ממכתב ששלחה חברת מקורות למשרד להגנת הסביבה ולרשות המים עולה כי זיהום מי גשמים שזורמים לנחלים ואמורים לשמש את מתקן החדרת המים למי התהום 'מי מנשה' מאיים על המשך פעילות המתקן.

בסוף דצמבר האחרון מקורות קיבלה הוראה ממשרד הבריאות לא לקלוט את מי הגשמים המוזרמים למפעל החדרת מים למי התהום 'מי מנשה' עקב זיהום, זאת 3 ימים בלבד מרגע שהמים הופנו להחדרה למי תהום לראשונה בחורף הנוכחי.

מפעל החדרת המים 'מי מנשה' הוא אחד ממספר מפעלי החדרה דומים של חברת מקורות. הזרמה מכוונות ולא מכוונת של שפכים למערכות הניקוז ולנחלים מונעים מהחברה להשתמש במים אלה לצורך החדרתם לאקוויפר החוף. בחורף הקודם הוחדרו רק 7.1 מלמ"ק מי נחלים לעומת 13.1 מלמ"ק ב-2019, לאחר שבשיא החורף נחסמה למשך שארית העונה הכניסה מנחל תנינים, שמהווה את מקור המים העיקרי להחדרה, עקב זיהום.

במכתב מציינת החברה מה הם המפגעים המרכזיים שגורמים לזיהום הנחלים, ביניהם רפתות, חוסר במערכות ניקוז עירוניות נפרדות מהביוב וקולחים שניוניים תעשייתיים. החברה מבקשת מהמשרד להגנ"ס ומרשות המים לפעול במהרה כדי להסיר את המפגעים.

קישור למכתב בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. התראה נוספת לעירייה עקב הזיהום בנחל, 04.1.2022
2. זיהום שמן בנחל הקישון, 15.10.2017
3. מסמך מדיניות להיתרי הזרמה וזיהום הים, 11.11.2021
4. גם השנה הגשם גרם לסגירת החופים 29.11.2020
5. זיהום שמן בנחל הקישון, 15.10.2017

החשיבות של מפעלי החדרת מים למי תהום

חברת מקורות הקימה מספר מפעלים לתפיסת מי גשמים. המים מוסטים למאגרים ומשם מוחדרים למי התהום לשם שאיבה בעת הצורך.

מפעל החדרת המים של מי מנשה הוא אחד מאותם מפעלי החדרת מי גשמים ושטפונות למי התהום. המפעל הוקם בשנות ה – 60 במטרה לתפוס את מי השטפונות המתנקזים מרמת מנשה בנחל תנינים ובנחלים עדה, ברקן ומשמורת.

בערוצי הנחלים הללו הוקמו סכרים, המטים את המים לתעלה שמזרימה אותם אל בריכות החלחול שהוקמו בשטחי ההחדרה בקיסריה. בבריכות החלחול המים מחלחלים לאקוויפר החוף לאגירה עונתית.

באזור ישנה מערכת קידוחי הפקה השואבת את המים שחלחלו לאקוויפר. מים אלו מסופקים לצרכנים בהתאם לצורכי האזור ולמדיניות ניהול משאבי המים הארצית.

זיהומים חוזרים מרפתות

אחד ממקורות הזיהום הבולטים שחברת מקורות ציינה כגורם לזיהום הנחלים הוא רפתות. לדברי החברה, בארבעת הנחלים שעליהם היא נסמכת ללקיחת מים להחדרה למי תהום למתקן מי מנשה, יש זיהום של רפתות עקב הזרמת תשטיפים עיליים מהן או עקב אי שאיבת בורות השפכים. מדובר בנחל תנינים, נחל עדה, נחל ברקן ונחל משמרות.

לנחל תנינים מוזרמים תשטיפים עיליים מרפת בשר מישוב עמיקם וכן מהרפת ביישוב עין השופט. יישוב זה אמור להתחבר למט"ש מבוא כרמל כדי לטפל גם במאגר השפכים שלו. לנחל עדה מתרחשות גלישות של שפכי רפת מיישוב רגבים כאשר לא מגיעות ביוביות בזמן. גם לנחל ברקן מוזרמים תשטיפים מרפתות רבות מכפר מאעוויה, חלקן לא מוסדרות, וכן מהרפת של כפר גליקסון מתרחשות גלישות כאשר לא מגיעות בזמן ביוביות. לנחל משמרות נשטפים תשטיפים מרפת בשר כפר פינס.

מלבד תשטיפים מרפתות, הנחלים מזוהמים בשל חוסר במערכת ניקוז נפרדת מהביוב בכפר קרע ובכפר מאעוויה, אשר גורמים למערכת הקיימת לא לעמוד בספיקות וכן בשל חצרות לא מנוקות שנשטפות עם הגשם לנחלים, ובשל זרימת קולחים שניוניים תעשייתיים ושיטפונות.

בתוך כך, מקורות ממליצה לבטל את מאגר גלעד כמאגר שיטפונות שממנו עלולים לגלוש הקולחים השניוניים התעשייתיים והשיטפונות.

מקורות מציינת במכתב כי הזיהומים החוזרים ונשנים מסכנים את המשך פעילות המפעל, שהושקעו בו כספי ציבור רבים ויש לו חשיבות רבה למשק המים הישראלי. בסיום המכתב מבקשת החברה את ההתערבות המיידית של המשרד להגנ"ס ושל רשות המים לתיקון המצב.

המשרד להגנ"ס: בעיית תשתית לאומית ואמצעי אכיפה חלשים

משיחה שקיימנו עם ד"ר אמיר ארז, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנ"ס, עולה כי המקרה המדובר הוא חלק מבעיה כללית במדינה, של הסדרת תשתיות ניקוז ברשויות המקומיות לצד אמצעי אכיפה שיעילותם מוגבלת.

ד"ר ארז מסביר כי תשתיות הניקוז בישראל לא מוסדרות באופן היסטורי כשעיקר ההזנחה היא בתחומי הערים והיישובים בהם האחריות לניקוז היא של הרשות המקומית וכי לשם הסדרתן נדרשים תקציבי עתק שהמדינה צריכה להשקיע. חלק מהבעיה היא אי הפרדה בין מערכת הביוב למערכת הניקוז וחיבורים פיראטיים של מערכות הניקוז כמו מרזבים אל מערכת הולכת השפכים. חיבורים פיראטיים אלה הנם בעיה כלל ארצית אם כי ביישובים כפריים בהם אין מערכת ניקוז או קיימת מערכת חלקית בלבד התופעה חמורה אף יותר.

הדבר נפוץ בעיקר בישובים הסובלים מבעיות תקציב ואכיפה, חלקם מהמגזר הערבי – בעיה שבאה לידי ביטוי גם במקרה הספציפי של זיהום המים במפעל החדרת המים מי מנשה.

לצד זה, יעילותם של אמצעי האכיפה העומדים לרשות המשרד להגנת הסביבה בתחום מניעת זיהום מקורות מים מוגבלת והיא מתבססת על אכיפה פלילית, אכיפה מורכבת וארוכה ולכן יעילות השימוש בה מוגבלת. אפשרות נוספת הקיימת כיום בחוק היא מתן ברירות משפט מכוח חוק שמירת הניקיון גם על הזרמות מזהמים לסביבה. סכומי קנסות אלו יחסית קטנים והם לא תמיד אפקטיביים ומרתיעים. דבר זה מקשה על המשרד לפעול כנגד רפתות וגופים אחרים שגורמים לזיהום מי הנגר העיליים. 

המשרד להגנת הסביבה באמצעות המחוזות ממשיך לבצע בקרה ואכיפה ככל שיוכל במטרה למנוע ולמזער את מספר אירועי הזיהום שגורמים לפגיעה במשק המים ובסביבה.

התייחסויות

מרשות המים נמסר: "הפיקוח אחר המזהמים הוא באחריות המועצות המקומיות. רשות המים הינה חלק מצוות בינמשרדי ביחד עם מקורות ורט"ג אשר עוקב באופן שוטף אחר איכות המים באגני הניקוז של נחלי מנשה ואחר המפגעים הפוטנציאלים. במקביל רשות המים מקדמת טיפול בתשתיות הביוב הבעייתיות הגולשות מעת לעת לנחלים."

---

מסמכים רלוונטיים: