כמה ימים לפני חג סוכות התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון על יישום החלטת הממשלה לסגירת בתי הזיקוק בחיפה.

פרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, שהוביל את ועדת המנכ"לים שהמלצותיה להפסיק את הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה אומצו על ידי הממשלה, הציג שוב את הטיעונים בעד ההחלטה, ובמרכזם הטענה כי בשני העשורים האחרונים מפרץ חיפה מתפתח באיטיות בהשוואה ליתר אזורי המדינה, וזאת בשל פעילות בז"ן שמונעת שימוש בשטחים שמקיפים את מתקניה, מכיוון ש"אף אחד לא רוצה להיות ליד המפעלים", בעיקר בשל החשש מזיהום האוויר.

מנגד, במהלך הדיון טענו נציגי בז"ן והתאחדות התעשיינים כי התחבורה הימית והיבשתית הן מקור הזיהום העיקרי במפרץ חיפה, בין היתר משום שהתעשייה הפחיתה את הפליטות באופן משמעותי. כמו כן, בית הזיקוק מספק עצמאות אנרגטית וגמישות לוגיסטית למשק הישראלי, דבר שבא לידי ביטוי במיוחד בתקופת המלחמה, וכי התוכנית להתבסס על יבוא ואחסון של תזקיקים, תפגע בעצמאות האנרגטית של ישראל ועלולה לגרום להחמרה של זיהום האוויר, בשל השינוע המוגבר של התזקיקים בים וביבשה. לכן הם מבקשים לשקול מחדש את החלטת הממשלה בנושא.

סוגיות נוספות עלו בדיון, בינהן העתיד של עובדי בז"ן והתעסוקה באזור, זיהום האוויר במפרץ חיפה, ועוד. בתום הדיון הבטיח יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן כי בהמשך יתקיים דיון נוסף חסוי ולאחריו דיון פומבי נוסף.

כתבות רלוונטיות:

1. ראיון עם האחראי על התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, 03.09.2024
2. איך עיכבה המלחמה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה? 28.02.2024
3. אשדוד מבקשת לא להעביר לעיר מקורות זיהום מחיפה, 21.03.2024
4. חישוב מסלול מחדש - עצמאות ייצור אנרגטי בישראל, 04.01.2024
5. תוכנית עבודה לפינוי התעשייה ממפרץ חיפה עד 2029, 19.6.2023
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

פרופ' שמחון: "בלב המטרופולין יש קוץ"

לדברי שמחון, ב-30 השנים האחרונות חיפה והקריות נמצאות בהאטה משמעותית בהשוואה לשאר מדינת ישראל. בזמן שהאוכלוסייה בארץ גדלה בממוצע ב-70% בתקופה הזו, בנפת חיפה היא גדלה רק ב-15%, שזה הנתון הכי נמוך בארץ ובאופן חריג. גם בתחום המסחר, לפי הלמ"ס, חיפה נמצאת במקום האחרון בכמות העסקים שנפתחים מדי שנה.

לפי שמחון, הסיבה לבעיות הפיתוח של מפרץ חיפה, היא פעילות בז"ן שיושבת על שטח של 2,000 דונם בלב המטרופולין, ומסביבם 40,000 דונם בהם לא נעשה שימוש עירוני: "בלב המטרופולין יש קוץ... מגדלים חצילים, יש מפעל שיש ומגרשים למכוניות משומשות. איש לא רוצה להגיע להיות ליד בז"ן, ובצדק".

הסיבה לכך היא לדבריו התחלואה העודפת של מחלות נשימה וסרטן באזור מפרץ חיפה, שלמרות שלא ניתן להוכיח כי היא נובעת ישירות מהמפעלים, החשש מכך מונע מאנשים לגור ולעבוד ולפתוח עסקים באזור.

תזקיקים או נפט גולמי?

התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה מתבססת על הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, ומעבר למשק אנרגיה שמבוסס על יבוא תזקיקים, במקום יבוא נפט וזיקוק בישראל כפי שמתרחש כיום.

לפי פרופסור שמחון, יותר פשוט לייבא ישירות את התזקיקים מ- 120 מדינות שמוכרות אותם, לעומת 19 מדינות בלבד שמוכרות נפט גולמי. בנוסף לכך, מבחינה ביטחונית-בטיחותית עדיף לסגור את בז"ן ולעבור לייבוא של תזקיקים שיאוחסנו באתרים בתוך הרים, באופן בטוח יותר מאשר מפעל, לכן משרד הביטחון תמך בהחלטה, לדברי שמחון.

מנכ"ל בז"ן, אסף אלמגור, התייחס לנושא הזה בדיון ואמר ש"תזקיקים מגיעים מהים התיכון ונפט גולמי מגיע ממדינות מכל העולם. הקונספציה הזאת שהמדינה תסתמך על ייבוא תזקיקים קרסה".

בנייר עמדה שפרסמה התאחדות התעשיינים לקראת הדיון (קישור בתחתית הכתבה) נטען כי מקורות היבוא לתזקיקי נפט הם מוגבלים בהשוואה למקורות יבוא של נפט גולמי, וכי מכל מכלית נפט ניתן לייצר תזקיקים בכמות השווה ל-6 עד 8 מכליות תזקיקים, דבר שמהווה יתרון לוגיסטי חשוב, במיוחד בתקופת מלחמה בה יכולים להיות איומים על תנועת אוניות.

בהתאחדות התעשיינים גם טוענים כי תנועת מכליות מוגברת שנדרשת לצורך אספקת תזקיקים תגרום לגידול בזיהום האוויר מהנמל, שמהווה היום את אחד ממוקדי זיהום האוויר העיקריים במפרץ חיפה. בנוסף לכך, הסתמכות על יבוא תזקיקים ואחסונם תדרוש צנרת בהיקף רחב יותר, תנועת מכליות כביש רבה יותר, ומכלי אחסון רבים יותר – עם ההשפעות הסביבתיות הנלוות.

כמו כן, התעשיינים מציינים כי יכולת ייצור עצמאית של מגוון הדלקים הנדרשים למשק, מאפשר עצמאות אנרגטית רבה יותר מאשר הסתמכות על תזקיקים.

מנגד, פרופ' שמחון טען כי מדובר בהפחדות ואיומים חסרי משמעות, וכי אם בז"ן לא הייתה, אז אין בעיה לייבא תזקיקים.

עובדי בז"ן והתעסוקה באזור

היבט נוסף שעלה בדיון, הוא הפגיעה בעובדים הישירים והלא ישירים של בז"ן. ועד העובדים של בז"ן הכין גם הוא נייר עמדה לקראת הדיון (קישור בתחתית הכתבה) ובו ציין כי בבז"ן מועסקים באופן ישיר 1,400 עובדים, ויש עוד 16,000 עובדים שתלויים בפעילותה. לטענתם, עובדי בז"ן הם בעלי רמת שכר גבוהה בהרבה מהממוצע במפרץ חיפה.

העובדים אומרים כי הדוח של ועדת המנכ"לים שהמליצה על הפסקת הפעילות הפטרוכימית קבע כי סגירת בז"ן תוביל לאיבוד של כ-1,800 משרות. וכי בשל חוסר הוודאות לגבי העתיד של בז"ן, יש קושי לגייס עובדים חדשים.

לדבריהם, התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה מציע להקים שטחי מסחר ותעסוקה דליי שכר ודליי פיריון עבודה, ובעלות תרומה נמוכה לתמ"ג, בהשוואה לבז"ן.

גם נייר העמדה של התאחדות התעשיינים מתייחס לנושא התעסוקה ומזכיר כי מלבד בז"ן, התוכנית הממשלתית מדברת על הפסקת פעילות של מפעלים כימיים נוספים (מפעל דשנים של כיל) במפרץ חיפה, שמהווים עוגן לתעסוקה, כלכלה וחדשנות חשובים לאזור ולמדינה. לפי נייר העמדה, התעשייה מעסיקה באופן ישיר כ-3,000 עובדים (מתוכם 1,400 בבז"ן), כאשר כל מועסק בתעשייה הכימית מייצר עוד 8 מקומות עבודה בארץ.

לדברי פרופ' שמחון, 1,500 עובדים (בבז"ן) זה כמות קטנה יחסית לצורכי התעסוקה העתידיים. לדבריו התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה תכניס 130,000 יח"ד ו-12 מיליון מ"ר של תעסוקה שיהכו את מפרץ חיפה ל"מטרופולין משגשג שיוכל להתחרות בהצלחה בגוש דן".

יו"ר ועד עובדי בז"ן, חנן סונטג, אמר בדיון שלא היה שום שיח עם העובדים עד כה בנוגע לתעסוקה שלהם.

זיהום אוויר ובריאות הציבור במפרץ חיפה

פרופ' שמחון אמר בדיון כי אחת הסיבות העיקריות לצמיחה האיטית של מפרץ חיפה היא התחלואה בסרטן ובאסטמה באזור חיפה שהיא הכי גבוהה בארץ. לדבריו, למרות שלא ניתן להוכיח כי התחלואה העודפת נובעת ישירות מהמפעלים, החשש מכך מונע מאנשים לגור ולעבוד ולפתוח עסקים באזור וזה אחד הגורמים המרכזיים לפיתוח האיטי של האזור.

מנכ"ל בז"ן, אסף אלמגור, התייחס לסוגיית זיהום האוויר מהמפעלים ואמר כי מאז שבז"ן הפכה לחברה פרטית בשנת 2007, היא השקיעה 2.2 מיליארד ₪ בנושאי איכות הסביבה, שהביאו לירידה של עד 95% מפליטת המזהמים. לדבריו, במצב הנוכחי, הגורם המוביל לזיהום אוויר במפרץ חיפה הוא התחבורה הימית, ורק אחריו התעשייה. בתגובה לח"כ יוראי להב הרצנו שהזכיר קנס של מיליוני ₪ שניתן לבז"ן לאחרונה בגין זיהום אוויר, אלמגור השיב: "זה שיש חריגה בארובה לא מחייב לסגור את המפעל. על זה יש קנס ועל קנס לא סוגרים חברה, אחרת תישאר פה הצדיק האחרון."

נייר העמדה של התאחדות התעשיינים, גיבה את דבריו של מנכ"ל בז"ן, וציין כי התעשיה הכימית הצליחה להפחית את הפליטות של מרבית מזהמי האוויר בין 60% ל-93% משנת 2012, כך שכיום התחבורה הימית והיבשתית היא הגורם המרכזי לזיהום אוויר במפרץ חיפה. לכן, סגירת התעשייה לא בהכרח תביא לשיפור בפליטות לאוויר, אלא עלולה לגרום לעלייה בפליטות בשל הגדלת השינוע הימי והיבשתי.

מנהלת מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, התייחסה גם היא לנושא, ואמרה כי אכן יש שיפור בפליטות המפעלים: "בניגוד למצב שהיה בעבר של חריגות רבות בפליטות, המצב היום מצביע על כך שכמעט ואין חריגות בנתונים בתחנות הניטור. כשיש חריגות אנחנו אוכפים עם קנסות וצווים. בתפעול של מפעל קורים אירועים. בשביל זה יש פעולות אכיפה."

ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה הזכירה בדיון את הפעילות של חוות מכלי אחסון הדלקים של החברה הממשלתית תש"א, שפועלת כדי לשרת את בז"ן: "בקריית חיים גרים תושבים 2 מטר מחוות אחסון נפט גולמי של חברת תש"א המשרת רק את בז"ן. שם נרשמו 1650% יותר מקרי סרטן מהממוצע הארצי."

-------

מסמכים רלוונטיים: