מדוח מקיף של ארגון ה-OECD על תפקוד מדינת ישראל בתחומי סביבה, עולה כי היא נכשלה בהשגת רוב היעדים שהציבה לעצמה בעשור האחרון. בין השאר, ישראל כמעט לא הצליחה לקדם אנרגיות מתחדשות וטרם העבירה חוק אקלים עם יעדים מחייבים. במקביל היא המשיכה לסבסד דלקים פוסיליים, ולא דאגה להעביר מס פחמן.
פרק שלם מוקדש בדוח לנושא הפסולת בו ישראל לא הצליחה לשפר את שיעור מיחזור הפסולת ולצמצם את ההטמנה.
למי שעוקב אחר נושא איכות הסביבה, הדוח לא מחדש הרבה, אך הוא כן מדגיש ומחדד את הצעדים העיקריים שיש ליישם, בהתאם לניסיון הבינלאומי, כדי לטפל בבעיות השונות.
דוח מקיף שכזה מטעם ארגון ה-OECD שמעריך את ביצועיה הסביבתיים של ישראל מתפרסם אחת לעשור, וזו הפעם השנייה שהדוח מתפרסם.
בדוח יש המלצות שונות להמשך, ביניהן יצירת מסגרת חקיקה בתחום הפסולת, גביית תשלום ממשקי בית על פינוי פסולת, החלת מס פחמן, אישור חוק אקלים עם יעדים מחייבים ועוד.
כתבות רלוונטיות:
ענף הפסולת הוא הנושא הסביבתי היחידי שדוח ה- OECD מקדיש לו פרק נפרד. דבר זה מצביע על החשיבות של נושא הפסולת הן ל- OECD והן לישראל.
לפי הדוח, כמות הפסולת העירונית לנפש בישראל היא מהגבוהות מבין מדינות ה- OECD, עם 691 ק"ג לנפש בשנת 2020, כאשר ממוצע ה- OECD עומד על 534. קצב הגידול של כמות הפסולת העירונית במדינה הוא 2.6% בעשור שבין 2010 ל- 2020, ובתרחיש 'עסקים כרגיל' בו קצב הגידול יימשך, כמות הפסולת העירונית במדינה תגיע ל- 7.5 מיליון טון פסולת בשנת 2030 בהשוואה ל-6 מליון טון בשנת 2020).
יחד עם קצב גידול הפסולת, ישראל מתקשה לצמצם את שיעור ההטמנה שעומד על 77% בשנת 2020, נתון נוסף שהוא מהגבוהים ב OECD. שתי המגמות האלה, לצד הצפיפות בישראל והמסחור בקרקעות, מציירות תמונת מצב מדאיגה של מצוקת נפח הטמנה וצורך מיידי לפתח פתרונות חלופיים.
הדוח מציע ליישם שורה של צעדים לשינוי תמונת המצב של ענף הפסולת, רובם מהווים חלק מהתוכנית האסטרטגית של המשרד להגנ"ס.
הדוח מציע לקדם מסגרת חוקית כללית להסדרת ענף הפסולת, במקום לקט החוקים המשמשים כיום. בנוסף הדוח מציע ליישם מנגנון throw-you-as-pay)) לגביית תשלום מהתושבים עבור פסולת לא מופרדת. מהלך זה אמור להגדיל את שיעור ההפרדה במקור ולצמצם את כמות הפסולת. לשם כך יש להפריד את התשלום על הפסולת מחשבון הארנונה.
צעדים נוספים שהדוח מציע לפתרון האתגרים של ענף הפסולת הם: לעודד ראייה של 'מחזור חיים' והטמעת שיקולי סביבה בשלב עיצוב המוצרים, כמו גם תיקון ושימוש חוזר. כמו כן מוצע לשפר את איכות וכמות הרכש הציבורי הירוק באמצעות מכרזים, לחזק את העבודה עם הרשויות המקומיות ומערכי ניהול פסולת אזוריים ועוד.
הדוח מציין לשבח את הטיפול בשפכים, וניצול הקולחין לחקלאות בו ישראל היא מובילה עולמית. כמו גם את התפלת מי הים להתמודדות עם מצוקת מי השתייה. כמו כן הדוח מציין לטובה את השיפור בהקצאת מים בין הענפים השונים (ביתי, תעשיית, חקלאי ולטבע), על ידי פיתוח ויישום של תוכניות אב לנחלים ומתן תמריצים לחקלאים לצמצום הפקת מים במעלה הזרם.
אולם הדוח מצביע על בעיה שטרם נפתרה: זיהום של מים עיליים ומי תהום. כידוע, כמויות של שפכים ופסולת מוזרמים לנחלים ולים התיכון מדי שנה, חלקם באישור (היתר הזרמה) וחלקם בניגוד לחוק. כך למשל, מזהמים רבים מחלחלים למי התהום בשטחים חקלאיים שמשתמשים בדשנים כימיים. כמו כן, בכל חורף מחדש נסחפת פסולת שהצטברה בזמן הקיץ ולא נאספה ברחובות הערים בארץ, נכנסת למערכת הביוב ופעמים רבות מגיעה משם לים.
בהקשר זה ממליצים כותבי הדוח לצמצם את עומס המזהמים )נוטריינטים) מחקלאות, ולהשלים שדרוג של תשתיות הטיפול בשפכים. צמצום הזיהום בחקלאות ייעשה לפי ההמלצות באמצעות דרישות מחמירות יותר ליישום דשנים, מיסים על דשנים והגברת מודעות והדרכה לחקלאים.
חלק ניכר מהדוח של ה-OECD הוקדש לתחום האקלים. מצבה של ישראל בנושא לא מזהיר, שכן היא טרם הצליחה לחוקק חוק אקלים עם יעדים מחייבים, לא אישרה מס פחמן, ועדיין רחוקה מהשגת היעדים לאנרגיות מתחדשות (המדינה השנייה מהסוף ב-OECD) ולצמצום גזי חממה. כל אלה הוזכרו בדוח.
הדוח מציין שישראל עשתה השקעות ניכרות בייצור אנרגיה סולארית ושהייתה לה גם הצלחה מסוימת בהגברת השימוש בתחבורה ציבורית. עם זאת, ישראל צריכה לפתח וליישם תוכנית השקעות לטווח הבינוני לתשתיות ייצור, אחסון והולכת חשמל סולארי. עליה גם להאיץ את ההשקעה הציבורית והפרטית בתשתית הטעינה לרכב חשמלי.
לפי הדוח, סובסידיות הדלקים הפוסיליים של ישראל גדלו בעשור שחלף. הסובסידיות מתבטאות בהחזרי מס בלו על סולר לאוטובוסים, מוניות וכמה סוגי כלי רכב אחרים לצרכנים, כמו גם בתמיכה ביצרני גז טבעי. יש לבטל בהדרגה את הסובסידיות האלה. בו-בזמן על ישראל להתחשב ולטפל בהשפעה של מס האנרגיה ורפורמות בסובסידיות על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה.
ה-OECD בחן את תפקודה של ישראל בתחומי סביבה נוספים, כמו: מגוון ביולוגי ושמירה על מערכות אקולוגיות, הליכי רישוי סביבתי, אכיפה ופיקוח על עבירות, מימון ירוק ועוד.
בין ההמלצות שלו בתחומים אלה:
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "האמירות החשובות של ה-OECD משקפות את תמונת המצב הסביבתית בישראל, מתוך מטרה לשפר את המדיניות ולשתף בהישגים וביכולות הייחודיות של ישראל. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים העומדים לפתחנו, בין היתר בהתמודדות שלנו עם שינויי האקלים, המגוון הביולוגי והטיפול בפסולת. נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם שותפינו לממשלה והשלטון המקומי כפי שהצבנו כיעד, כדי להשיג את מטרותינו, להתקדם לעבר איפוס פליטות גזי החממה של ישראל, להגיע מ-80% הטמנה כיום לאפס הטמנה ולהפוך פסולת למשאב ולזהב. אנו מקדמים חקיקה תומכת בתחומים אלה בעשייה בשטח הלכה למעשה של רישוי משולב, טיפול משמעותי בפסולת בניין, אסדרה תעריפית של חשמל מפסולת ועוד. לפנינו עבודה רבה, אך אנו נחושים לפעול למען איכות החיים והבריאות שלנו ולמען מדינת ישראל בכל המישורים".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט: "הדוח משקף כראוי את המצב הסביבתי בישראל - יש נושאים חיוביים בדוח, אבל הרבה דברים שישראל עדיין צריכים לשפר בכל התחומים – אנרגיה, פסולת, כלכלה ורגולציה. נושאי המיקוד שמעלה הדוח עולים בקנה אחד עם הנושאים שאותם אנחנו מתכננים להוביל במשרד באמצעות סדרה של פעולות ופרויקטים – קידום חוק אקלים, פיתוח והקמת תשתיות פסולת נדרשות, שמירה על מערכות טבעיות ביבשה ובים ועוד. עלינו לעבוד בשיתוף פעולה ליישום המלצות הדוח, יחד עם שותפינו במשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית".
---
מסמכים רלוונטיים: