תוכנית שיקום נחל קדרון, שזורם מירושלים לים המלח, ועובר גם בשטח הרשות הפלשתינית, יוצאת לדרך. התוכנית, בעלות של כ־800 מיליון שקל, כוללת שיקום והחלפת תשתיות ביוב פגועות, הנחת תשתית הולכת שפכים חדשה, פינוי פסולת בניין ואשפה, קליטת כל השפכים במתקן טיהור השפכים "אוג" וטיהורם למי קולחים לשימושים חקלאיים.

בטקס הנחת אבן הפינה לפרויקט, שהתקיים בשבוע שעבר, עירית ירושלים, תאגיד המים "הגיחון" ומפעלי ביוב וטיהור ירושלים בשיתוף רשות המים ומשרדי ממשלה שונים, הציגו תוכנית הנדסית וסביבתית לשיקום נחל הקדרון והפיכתו למשאב סביבתי, מורשתי ותיירותי.

סרטון: תוכנית שיקום נחל הקדרון

כתבות רלוונטיות:

1. מבקר המדינה: מצב עגום בזיהומי מים מהשטחים לישראל, 22/5/2017
2. למרות השקעה של מיליארדים, אף נחל לא שוקם במלואו,  26/2/2020
3. זיהום נחל צין: קנסות בסך 700 אלף ₪ לאחר 8 שנים, 07/7/2019
4. תאגיד מים הגיחון רכש את מט"ש נחל האוג ב-73 מיליון ₪, 25.03.2019
5. מידע נוסף על זיהום ים ונחלים | Infospot

40,000 מ"ק ביוב גולמי מוזרמים לנחל הקדרון

נחל קדרון, מהגדולים והיפים שבנחלי מדבר יהודה, היה במקור נחל אכזב. אלא שמאז קום המדינה משמש הנחל בעיקר להזרמת שפכים וכאתר פיראטי להשלכת פסולת, ומהווה מפגע סביבתי ובריאותי.

כיום מוזרמים לנחל כ־ 40,000 מ"ק של שפכים מירושלים ושל ישובים פלסטיניים. בצידי הערוץ נערמו במרוצת השנים, פסולת בניין ואשפה המכסה חלק מתשתית הביוב וההולכה הקיימת. מקור הזיהום ברובו בירושלים, אך עד היום הנושא לא טופל. רק ב־2016 , בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה עמותת צלול והחברה להגנת הטבע, וחוסר יכולת של משרדי הממשלה השונים להגיע להסכמה על המתווה, הובא הנושא להכרעה של משרד ראש הממשלה.

השפכים ישמשו להשקיית מטעי תמרים

פרויקט שיקום נחל הקדרון מחולק ל-6 מקטעים, חלקם בתחום הרשות הפלשתינית ואמורים להיות מטופלים וממומנים על ידה.

הנה תמצית המקטעים:

1. בתחום השיפוט של ירושלים: ייבוש הנחל מביוב והשבת ערוץ הנחל למצבו הטבעי:
   1. הסדרת תשתיות הביוב והניקוז וקליטת השפכים
   2. איסוף וטיפול ב־80 אלף מ"ק של פסולת בניין
   3. סידור ושיקום תשתית הביוב הפגועה
   4. הפסקת הזרמת הביוב אל הנחל ופינוי השפכים אל קו מאסף ביוב חדש
2. באזור גדר הביטחון: טיפול במאסף הביוב הראשי
   1. הסטת ערוץ הנחל לצורך הקמת מתקן לטיפול בשפכים.
   2. הקמת מתקן טיפול קדם שיפריד פסולת ומוצקים בדגש על מגבונים
   3. הקמת בריכה לוויסות זרימת השפכים
   4. חיבור מאספי הביוב משכונות ירושלים למתקן הטיפול
   5. הנחת צינור הולכה עד לגבול שטח B
   6. עבודות שיקום הנוף ושימור ערוץ הנחל
3. בתחום הרשות הפלסטינית: בהתאם להסכמות שהושגו, יניחו הפלסטינים מאסף ביוב גרביטציוני באורך של כ־8 קילומטרים, עד לשמורה ההסכמית
4. שטח שמורת הטבע ההסכמית, נקודת החיבור בין קו המאסף המערבי למזרחי:
   1. הקמת מתקן תפיסת ביוב וסילוק מוצקים לקליטת שפכי הרשות הפלסטינית
   2. ממוצא מתקן התפיסה יונחו שני מאספי ביוב מקבילים, עד בקעת הורקניה
5. ערוץ הנחל המדברי, שבו נופים ואוצרות טבע ייחודיים, אתרים ארכיאולוגים ואתרי מורשת:
   1. הסטת תוואי מאספי הביוב מערוץ הנחל.
   2. כריית מנהרת תשתית בעומק 60 מטר, רוחב 6 מטר, ואורך 1,300 מטר
   3. הנחת מאספי ביוב במנהרה ולאורך הערוץ שיובילו את השפכים באופן זמני למתקן הטיפול בשפכים בבקעת הורקניה, שם יושמשו בריכות שיקוע נוספות ובריכת ליטוש.
6. מבקעת הורקניה אל מכון הטיפול בשפכים "אוג":
   1. הנחת צינור הולכת שפכים ממט"ש הורקניה למט"ש אוג
   2. שדרוג מט"ש אוג כך שיוכל לטפל בשפכים ולהפכם למי השקיה וקולחים.
   3. מי ההשקיה והקולחים יופנו להשקיית מטעי התמרים של חקלאים ישראלים ופלשתינאים.

התייחסויות

ח"כ גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה: "אנחנו מתחילים היום את שיקום נחל הקדרון ומשיבים אותו חזרה לטבע. אנחנו מגנים על הסביבה על ידי הפסקת הפגיעה האקולוגית הקשה, אנחנו מחזקים את הכלכלה על ידי יצירת משאב מים חדש אשר יעזור לפתח ולחזק את תחומי החקלאות והתיירות ויוצרים חיבורים בחברה על ידי הנגשתו לכלל תושבי האזור – מירושלים ועד ים המלח. עלינו להמשיך לפעול למען הסרת כל המפגעים הסביבתיים בארצנו."

אבי בלשניקוב יו"ר תאגיד הגיחון ומפעלי טיהור שפכים ירושלים:  "אנו יוצאים היום לדרך עם אחד הפרויקטים החשובים עבור מדינת ישראל העיר ירושלים ותושבי כל הסביבה - מדובר בפרויקט שעלותו תגיע ל-800 מיליון שקל שכולו לטובת כדור הארץ, ערכי הטבע וארץ ישראל היפה. יסדיר באופן מלא את בעיית השפכים של מזרח העיר וכל הישובים לאורך הקדרון ויחזיר לנחל הקדרון את ההוד וההדר הסביבתי, המורשתי, התיירותי וההיסטורי."

ח"כ זאב אלקין, השר למשאבי מים ולהשכלה גבוהה: "כמחצית מהביוב של ירושלים מזהם את נחל הקדרון ומהווה את אחד המפגעים הסביבתיים החמורים שלא טופלו עד כה. מט"ש האוג יטפל בשפכי ירושלים ויאפשר לשקם את הנחל ולהחזיר אותו לציבור. נעשתה כאן עבודה קשה שכללה המון תיאומים עם משרדי הממשלה, הצבא, העיריה, למרות הקשיים הרבים לא ויתרנו והחזון שלנו הופך למציאות. הביוב של ירושלים לא רק שלא יזהם יותר את הסביבה הוא ישמש מים להשקיה עבור חקלאי בקעת הירדן והחקלאים הפלסטינים."

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול: "הנחלים בישראל חשופים להזנחה וזיהום כרוני מתמיד, אנו שמחים שבעזרת מאבק ארוך ועיקש הכולל הגשת בג"צים ושורה של פעולות אקטיביות בנושא, התמודדנו מול הממשלה והרשויות, צעקנו את צעקת הטבע והשבנו את נחל קדרון לטבע. כעת, מנחל מזוהם הפכנו אותו לפנינת ההסטוריה שהוא, ממנו רבים יוכלו עתה להנות. 

לאחר שנים רבות של מאבקים אותם ניהלו גורמים שונים, ששיאם בפניית "צלול" לבג"ץ, נראה שהפתרון לשפכי ירושלים הזורמים לקדרון מתחיל לצאת לדרך. כדי שהוא אכן יושלם יש צורך להקים את כל רכיביו השונים, כולל מציאת דרך לשיתוף פעולה עם הפלשתינים כדי שיקימו צינור גם בשטחם ושיתופם בפירות הפרויקט שהם מי השקיה לחקלאים לכל אורך הבקעה. "צלול" ממשיכה לעקוב אחר העבודות והקמת הפתרון הכולל על כל שלביו, שיגרום לכך שאחרי שנים רבות של זיהום קשה וסבל לתושבים ולטבע, נחל קדרון ישוב להיות פנינת טבע של  היסטוריה ומורשת."

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: