ראיון עם מייסד כנס 'סביבה 2050' וועידת משפט וסביבה | בני מורן
אחד המפיקים הבולטים בתחום איכות הסביבה מספר על מאחורי הקלעים של הכנסים הסביבתיים. איך מושיבים על אותה במה בכירים של מפעלים, ארגונים ירוקים ומשרדי ממשלה שנמצאים בעימותים בבתי משפט?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 17/11/2019

תחום איכות הסביבה עולה לכותרות בעיתונות הארצית בחודשים האחרונים, בין עם בקמפיין שינוי האקלים של הנערה השבדית גרתה תונברג או בעלייה במודעות לנזק של פסולת פלסטיק. אך יש כאלה שהיו על העגלה הסביבתית עוד הרבה קודם.

לפניכם ראיון עם מי שמנהל מאחורי הקלעים את אחת הזירות המרכזיות בתחום איכות הסביבה כבר יותר מ 15 שנה, ומושיב שנה אחר שנה על אותה במה את המנכ"לים של כל המגזרים: תעשייה, ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות, אקדמיה, ספקים.

בני מורן, בעלים ומנהל של חברת BMP שמנהלת את כנס 'סביבה 2050' וגם את ועידת משפט וסביבה לצד כנסים שונים בארץ ובעולם. לקראת ועידת משפט, שתתקיים ביום רביעי, ניהלנו איתו שיחה על הטריגר להחלטה לקיים כנס משפט סביבתי וגם על הקשר שלו לתחום איכות הסביבה ולמגמות והחידושים בתחום.

בני מורן, לטובת הקוראים שלא מכירים, ספר קצת על עצמך

אבא ל-5 ילדים, מגדל ורוכב על סוסים - תשוקה גדולה שמלווה אותי שנים רבות. את הקריירה שלי התחלתי בתחום התרבות כמנהל במוזיאון תל אביב, ולפני 25 שנה הקמתי את חברת BMP שניהלה אירועי תרבות כגון תערוכות, הופעות וקונצרטים, וכיום מתמקדת בכנסים בארץ ובחו"ל בתחומים של איכות הסביבה, חדשנות, תחבורה, רפואה, פינטק ועוד.

הייחוד שלנו היא שכל הכנסים שאנחנו מנהלים, הם כנסים שאנחנו יוזמים אותם, מייצרים את התוכן ונהלים את הכנס מתחילתו ועד סופו, בפן הכלכלי, הלוגיסטי, התוכן וכו'. כמובן עם הרבה שיתופי פעולה של השחקנים המובילים בכל תחום.

יש לך זיקה אישית לתחום איכות הסביבה?

תחום איכות הסביבה קרוב לליבי מאז ומתמיד. כבר עשרות שנים שאני רוכב עם הסוסים ברכבי הארץ וביער בן שמן, במסלולים שונים, ואני רואה איך שנה אחר שנה, נוגסים בשטחים הפתוחים ופוגעים בטבע. אני רואה חשיבות רבה לשמירת ערכי הטבע וחיבור של אדם אל נוף מולדתו.

כנס 'סביבה 2050' מתקיים השנה בפעם ה-16 ברציפות. איך הכל התחיל?

נתחיל באנקדוטה, אנשים אולי לא זוכרים שהכנס התחיל תחת השם 'סביבה 2020', כי אז שנת 2020 נראתה כיעד רחוק. לפני כמה שנים, כשהתקרבנו לשנת 2020 שינינו את השם ל'סביבה 2050'.

המחשבה הראשונית הייתה לייצר כנס שיהווה זירה לשיח בין התעשייה לרגולטור ולחברה האזרחית. במקום כנס ששם דגש על אחד הצדדים – רצינו לייצר שיח של הפריה משותפת והבנות לטובת נושא השיחה.

השותפים המייסדים שיזמו איתנו את הכנס היו החברה לשירותי איכות הסביבה ומשרד עו"ד הפרופ' יובל לוי, שהפך עם השנים למשרד תדמור לוי ושות' עם רוח גבית ותמיכה מהמשרד להגנת הסביבה. לרעיון הראשוני הזה חיברנו הרבה חברות ושותפים לאורך השנים שרובם ממשיכים איתנו מדי שנה, למרות שבעלי התפקידים מתחלפים, מה שמלמד על חשיבותו של הכנס בשיח הסביבתי.

מה גרם להשקה של ועידת משפט וסביבה לפני שנתיים?

עמותת אדם טבע ודין, שאני מאוד מעריך את פועלם, רצו להעמיד על נס את נושא המשפט הסביבתי והשפעתו על מקבלי ההחלטות. זה היה התמריץ להשקת ועידת משפט וסביבה וכבר בשלבים המוקדמים הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן הצטרפה לאדם טבע ודין, כשותפה מייסדת.

העובדה שכבר בשנה הראשונה הכנס זכה להצלחה, כולל נוכחות של הדוברים הבכירים ביותר, כמו שרת המשפטים דאז, איילת שקד, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תרמה להחלטה לקיים את הוועידה מדי שנה.

השנה אנחנו גם בתזמון מצוין, כי בשבוע שעבר פורסם הסדר פשרה תקדימי חשוב מאין כמותו בתחום המשפט הסביבתי – הסדר הפשרה בין קצא"א והמדינה בגין דליפת הנפט שזיהמה את שמורת עברונה בשנת 2014 – ובו הוסכם כי קצא"א תשלם סכום אדיר של 100 מיליון ₪ כפיצויים.

בהתאם לכך, ועידת משפט וסביבה שתתקיים השבוע תשמש כבמה מרכזית לשמוע על ההשפעות של הסדר הפשרה הזה ושאר המגמות והחידושים בתחום המשפט הסביבתי.

כיצד מחליטים מה יהיו הנושאים הספציפיים בהם יעסקו הכנסים?

אחת הבעיות הכי קשות בהפקה של כנס שנתי, היא כיצד לחדש ולהישאר רלוונטיים מדי שנה.

אנשים לא יודעים, אבל העבודה על הכנס לא מתחילה 3 חודשים לפני הכנס. כנס סביבה 2050 הקרוב מתקיים ביום שלישי ה-7 בינואר, וכבר ביום ראשון שלאחר מכן, נתחיל לעבוד על הכנס של השנה הבאה.

חלק מרכזי הוא כמובן נושא התוכן. תחום איכות הסביבה הוא מאוד רחב ולצערי אי אפשר להכניס הכל וצריך לבחור מבין מגוון הנושאים. אנחנו מקפידים לעקוב לכל אורך השנה אחר הנושאים הרלוונטיים, וכמובן נעזרים במיטב אנשי התוכן ובשותפים.

בכנס סביבה 2050 מנהלת התוכן היא ד"ר מיקי הרן ששימשה במגוון תפקידים בכירים בתחום איכות הסביבה בישראל והיא מרכזת את בניית התוכן של סביבה 2050 תוך שיח והתייעצות עם השותפים.

איך מצליחים להושיב על אותה במה מנהלים של ארגונים שנמצאים בעימותים, כולל בתי משפט, סביב נושאים סביבתיים – רגולטורים, מפעלים ועמותות?

בתחילת הדרך זה באמת לא היה פשוט לשכנע את כל הצדדים לשבת על אותה במה. מפעלי התעשייה חששו שיצטרכו להתגונן ושלא ייתנו להם להשמיע את דבריהם, העמותות חששו לתת לגיטימציה למפעלים מזהמים, והמשרד להגנת הסביבה ושאר משרדי הממשלה חששו מהביקורת שיקבלו משני הצדדים.

חשוב גם לומר, שאנחנו משתדלים להביא כדוברים את הנציגים הכי בכירים של כל המגזרים, שלא נבהלים מביקורת ויש ברשותם הידע והסמכות לתת תשובות.

בנוסף, אנחנו באמת מתאמצים כל שנה מחדש לייצר במה שמאפשרת שיח מכבד ומאוזן בין התעשיה לחברה האזרחית והרגולטור. זאת מתוך הבנה שכולנו חיים באותו מרחב מצומצם וכולנו רוצים בטוב, למרות האינטרסים המנוגדים. לכן הכנס משמש קודם כל מקום להבנת האינטרסים המנוגדים, הגדרת האתגרים ומקום להצגת הפתרונות האפשריים.

מדי שנה נשמעת ביקורת מצד פעילים סביבתיים על כך שאין לתת במה למפעלים מזהמים מבלי שהדיון יתמקד במפגעים הסביבתיים שהם יוצרים – מה דעתך בנושא?

אנחנו לא מתחמקים מהשאלות הקשות ודואגים שלעמותות הסביבתיות יהיה מקום מכובד בכנס, על הבמה המרכזית. אך המפעלים לא מגיעים לכנס כדי לשמש כבובת וודו שרק דוקרים אותם עם שאלות, אלא נותנים להם גם הזדמנות להציג את הדברים שהם עושים בתחום איכות הסביבה, והם עושים לא מעט.

כמי שמלווה את תחום איכות הסביבה כמעט עשרים שנה, איזה מגמות עברו על התחום ולאן לדעתך הוא צועד?

אני לא מתיימר להיות איש מקצוע בתחום ויכול רק לשתף בחוויה האישית שלי. כאזרח, אני מרגיש שהתפיסה השלטת במדינת ישראל היא הישרדותית, ללא מספיק תכנון ותקווה עם מבט לעתיד. זה כמובן מקרין גם על תחום איכות הסביבה שמאוד מושפע מתכנון לקוי.

הדרך הנכונה והיעילה לצמצם מראש את הקונפליקטים של איכות הסביבה הוא בעזרת תכנון ארוך טווח. וזה חלק ממה שכנס סביבה 2050 מנסה להכניס לשיח – מבט ארוך טווח. בוא נבין איפה אנחנו רוצים להיות עוד 30 שנה, ונגזור מתוך זה את יעדי הביניים והפעולות שאנחנו צריכים לעשות על מנת להגיע לשם. בלי זה, אנחנו מייצרים מצבים שקשה מאוד לפתור ועסוקים כל היום ב'כיבוי שריפות' נקודתי שגוזל את כל המשאבים.

מאוד שמחתי לשמוע שלפני כמה חודשים הקימו צוות עבודה של משרדי ממשלה להכנת תוכנית לאומית למעבר ישראל לכלכלה דלת זיהום בשנת 2050. זה הכיוון הנכון.

איזה צעדים ננקטים, על מנת לצמצם את ההשפעה הסביבתית של הכנסים שלכם?

היות ואנחנו מפיקים את כנס 'סביבה 2050' כבר 16 שנה, אנחנו במודעות סביבתית גבוהה כבר שנים רבות ופועלים להפחתת ההשפעה הסביבתית בכל הכנסים שלנו, ובוודאי בכנסים שעוסקים ב'סביבה 2050'. אם למנות חלק מהפעולות שלנו:

  • משתמשים רק בכלים רב פעמיים – מהכנס הראשון של 2050, ובכל הכנסים שלנו.
  • מודדים את טביעת הרגל האקולוגית של הכנס, ומפצים על כך.
  • מדגישים אפשרויות הגעה לכנס בתחבורה ציבורית.
  • בוחרים מזון שטביעת הרגל האקולוגית שלו נמוכה, עם דגש על אוכל צמחוני.
  • מצמצים את ייצור הפסולת עד כדי אפס פסולת.

כמה מילות סיום?

אני מזמין את המשפטנים, המשפטניות ואנשי המקצוע לבוא ולקחת חלק בוועידת משפט וסביבה שתתקיים ביום רביעי השבוע. רשימת הדוברים והדוברות שלנו השנה מאוד מגוונת ומכובדת ויהיה מעניין.

וכמובן, שאני מזמין את כל קהל הקוראים והקוראות של אתר infospot לכנס השנתי 'סביבה 2050' שיתקיים בעוד כחודשיים, ב-7 בינואר במלון הילטון תל אביב. בשבועות הקרובים נפרסם את סדר היום המלא של הכנס ואני יכול לומר שיהיו בו כמה הפתעות. שווה לעקוב.

מחכה לראותכם!


ועידת משפט וסביבה תתקיים השבוע, ביום רביעי ה- 20 לנובמבר במרכז פרס לשלוח וחדשנות ברחוב קדם 132, יפו. קישור לפרטים נוספים


כנס סביבה 2050 יתקיים ביום שלישי ה- 7 לינואר 2020 במלון הילטון תל אביב. קישור לפרטים נוספים