- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 21/12/2021
המדינה לא אמורה להתערב בהסכם קצא"א-מד-רד ולא תעשה זאת, כך השיבה המדינה לעתירה שהגישו נגדה הארגונים הירוקים בנושא.
לצד זאת, המדינה הדגישה כי למשרד להגנת הסביבה יש סמכויות לפקח ולאשר או לשלול אישור להרחבת פעילות בהתאם להשפעה הסביבתית הצפויה ממנה. בהתאם, נראה כי המשרד שומר על עמדתו ולא מתכוון לאשר הרחבה של פעילות קצא"א באילת, והדבר יתבטא כנראה בקרוב כאשר קצא"א תגיש בקשה לחידוש היתר הרעלים שלה.
כתבות רלוונטיות:
- 46מדענים וחוקרים: יש לבטל את הסכם קצא"א, 15.12.2021
- הסכם קצא"א: עמדת האוצר, רשות החברות, והרשויות באשקלון, 01.12.2021
- מדענים נגד הסכם קצא"א והחברה מהאמירויות, 27.10.2021
- התנצחות פומבית בין המשרד להגנ"ס לחברת קצא"א, 30.9.2021
- המשרד להגנ"ס מעכב את היערכות קצא"א באילת, 27.7.2021
- למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot
תשובת המדינה לעתירה נגדה בעניין קצא"א
הארגונים הסביבתיים הציגו שני טיעונים מרכזיים בעתירה (אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועמותת צלול) נגד המדינה. להלן הטיעונים:
- הסכם קצא"א עם מד-רד מאיחוד האמירויות מגביל את המדינה בתפקידה השלטוני וכבעלת מניות בחברת קצא"א הממשלתית.
- יש לחייב את הממשלה לפעול בהתאם לחריג לכלל שקבע המחוקק. לפי סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, "חברה ממשלתית תפעל לפי השיקולים העסקיים שעל פיהם נוהגת לפעול חברה לא-ממשלתית, זולת אם קבעה לה הממשלה, באישור הועדה, שיקולי פעולה אחרים". כלומר, למדינה יש סמכות לקבוע לחברה ממשלתית שיקולי פעולה לא עסקיים במקרים חריגים. בעתירה, הארגונים הסביבתיים ביקשו מבית המשפט שיחייב את המדינה להפעיל את החריג הזה כדי לבטל את הסכם קצא"א.
המדינה השיבה לכל אחד מהטיעונים הללו. בשורה התחתונה, היא הסבירה כי היא לא מתכוונת להתערב בהסכם ומשאירה למשרד להגנ"ס להחליט אם להרחיב את פעילות קצא"א או לא, בהתאם לסמכותו המקצועית.
לפי נימוקי המדינה, החוק לא מחייב את הממשלה להפעיל את סמכותה באופן חריג כמתואר בסעיף 4 א, ולכן אין לחייבה בכך. המדינה הוסיפה כי רק במקרים בודדים לאורך עשרות שנים המדינה השתמשה בסמכותה זו. לצד זאת, המדינה הדגישה שממילא אין צורך בכך שהיא תפעיל סמכות חריגה משום שאפשר לתת מענה לחששות שעולים בעתירה גם בלעדיה.
לגבי הטענה השנייה לפיה ההסכם מגביל את המדינה ולכן עליה לאשר אותו, המדינה השיבה כי אין לכך ביסוס. הארגונים הירוקים טענו כי ההסכם מגביל את המדינה בכמה מישורים: במישור הבינלאומי הקשור למאבק בשינוי אקלים, במישור המדיני הקשור להסכמי אברהם ובמישור הסביבתי ובתוכו ההגנה על שטחים פתוחים ושמורות טבע וכן חשיפת המדינה לתביעות של מיליארדי ₪ במקרה של פגיעה במפרץ אילת.
לדברי המדינה, אין ביסוס לטענה להגבלה הקשורה להסכמי אברהם. כמו כן, לא ברור כיצד יש בהסכם שנוגע לאחסון ושינוע נפט במדינה כדי להגביל את חופש הפעולה של הממשלה ביחס למאבק בשינוי אקלים.
המדינה הוסיפה בנוגע להגבלת יכולתה להגן על הסביבה כי עצם החתימה של קצא"א על ההסכם לא נוטלת מהמשרד להגנ"ס ומרשויות נוספות את הסמכויות שלהן במצבים כאלה של עבירה על חוקים סביבתיים ע"י חברות. כזכור, המשרד מורשה להשהות או למנוע פעילות מזיקה לסביבה. לבסוף, המדינה ציינה שהטענה כי ההסכם חושף אותה לתביעות עקב פגיעה אפשרית במפרץ אילת היא טענה מרחיקת לכת.
איך המשרד להגנ"ס וקצא"א הגיבו לתשובת המדינה?
נראה ששני הצדדים סבורים שהמדינה צידדה בהם בתשובתה. מתגובתה של קצא"א עולה כי היא חושבת שעצם הבהרת המדינה כי לא תתערב בהסכם מעיד על כך שאין בהסכם זה דבר המייחד אותו לעומת הסכמים אחרים של החברה, שדורש התערבות מיוחדת.
ואילו המשרד להגנ"ס סבור שהמדינה הבהירה את סמכותו כרגולטור סביבתי לקבל החלטות בנוגע להסכם וכי הממשלה אמנם לא תתערב בהסכם כבעלי החברה (מימוש סעיף החריג 4א) אך תוכל להפעיל סמכות בכובעה כרגולטור.
כזכור, לפני כחודש המשרד להגנ"ס הודיע כי הוא לא מתכוון לאשר את הרחבת פעילות קצא"א באילת וכי מדיניותו היא 'תוספת אפס סיכון' למפרץ אילת. לפני כן קצא"א הגישה למשרד סקר סיכונים שביצעה כחלק מרצונה להרחיב פעילות, שלפי המשרד, מדענים וחוקרים הוגש באופן לקוי וחסר. תחילה המשרד הודיע לקצא"א כי לא יבחן את בקשתו להרחבת הפעילות עד שלא יגיש סקר סיכונים מתוקן ולאחר מכן הוא הודיע כי לאחר שבחן את כל המשמעויות הנובעות מהרחבת הפעילות באילת – הוא החליט שלא לאשר את ההסכם.
התייחסויות
השרה להגנ"ס, תמר זנדברג: "קבענו מדיניות וניישם אותה בפועל שמשמעותה כי לא תותר הוספת סיכון למפרץ אילת, וכי אין להגדיל את היקף שינוע הנפט באילת. לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו בעניין. אנחנו אמונים על הגנת בריאות האדם והסביבה, בוודאי בסביבה ימית ערכית ביותר ורגישה במיוחד. למרות מה שקצא"א אולי חשבה, היא לא תוכל להציב עובדות בשטח שאליהן המדינה אמורה להתיישר. המדינה אינה חותמת גומי. בחודשים האחרונים ביצענו עבודה סדורה ומקיפה, רתמנו לצידנו את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, הצגנו בפניהם נתונים ועובדות ושכנענו אותם שאין שום טיעון שיוכל להצדיק את הרחבת פעילות קצא"א לשינוע ולאחסון של נפט במפרץ אילת. מדינת ישראל ומפרץ אילת אף לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים.
חשוב לזכור: בלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט. ולכן, אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. ועל כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו – בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים".
חברת קצא"א: ״לאחר חודשים רבים של השמצות וטענות מופרכות כנגד ההסכם, עמדת המדינה בתשובתה לבג"ץ, בשם כל משרדי הממשלה המשיבים, שוב מוכיחה כי קצא״א פעלה ופועלת בהתאם לחוק ולהנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולאחר תיאום מראש עימם, וכן כי ההתקשרות בהסכם מד-רד ומימושו הינה חלק מליבת פעילותה הרגילה והשגרתית של החברה מאז הקמתה.
עמדתם הברורה והנחרצת של משרד האוצר ורשות החברות, היא שקצא״א פעלה כפי המצופה ממנה, לפיתוח עסקי של פעילות החברה מול לקוחות בינ"ל וכן, כי להסכם יתרונות גיאופוליטיים וכלכליים משמעותיים עבור מדינת ישראל ואזרחיה.
קצא״א מחויבת לשמירה על הסביבה, ערכי הטבע והים, ותפעל לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה ובהתאם להנחיות הגורמים הרלוונטיים. לפעילותה של קצא״א חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקן קצא״א באילת המאפשר רציפות אספקת אנרגיה בשגרה וביתר שאת בחירום.
החברה תמשיך בדיאלוג המקצועי והרציף עם המשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את פעילותה החשובה והחיונית.״
---
מסמכים רלוונטיים:
