ארגון אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועמותת צלול משכו את העתירה שהגישו נגד הסכם קצא"א ומד-רד. לפי ההסכם, קצא"א תקלוט באילת היקפי נפט גדולים שיגיעו מאיחוד האמירויות, תעביר אותם בצינור שלה לאשקלון ומשם הם יועברו לאירופה.

כזכור, לפני כשבוע המדינה הגישה לבית המשפט את עמדתה בנושא לפיה היא לא תתערב בהסכם וגם לא תתערב בסמכויות המשרד להגנת הסביבה. כעת שני הצדדים טוענים שניצחו: המשרד להגנ"ס והירוקים סבורים שאי רצונה של המדינה להתערב סולל את הדרך להחלטת המשרד על תוספת אפס סיכון באילת ולאי אישור ההסכם, ובקצא"א סבורים שהחלטת המדינה לא להתערב דווקא נותנת לגיטימציה למימוש ההסכם.

כתבות רלוונטיות:

1. המדינה הודיעה שלא תתערב בהסכם קצא"א ומד-רד, 21.12.2021
2.  46מדענים וחוקרים: יש לבטל את הסכם קצא"א, 15.12.2021
3. הסכם קצא"א: עמדת האוצר, רשות החברות, והרשויות באשקלון, 01.12.2021
4. התנצחות פומבית בין המשרד להגנ"ס לחברת קצא"א, 30.9.2021

הירוקים: "הפעילות הציבורית נגד ההסכם תימשך במלוא הכוח"

כאמור, לאחרונה המדינה השיבה לבית המשפט כי לא תתערב בהסכם קצא"א מד-רד, זאת על אף שהחוק מאפשר לה להפעיל את סמכותה באופן חריג ולהתערב בפעילות של חברות ממשלתיות אך לא מחייב אותה לעשות זאת, ובפועל שימוש בסעיף זה בחוק הוא נדיר בתולדות ממשלות ישראל.

המדינה הוסיפה כי עצם החתימה של קצא"א על ההסכם לא נוטלת מהמשרד להגנ"ס ומרשויות נוספות את סמכויותיהן במצבים של עבירה על חוקים סביבתיים ע"י חברות. כזכור, המשרד מורשה להשהות או למנוע פעילות מזיקה לסביבה.

הארגונים הירוקים משכו את עתירתם בשבוע שעבר באומרם שמה שביקשו להשיג – הושג. לאור עמדת המדינה שהעניקה למשרד להגנ"ס את האפשרות והסמכות לפעול נגד ההסכם, ולנוכח העובדה כי המדיניות המוצהרת של המשרד היא אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, הם אינם מוצאים עוד צורך בעתירה. עם זאת, הם הוסיפו כי הפעילות הציבורית נגד ההסכם תימשך במלוא הכוח עד לביטולו.

לאחר הדיון בבית המשפט גם המשרד להגנ"ס הדגיש את ההישג וציין כי המדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת שרירה וקיימת ונתמכת על ידי המדינה וכי "לא ניתן לישראל להפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם".

קצא"א: המשך מימוש הסכם מד-רד

מנגד, מתגובת קצא"א למשיכת העתירה בידי הירוקים אפשר ללמוד שהיא רואה בכך ניצחון. לדבריה, משמעות ההחלטה למשוך את העתירה היא "המשך מימוש הסכם מד-רד על כלל היבטיו ויתרונותיו הגיאופוליטיים והכלכליים המשמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה".

החברה הוסיפה כי עמדת המדינה היא שקצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו היא חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה.

קצא"א הוסיפה בתגובתה כי לפעילותה – גם זו שבאילת – יש חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף בשעת שגרה ובשעת חירום. הירוקים והמשרד להגנ"ס, טוענים מנגד, כי ביטול ההסכם לא יפגע ביחסים בין ישראל לאמירויות, וגם לא יפגע ביציבות האנרגטית של ישראל משום שהנפט לא מיועד לשמש את אזרחי המדינה אלא להמשיך בדרכו לאירופה.

נכון לעכשיו כל אחד מהצדדים רואה בתגובת המדינה ובמשיכת העתירה סימן לכך שעמדתו ניצחה ולא ברור מה המשמעות המלאה של הנ"ל לגבי ההמשך. עם זאת, כבר היום ידוע שבקרוב תידרש חברת קצא"א לחידוש היתר הרעלים שלה, והמשרד להגנ"ס כבר הודיע כי הוא לא מתכוון לחדש היתר רעלים שיאפשר את הרחבת פעילות החברה באילת.

התייחסויות

חברת קצא"א: ״קצא״א מברכת על החלטת ארגוני הסביבה למשוך את העתירה כנגד משרדי הממשלה וקצא״א, וזאת בהמשך להמלצת בג״ץ. משמעות ההחלטה היא המשך מימוש הסכם מד-רד על כלל היבטיו ויתרונותיו הגיאופוליטיים והכלכליים המשמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה.

כזכור, עמדת המדינה הינה שקצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה.

לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום. קצא״א תמשיך להיות מחויבת לשמירה על הסביבה, ערכי הטבע והים, ותפעל לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה ובהתאם להנחיות הגורמים הרלוונטיים. כמו כן, החברה תמשיך בדיאלוג המקצועי והרציף עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את פעילותה החשובה והחיונית להבטחת ביטחון ועצמאות אנרגטית לאזרחי מדינת ישראל".

החברה להגנת הטבע, אדם, טבע ודין וצלול: "אנחנו מברכים על ההישג הסביבתי המשמעותי, שהושג בעקבות ההתנגדות הציבורית הנרחבת להסכם, שהובילה לכך שהמדינה סומכת את ידיה על עמדת המשרד להגנת הסביבה, שקבע מדיניות של אפס תוספת סיכון סביבתי ואומרת כי היא לא תתערב בשיקולי המשרד.

בנסיבות אלה ובשלב זה, ההליך המשפטי הושלם, אך הפעילות הציבורית נגד ההסכם, תימשך במלוא הכוח, כדי לוודא שההסכם, הכל כך מסוכן - לערכי הטבע הייחודיים שבמפרץ אילת, לעיר אילת ולתושביה, בכלל לא ייצא לפועל, כפי שאנחנו מקווים ומעריכים שיקרה".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "התוצאה של הדיון בבג"ץ ברורה. המדיניות של המשרד להגנת הסביבה – אפס תוספת סיכון במפרץ אילת - שרירה וקיימת, ונתמכת על ידי המדינה. אנו ניישם אותה בפועל ונעצור את הרחבת הפעילות של קצא"א. לא ניתן למדינת ישראל להפוך לגשר נפט מסוכן ומזהם. נמשיך להגן על שונית האלמוגים הייחודית, ועל הסביבה הימית והחופית הערכית והרגישה".

מנכלית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, מיטל אמיתי: "מברכת על כך שגם חשיפת תושבי נפת אשקלון לסיכונים סביבתיים בגין פעילותה של חברת קצא"א בכלל והסכם רד-מד בפרט הונחה על סדר היום כחלק מהשיקולים ואנו מקווים שיילקחו בחשבון בשעה שהמדינה תדון באישור ההסכם."

---

מסמכים רלוונטיים: