השבוע התקיימה ישיבה ראשונה בוועדת המנכ"לים שקמה בעקבות אירוע הזפת בחופים לפני 3 חודשים. ב-6 החודשים הקרובים תדון הוועדה בדרכי ההיערכות לאסונות ימיים והתמודדות עמם, ובצעדים הנדרשים להבטחת המוכנות של כלל הגופים הקשורים, כולל מידת תוספת כוח האדם והתקציב הנדרשת, ולאחר מכן תגיש את המלצותיה לממשלה.

נזכיר כי לפני כחודש המשרד להגנ"ס פרסם להערות הציבור טיוטת תזכיר חוק בנושא 'מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן'. התזכיר מבקש להסדיר את ההיערכות של כל הגורמים הרלוונטיים כולל הדרישה מהם להכין תוכניות להתמודדות עם אירועי זיהום. כמו כן מפרט התזכיר את האחריות המוטלת על כל גורם, את התנאים לפיצוי כספי ועלויות הניקוי הצפויות ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. תזכיר חוק למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים, 04.4.2021
2. נבחר אופן הטיפול בזפת שנאספה מהחופים, 24.3.2021
3. החל פינוי הזפת מהחופים, 25.2.2021
4. דליפת נפט מצינור בים ליד אשקלון, 01.11.2020
5. מידע נוסף על זיהום ים | infospot

נושאים לדיון: הקמת מערך מודיעין ימי והשלמת חקיקה

ועדת המנכ"לים להתמודדות עם זיהום ימי צפויה לדון בשלל היבטים של הנושא בחצי שנה הקרובה, עד להגשת המלצותיה לממשלה ולציבור. בין הנושאים שיידונו: הקמת מערך מודיעין ימי להתראה מוקדמת, הקמת מערך זיהוי ומעקב אווירי, השלמת ההיערכות של רשויות חופיות בהתאם לתוכניות חירום, היערכות לקליטת כוח אדם התנדבותי בשעת אסון, טיפול ופינוי פסולת שמנית, שדרוג תכניות חירום מפעליות, השלמת חקיקה והשלמת המוכנות של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, כולל תוספת כוח אדם ותקציב – לרבות 45 מיליוני השקלים שנלקחו לטיפול באירוע הזפת.

הוועדה היא בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי, ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל רשות הספנות והנמלים או נציגיהם.

תזכיר חוק למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים

לפני חודש דיווחנו על פרסום תזכיר החוק למוכנות ותגובה לתקריות זיהום ים, שפורסם להערות הציבור, רשויות מקומיות בעלות חוף ים, וכן מפעלים ומתקנים שיש להם השפעה על הים וגורמים נוספים יידרשו להכין תוכנית היערכות לאירוע זיהום ים ולאשרה מול המשרד להגנ"ס אחת ל-5 שנים. תכנית של מפעל תכלול גם תיאור של מתקני המפעל וכמויות השמן בהם. יתרה מכך, על הגופים יהיה לערוך הדרכות תקופתיות בנושא ההיערכות, להקצות אתר לטיפול במרכיבים שזוהמו בשמן בחופים ולרכוש ציוד מתאים.

בתוך כך, בתזכיר החוק הוצע להשית עיצומים כספיים על מפרי החוק שינועו בין 25,000 ₪ ל- 50,000 ₪ ליחיד ובין 200,000 ₪ ל-400,000 ₪ לתאגיד – במקרה של עבירות רגילות דוגמת אי ביצוע הדרכה ואי רכישת ציוד וחומרים. במקרה של הפרת הוראות חמורות יותר, כמו אי הגשת תכנית לממונה, אי מילוי הוראותיו בעת תקרית ואי פעולה להפסקת זיהום, תוטל אחריות פלילית על המפרים ועונשם צפוי להיות מאסר של שנה או קנס בסך של כ- 226,000 ₪ וכפל קנס לתאגיד.

באשר לרכישת ציוד, להערכת המשרד להגנ"ס עלות הציוד לרשות מקומית ממוצעת היא בסדר גודל של עשרות אלפי ₪ בלבד, ואינה עולה על מאות אחדות של אלפי ₪. הציוד הנדרש כולל יריעות פלסטיק לאיטום, חליפות בגדים חד-פעמיות, כפפות הגנה, מסיכות נשימה, שירותים ניידים, אמצעים לסגירת שטחים ועוד.

עוד לפי תזכיר החוק, במקרים שבהם זהות המזהם אינה ידועה או שאחריותו הוגבלה, או שלא ניתן לגבות ממנו פיצוי בשל חדלות פירעון, כספי הקרן למניעת זיהום ים ישמשו למימון ניקוי הזיהום או לפיצוי הגורמים שטיפלו בו על אף שלא היו אחראים עליו. הסכום שתשמור הקרן לטובת העניין יהיה 15 מיליון ₪.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אירוע זיהום הים הבא מאיים להגיע בעקבות סיכונים חדשים המאיימים על הסביבה הימית, כדוגמת התוכנית להגדלת נפח ופעילות שינוע הנפט הגולמי של קצא"א. הסכם קצא"א, שנחתם ללא התייעצות איתנו במשרד להגנת הסביבה, יוביל לכניסה של כ-50 מכליות נפט למפרץ אילת מדי שנה ויהווה איום על הסביבה. אני מצפה מיתר משרדי הממשלה לעמוד לצידנו ולהתנגד להסכם קצא"א. כמשרתי ציבור, עלינו לעמוד יחד לצד האינטרס הסביבתי והציבורי, אל מול בעלי ההון שרואים לנגד עיניהם את רווחיהם האישיים בלבד".

עוד הוסיפה השרה גמליאל כי "ועדת המנכ"לים שאנחנו מובילים תזהה את הפערים ותתבקש להכין את ישראל לתגובה לאירועי זיהום ים בשמן הבאים, כדי לשמור על הים והחופים. יחד עם זאת, עלינו למנוע אירועים מסוג זה מראש. הנורות האדומות כבר דולקות ממזמן, ועלינו לפעול בנחישות ובמהירות על מנת למנוע את האירוע הבא".

---

מסמכים רלוונטיים: