שני מקרים שארעו לאחרונה מהווים סימנים ראשונים למגמה עולמית של החמרת אכיפה רגולטורית על מהימנות של הצהרות סביבתיות של חברות, למניעת מקרים של "התיירקקות" (גרינווש – Greenwash).

במקרה הראשון, ה-CMA, רשות התחרות הבריטית, פתחה בחקירה נגד 3 ענקיות האופנהASOS, Boohoo  ו-Asda בחשד ל"התיירקקות" (גרינווש – Greenwash). לפי החשד, החברות הציגו ללקוחותיהן מצג שווא לפיו הן ידידותיות לסביבה יותר מכפי שהיו בפועל. כך למשל הצהירו החברות שהן משתמשות בחומרים ממוחזרים בייצור בגדים אך לא הציגו מידע כלשהו שיגבה את ההצהרה.

במקרה השני, הרשות לניירות ערך בארה"ב הטילה קנס של 1.5 מיליון $ על חטיבת ההשקעות של בנק BNY Mellon בגין מצגי שווא שהציגה ללקוחותיה בדבר התחשבות בדירוג אחריות תאגידית ESG של חברות המיועדות להשקעה בקרנות שבניהול הבנק.

מה המצב בישראל? הפרטים בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. תקדים משפטי סביבתי לסוגיית Green Wash, 1.6.2015
2. מענק גרם לגידול דרמטי בפרסום דוחות אחריות תאגידית, 27.7.2022
3. המפקח על הבנקים מעדכן את חובות ה- ESG לבנקים, 15.12.2021
4. הרשות לניירות ערך מעודדת דיווח וולונטרי, 20.4.2021
5. אחריות תאגידית סביבתית |   infospot

החקירה נגד ענקיות האופנה ASOS Boohoo ו-Asda

ה-CMA הבריטית (רשות התחרות) הודיעה בשבוע שעבר כי פתחה בחקירה נגד 3 חברות האופנה הגדולות - אסוס Asos, בוהו Boohoo, ואסדא Asda. הרשות הודיעה כי החלה לעקוב אחריהן בינואר האחרון וכי אם יתגלה בחקירה שהחברות הטעו את לקוחותיהן לחשוב שהן אקולוגיות יותר מכפי שהן, היא לא תהסס לנהל נגדן תביעה משפטית, ובמקביל תחל לעקוב גם אחר חברות אופנה אחרות.

ה-CMA טוענת כי החשד הוא שהחברות יצרו את הרושם שמוצריהן "בני-קיימא" כשהצהירו שהן משתמשות בחומרים ממוחזרים. אלא שהן לא סיפקו מידע או שסיפקו מידע מועט מדי לגבי המוצרים שידידותיים לסביבה. כמו כן ההצהרות היו כלליות וייתכן שהן הטעו את הלקוחות להניח שמדובר בכלל מוצרי החברה. בפרסומיהן, החברות השתמשו בשפה מעורפלת ובביטויים כלליים מדי שיכלו לגרום ללקוחות לראות בהן סביבתיות יותר מכפי שהיו.

ה-CMA מוספיה שהחברות הכלילו מוצרים מסוימים תחת קטגוריה של חומרים ממוחזרים אף שרק 20% מהבד היה ממוחזר. החברות נמנעו מלפרט את הרכבי הבדים. בנוסף, כאשר החברות הציגו עמידה בתקנים סביבתיים, הן לא הבהירו אילו מוצרים עומדים בתקנים הללו.

לדברי המנכ"לית הזמנית של CMA, "אנשים שרוצים 'לקנות ירוק' צריכים להיות מסוגלים לעשות זאת בביטחון שלא מטעים אותם. מוצרים ידידותיים לסביבה וברי קיימא יכולים למלא תפקיד בהתמודדות עם שינויי אקלים, אבל רק אם הם אמיתיים. זו רק ההתחלה של העבודה שלנו במגזר הזה וכל חברות האופנה צריכות לשים לב: הסתכלו על השיטות שאתן נוקטות בהן וודאו שהן עולות בקנה אחד עם החוק".

הרשות לניירות ערך בארה"ב קנסה בנק בגין הטעיית לקוחות

גם הרשות לניירות ערך האמריקנית "הענישה" לאחרונה חברה שהציגה לכאורה מצג שווא ללקוחותיה לגבי התחשבות בדירוג אחריות תאגידית ESG בחלק מקרנות ההשקעה שלה. הרשות קנסה ב-1.5 מיליון $ את חטיבת ההשקעות של בנק BNY Mellon, מכיוון שלפי הרשות, בין יולי 2018 עד ספטמבר 2021 חטיבת ההשקעות של הבנק הציגה או רמזה בהצהרות שונות שכל ההשקעות בקרנות נאמנות שהמליצה להשקיע בהן עברו סקירת איכות ESG למרות שזה לא תמיד היה כך.

הבנק לא הודה בהאשמות אך הסכים לשלם קנס של 1.5 מיליון $ בהסכם פשרה ולבצע פעולות לתיקון מצגי השווא.

גם בישראל: שקיות הוצגו כסביבתיות יותר ממה שהיו

בישראל לא ידוע לנו על רשות ממשלתית כלשהי שבודקת באופן עקבי אמיתות של הצהרות סביבתיות של חברות, ומנסה למנוע "התיירקקות" (גרינווש – Greenwash). אך בכל זאת היה לפחות מקרה אחד שכן הגיע לבית המשפט.

בשנת 2015 דיווחנו כאן על תקדים משפטי סביבתי לסוגיית Greenwash בישראל. לאחר הליך של 5 שנים, בית משפט המחוזי בתל אביב פסק לטובת המשרד להגנ"ס בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברות "סנו" ו"חוגלה-קימברלי" בטענה להטעיית ציבור ולשיווק שקיות רגילות כ"ידידותיות לסביבה".

על פי כתב התביעה, החברות ציינו על גבי חלק מאריזות השקיות כי מדובר במוצר מתכלה ואקולוגי  והשתמשו  בסמל המיחזור ובצבע ירוק המסמל איכות סביבה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי בשעה שהחברות ייחסו לחלק ממוצריהן היבטים סביבתיים שלא קויימו בהן, הן הטעו את הציבור.

השקיות המדוברות היו מסוג oxo biodegradable, בעלות תוסף המאפשר לפלסטיק להתפרק לרכיבים קטנים יותר בתנאים מסוים. אולם את התנאים הללו לא ניתן לממש בפועל. בנוסף, מאחר שהשקיות לא עשויות מחומרים מתכלים, הן עשויות אמנם להתפזר בשטח פתוח אך לא להעלם. בכך הן עלולות לזהם שטחים פתוחים נרחבים יותר מכפי שהיו מזהמות ללא התוסף המיוחד שמפרק את הפלסטיק.

מדריך להצהרות סביבתיות מהימנות ומניעת התיירקקות

כחלק מפעילותו נגד "תופעת ההתיירקקות [Green Wash]  בשעתו, פרסם המשרד להגנת הסביבה מדריך ליצרן ולצרכן שנועד להבהיר מה הם הכללים הרלוונטיים למניעת הטעיה סביבתית.

---

מסמכים רלוונטיים: