8 מיליון ₪ למחקרים בנושאי הסביבה
משרד האנרגיה פרסם את המחקרים שיזכו למענק בתחומי האנרגיה, הסביבה, המים והמחצבים. בסך הכול נבחרו 63 מחקרים שיושקעו בהם כ-35 מיליון ₪, מתוכם 8.6 מיליון ₪ יושקעו בנושאי סביבה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 10/1/2022

משרד האנרגיה פרסם את 63 המחקרים הזוכים במענק תמיכה בסך כולל של כ-35 מיליון ₪. חלק מהמחקרים עוסקים בנושאי סביבה כמו פסולת, שינוי אקלים וזיהום הים. מחקרים נוספים יעסקו בין היתר ברעידות אדמה, הים התיכון, אגירת אנרגיה, מימן, תאי דלק ועוד.

לפי משרד האנרגיה, הפעם כמעט הוכפל סכום המענקים לעומת העבר בהתאם לכוונת הממשלה לעודד תמיכה במחקרים בתחומי האנרגיה והאקלים. הפעם גם היה שיתוף פעולה עם המשרד להגנ"ס שאיפשר תמיכה ב-13 פרויקטים סביבתיים בסך של 8.6 מיליון ₪ (מתוך הסכום הכולל של 35 מיליון ₪).

רשימת המחקרים וסכומי התמיכה מופיעים בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. זכו42  פרויקטים אקדמיים בתחומי מים ואנרגיה, 04.5.2020
  2. באיזה תחומים סביבתיים משקיעים את כספי המחקר המדעי? 18/3/2020
  3. השתתפות במחקר: סקר חסמים ותמריצים לסימביוזה תעשייתית20/2/2020
  4. טיפול ביולוגי במי תהום להסרת חומרים אורגניים מוכלרים10/1/2017
  5. לראשונה: חממה לסטארט-אפים בתחום הכלכלה המעגלית17/11/2019

13 פרויקטים המשלבים סביבה ואנרגיה יקבלו תמיכה

משרד האנרגיה הודיע שהודות לשיתוף הפעולה עם המשרד להגנ"ס 13 פרויקטים המשלבים אנרגיה וסביבה יקבלו מענק, ביניהם4  מחקרים בתחום ים תיכון וסביבה, 4 מחקרים בתחום האגרו-וולטאי, 3 מחקרים בתחום ההתפלה והפחתת פליטות ו-2 מחקרים בתחום מחזור וטיפול בפסולת.

פרויקטים אלה יזכו לתמיכה כוללת של 8.6 מיליון ₪ מתוך כ-35 מיליון ₪ המיועדים לכלל 63 הפרויקטים.

דוגמאות למחקרים סביבתיים שיקבלו מענק

להלן 9 פרויקטים לדוגמא שיזכו לקבל מענק:

  1. מחקר ופיתוח של טכנולוגיה חדשנית להפקת מתכות בתהליכי מיחזור של פאנלים סולאריים – סכום המענק יעמוד על 740,035 ₪. לפי החוקרים, הטכנולוגיות הקיימות סובלות מיעילות נמוכה, צריכת כימיקלים, ותוצרי לוואי (בוצה, גזים רעילים, ושפכים). לעומתן, בטכנולוגיה החדשה נדרש רק גז מימן, אוויר ומים. אין ייצור של שפכים שניוניים וכל השלבים ניתנים לביצוע בריאקטור מצע מקובע פשוט. הפרויקט צפוי להביא לפיתוח והקמה של מתקנים ידידותיים לסביבה ורווחיים כלכלית לטיפול בפסולת פאנלים סולאריים (וסוגי פסולת אלקטרונית אחרים).
  2. מחקר בנושא המרת פסולות לאנרגיה באמצעות מערכת משולבת של פלסמה קרה ופירוליזה - סכום המענק יעמוד על 673,790 ₪. לפי החוקרים, כיום טיפול תרמי בפסולת פלסטיק מוצקה והמרתה לאנרגיה (דלק) לא מספק מבחינה סביבתית (פליטה של גזים רעילים) וכלכלית בגלל יחס המרה נמוך של הפסולת לאנרגיה. המחקר יעסוק בשאלה המדעית של מנגנוני פירוק חומרים אורגניים, אשר אפשר לנטר אונליין מתוך כל אחת מהמערכות, לביצוע אופטימיזציה לתנאי העבודה ובכך להגיע ליעילות גבוהה של המרת הפסולת לדלקים (כגון: מתאן, מימן, syn-gas או אמוניה).
  3. מחקר בנושא השפעות זיהום נפט גולמי וגז-קונדנסט על המערכות האקולוגיות בים התיכון הישראלי ובצפון מפרץ עקבה - סכום המענק יעמוד על 600,000 ₪. לפי החוקרים, בשל אירוע דליפת הנפט האחרון בים התיכון הישראלי בפברואר 2021, התוכניות להגדלת קיבולת הובלת נפט גולמי דרך צינור קצא"א, והגידול בתעשיית הפקת והובלת גז טבעי בישראל—הבנת תגובת המערכת האקולוגית הימית למזהמים הידרו-פחמימנים בים התיכון הישראלי ובצפון מפרץ עקבה היא כיום נחוצה ודחופה. תוצאות המחקר יספקו מידע חיוני לקובעי המדיניות ומנהלי משאבי טבע וסביבה.
  4. כימות השפעות נפט גולמי וגז הקונדנסט על התפלת מי ים ובחינת פתרונות לטיוב התהליך בזמן אירוע זיהום - סכום המענק יעמוד על 500,000 ₪. במחקר יבחנו את השפעות טיפולי הקדם, ייצור מים מתוקים, והעלות האנרגטית הכוללת הקשורה לתפעול מתקן התפלה בזמן זיהום. כמו כן, ייבחנו פתרונות שונים לספוח את המזהמים טרם הגעתם למתקן ובכך למזער את הנזק הצפוי לתפעול המתקן ותהליך ההתפלה.
  5. מחקר לקראת התפלה בת קיימא על ידי הגבה של מי רכז עם פחמן דו חמצני מתחנות כוח - סכום המענק יעמוד על 500,000 ₪. לפי החוקרים, תהליך ההתפלה כרוך בפליטת תמלחות מרוכזות בנפח דומה לזה של המים המותפלים ובמליחות כפולה מזו של מי ים טבעיים. לתמלחות אלה מיוחסות השפעות מזיקות על הסביבה הימית. האסטרטגיה המוצעת לאיפחות השפעות אלה היא שיקוע של קטיונים מתמלחת ההתפלה כמינרלים קרבונטיים לפני פליטתם אל הים.
  6. מחקר בנושא אימוץ גישה מערכתית לאופטימיזציה של צעדים לצמצום פליטות גזי חממה מפעילות עירונית - סכום המענק יעמוד על 466,295 ₪. במסגרת המחקר ייערך ניתוח מערכתי רחב של טביעת הרגל הפחמנית של ישובים עירוניים רבים בישראל, ייבנה מודל לבחינת תרומתם של אמצעים שונים קיימים וחדשניים לצמצום הפליטות וכן יזוהו החסמים ויוצעו פתרונות לצמצומם.
  7. בדיקת היתכנות להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני בעזרת המסה מזורזת של סלעי גיר - סכום המענק יעמוד על 420,440 ₪. הרעיון בבסיס השיטה הוא לאפשר לגזי הפליטה של תחנות כוח לעבור דרך מי-ים וסלע גיר לפני שיחרורם לאטמוספירה. כאשר פד"ח מתמוסס במי הים, הוא גורם לעלייה בחומציות אשר מביאה להמסה של סלע הגיר. כאשר הגיר מתמוסס, חומציות המים יורדת, מה שגורם לפד"ח המומס להפוך ליון הביקרבונט (HCO3-), אשר אינו מסוגל לחזור באופן ישיר לאטמוספירה עם שחרור המים בחזרה אל הים.
  8. פיתוח הטמעה ומחקר של יחידה להוראת נושא משבר האקלים ואנרגיה נקיה: קידום מעורבות מבוססת נתונים של תלמידים בחטיבת ביניים - סכום המענק יעמוד על 180,000 ₪. לפי יוזמי הפרויקט, רווחת תופעה מטרידה בנושאים סביבתיים שבה אזרחים אוחזים בעמדות ומאמינים בהן בלהט, אך הם מבססים את דעתם על מקורות מידע שאינם מהימנים ולא מסוגלים לבחון אותן באופן ביקורתי. הפרויקט הנוכחי נועד לשנות את צורת השיח הציבורי על נושאים אלה ולהפוך אותו משיח המבוסס על אמונות ולהט יצרים לשיח מבוסס נתונים.
  9. ניתוח התרחישים העתידיים להפחתת פליטת גזי חממה ממשק האנרגיה בישראל - סכום המענק יעמוד על 169,999 ₪. מטרת המחקר היא לנתח את ההשפעה של מעבר לטכנולוגיות נקיות יותר לייצור אנרגיה על העלות למשק האנרגיה ולכלכלה הישראלית. כמו כן, הוא נועד לענות על שאלות כגון: מה יהיו ההשלכות של חשמול התחבורה והתעשייה בשיעורים משתנים? מה תהיה העלות מבחינת הצמיחה הכלכלית במעבר למשק אנרגיה נקי יותר לכלכלה הישראלית? האם תמחור פחמן הוא חיוני, או שהסטנדרטים הירוקים יהיו יעילים יותר בכלכלה קטנה עם שווקי אנרגיה ריכוזיים כפי שקיים בישראל? מה צריך להיות שיעור האגירה האופטימלי בכדי לעמוד בגידול בשיעור מקורות האנרגיה מתחדשים המאופיינים בתנודתיות? מה תהיה ההשפעה של מעבר התעשייה מדלקים פוסיליים ליצור אנרגיה ממימן? כיצד סגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה תשפיע על ביטחון האנרגיה ועל הצמיחה הכלכלית?

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. רשימת המחקרים