המשרד להגנת הסביבה הודיע לאחרונה שהוא מתכוון לערוך בשנה הקרובה ביקורות עומק ליצרים וליבואנים שאמורים לעמוד ביעדים המופיעים בחוקי אחריות יצרן מורחבת – חוק האריזות, חוק פסולת אלקטרונית, חוק הפיקדון, חוק לטיפול בצמיגים וחוק השקיות.

המשרד מבקש לבדוק את אמיתות הדיווחים שמדווחים לו וכן את הגשתם של כל הדיווחים החייבים לפי חוק. לדברי המשרד, יצרן או יבואן שמפר את הוראות החוק, כלומר לא מדווח באופן שלם, לא מנהל רישום מלא ומפורט כחוק ומוסר ידע כוזב - יהיה חשוף לעיצומים כספיים.

בחירת היבואנים והיצרנים שיעמדו לביקורת תעשה באמצעות מדגם וסקר סיכונים של המשרד להגנ"ס.

נוסח המכתב בו המשרד להגנ"ס מודיע על הביקורת מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. 53 קנסות ליבואנים ויצרנים, 3.2021
2. חוק פסולת אלקטרונית: החלה ביקורת על יבואני ציוד חשמלי, 13.4.2021
3. חוק פסולת אלקטרונית: החלה ביקורת על יבואני ציוד חשמלי, 06.7.2020
4. עלייה בפסולת האלקטרונית, ירידה במחזור, 16.7.2020
5. מידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

המשרד להגנ"ס מציע ליבואנים וליצרנים להיערך

חוקי אחריות יצרן מורחבת הם מארג חוקים המטילים אחריות על יצרנים ויבואנים לטיפול במוצר שהם מוציאים לשוק גם בסוף השימוש בו. הם מבוססים על עיקרון "המזהם משלם". לפי עיקרון זה, יצרנים ויבואנים אמורים לשאת באחריות ולממן את הטיפול בפסולת המוצר והאריזה. הטלת האחריות עליהם מהווה תמריץ להפחית את הפסולת מראש – עוד בשלב תכנון האריזה.

מטרת ההודעה של המשרד להגנ"ס היא לגרום ליבואנים, יצרנים וקמעונאים גדולים רלוונטיים להיערך לקראת ביקורת העומק ולבחון מראש את עמידתם בהוראות החוק. בביקורת העומק שתיערך, המשרד יבצע בקרה על דיווחי כלל הפריטים (מוצרים שהפכו לפסולת) החייבים בחוק ומשקלם. המשרד לא יבצע ביקורת אצל כולם אלא יבחר יצרנים ויבואנים וכן קמעונאים גדולים לפי דגימה וסקר סיכונים.

חוקי אחריות יצרן מורחבת קובעים שיצרן או יבואן יעמוד ביעדים המפורטים בחוק, ידווח למשרד להגנ"ס על היקף המכירות, האיסוף והמיחזור. יצוין שבחוק השקיות אין יעדים וחובות הדיווח מוטלות על קמעונאים גדולים בלבד.

כדי להבין את המצב בשטח שוחחנו עם ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד של חברת "ערנות לסביבה" שמתמחה בליווי חברות ביישום חוקי אחריות יצרן. לדברי בושארי, הפער המרכזי בהקשר של חוק האריזות הוא חוסר ההבנה של מהות החוק, מצד חברות שלא מפנימות שהחוק מתייחס למוצרים ארוזים, או שעליהן לדווח על חומרי אריזה של "יבוא לשימוש עצמי" (חומרי גלם, חומרי אריזות ציוד וכו'). בהקשר של חוק פסולת אלקטרונית, האתגר המשמעותי הוא סיווג מתאים של המוצרים ומשקל המוצר ו/או חלק הסוללה לדיווח.

מצד שני, בושארי אומר כי רוב החברות שמגיעות אליו, מדווחות בעודף, כלומר מדווחות על מוצרים שאין צורך לדווח עליהם, או שמדווחות בסיווג או שיטת הדיווח שאינה החסכונית ביותר עבורן.

בעבר: ביקורת על יבואני מכשירי חשמל

באפריל 2021 דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה ערך ביקורות על יבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני במטרה לוודא שהם מקיימים את דרישות חוק פסולת אלקטרונית. הביקורת החלה אצל6  היבואנים הגדולים בתחום, האחראים על כ-45% מהציוד החשמלי והאלקטרוני הנמכר בישראל מדי שנה. החברות שנבדקו היו אלקטרה, ברימאג, מיניליין, BSH , ניופאן ותדיראן. בשעת הביקורת, הן היו אחריות בסך הכול לכ-77 אלף טונות של ציוד חשמלי, ציוד אלקטרוני, סוללות ומצברים מדי שנה, שהיוו כ-45% ממשקל הציוד והסוללות הנמכרים בשנה בארץ.

בהמשך אותה שנה דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה הוציא 6 התראות על כוונתו להטיל עיצומים כספיים על יצרנים ויבואנים שלא העבירו דיווח מבוקר על ידי רו"ח במסגרת יישום חוק פסולת אלקטרונית. גובה כל עיצום כספי כ- 150,000 ₪ וסה"כ כ–8 מיליון ₪.

---

מסמכים רלוונטיים: