המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטת הנחיות לניהול נגר עילי שיחולו על אלפי עסקים ומפעלי תעשייה.

לפי ההנחיות החדשות, מפעלים ועסקים יחויבו בין השאר לבצע סקר נגר עילי שיקבע את פוטנציאל הזיהום של המפעל וסיווגו לרמת סיכון (א' – סיכון גבוה, ב' – סיכון בינוני, ג' – סיכון נמוך). כמו כן יחויבו מפעלים להתקין תשתיות לצמצום זיהום נגר, לנטר ולדגום בתדירות הנקבעת לפי רמת הסיכון שלהם ולקבוע נוהל למניעת זיהום נגר עילי.

במשרד להגנ"ס מסבירים שההנחיות נועדו מצד אחד לצמצם את הסיכון של זרימת נגר עילי מזוהם מהמפעלים דרך מערכת הניקוז אל הנחלים והים. מצד שני הן נועדו להקטין את העומס על מערכת הביוב והמט"שים באמצעות צמצום כמות הנגר המזוהם המוזרמת למערכת הביוב ולמט"שים. כלומר, על המפעלים למנוע הזרמה של נגר עילי נקי למערכות השפכים ולצמצם את כמות הנגר המזוהם הנוצר בתחומי המפעל, באמצעות תכנון, התקנה ותחזוקה של תשתיות מונעות זיהום.

ההנחיות יחולו על אלפי מפעלים ובתי עסק באמצעות תנאים בהיתר הסביבתי, בהיתר הרעלים או ברישיון העסק.

אפשר להגיש הערות עד 5.1.2026. קישור לטיוטת ההנחיות המלאה בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. כמות השפכים ממשיכה לעלות, העומס על המט"שים גדל, 10.2.2025
2. הסתיים הפרויקט לניתוק חיבורים צולבים (ביוב וניקוז) בתל-אביב , 4.12.2025
3. אירועי גשם חזקים אחראים ליותר מ-80% מאירועי סגירת חופים, 15.7.2025
4. חצי מיליון קו"ב שפכים זרמו לסביבה בגלל קריסת מט"ש, 23.2.2025
5. מסמך מדיניות חדש למניעת זיהום מקורות מים ממי קיץ, 20.8.2024
6. למידע נוסף על זיהום ים | infospot

מדוע צריך לנהל את הנגר העילי במפעלים

במשרד להגנ"ס מסבירים שבמפעלים רבים יש משטחים לא מקורים שבהם מתקיימת פעילות תעשייתית עם חומרים בעלי פוטנציאל לזהם קרקע ומים. כשגשם בא במגע עם משטחים אלה נוצר נגר עילי שעלול להיות מזוהם וליצור מפגעים סביבתיים שעשויים לזהם ולפגוע במים עיליים (נחלים, אגמים, ים), בקרקע ובמי תהום.

ככלל, שפכים נאספים למערכת הביוב ומטופלים במכוני טיהור שפכים (מט"שים) ונגר עילי נקי נאסף ומפונה בנפרד למערכת הניקוז ומשם מוזרם לנחלים ולים. אסור להזרים נגר עילי מזוהם למערכת הניקוז, ומותר להזרים אותו רק למערכת הביוב ורק אחרי שעבר טיפול מתאים.

עוד מסבירים במשרד להגנ"ס כי כדי למנוע עומס הידראולי על מערכת הביוב והמט"שים, חשוב לצמצם ככל האפשר את כמות מי הנגר המטופלים המוזרמים למערכת הביוב. לכן על המפעלים למנוע הזרמת נגר עילי נקי למערכת השפכים ולצמצם את כמות הנגר המזוהם הנוצר במפעל באמצעות תכנון, התקנה ותחזוקה של תשתיות מונעות זיהום.

ההנחיות החדשות בנושא נגר עילי מבוססות על מסמך הנחיות של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) הכולל הנחיות כלליות, רשימת תחומי פעילות תעשייתיים המפרטת את הדרישות וערכי פעולה פרטניים לפי סקטור בנושא נגר ממקורות תעשייתיים עבור כל תחום פעילות.

הדרישות: סקר, סיווג, תשתיות, ניטור, אמצעי חסימה וגיבוש נוהל

טיוטת ההנחיות שפרסם המשרד להגנ"ס כוללת 5 דרישות עיקריות שמטרתן למנוע ולצמצם את זיהום הנגר העילי במפעלים:

1. עריכת סקר נגר
2. סיווג המפעל לפי רמת הסיכון (א', ב' או ג')
3. התקנת תשתיות
4. בקרה וניטור
5. קביעת נוהל ברור למניעת זיהום נגר

חלק מהדרישות קיימות כבר היום בתנאים לרישיון עסק או להיתר סביבתי, וחלקן, כמו למשל סיווג המפעלים לפי רמת סיכון, הן דרישות חדשות.

סקר נגר: מיפוי ותיאור המוקדים שבהם יש סיכון לזיהום

השלב הראשון הוא ביצוע סקר שנועד לתאר ולמפות את האתר ואת סוגי הפעילויות המתבצעות וכולל מיפוי של תשתיות איסוף נגר, אמצעי בקרה, נקודות הזרמה, חלוקה לאזורים שבהם יש או אין פוטנציאל זיהום נגר, נקודות דיגום או בדיקות אחרות, חישוב של כמויות הנגר ועוד.

דרישות אלה כלולות כבר היום בתנאים המוקדמים לקבלת אישור המשרד להגנ"ס לרישיון עסק ונכללים גם במסמכים שיש להגיש במסגרת ההליך התכנוני לפי תקנות התכנון והבנייה.

סיווג המפעלים לפי רמת סיכון

כחלק מהסקר המפעל נדרש לסיווג לפי רמת הסיכון לזיהום נגר עילי, ל-3 דרגות:

• רמת סיכון א': סיכון גבוה לזיהום נגר עילי. אלה מפעלים העוסקים בחומרי הדברה, דטרגנטים, ממסים, זיקוק, דשנים, פסולת מסוכנת ותחנות מעבר לפסולת מעורבת (לפי נספח 1 בהנחיות).
• רמת סיכון ב': סיכון בינוני לזיהום נגר עילי. אלה מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום נגר.
• רמת סיכון ג': סיכון נמוך לזיהום נגר עילי. אלה מפעלים שאין בהם פעילות שיש בה סיכון לזיהום נגר עילי.

התקנת תשתיות למניעת זיהום נגר

בהתאם לתוצאות הסיווג והסקר, המפעלים יחויבו להתקין ולתחזק תשתיות למניעת זיהום נגר עילי לפי הדרישות האלה:

• הפרדת תשתיות של נגר עילי מזוהם מנקי, תוך הבחנה בין אזורים בעלי פוטנציאל זיהום שיש לקרות, ואם אי-אפשר לקרות אז איסוף והזרמת  הנגר המזוהם למערכת שפכי התעשייה, לבין, אזורים שאינם בעלי פוטנציאל זיהום, בהם מי הנגר ינוקזו למערכת הניקוז הציבורית בלי שיזדהמו.
• דוח פערי תשתית: כל מפעל יכין דוח הבוחן את פערי התשתית מול הדרישות ואם יש כאלה, לתקנם.
• תפעול ובקרה: להתקין מערכות לתפעול ובקרה מי נגר, לפי רמת הסיכון שנקבעה למפעל. מי גשמים שהצטברו במאצרות לא ישוחררו אוטומטית לסביבה, אלא ייבדקו ולפי תוצאות הבדיקה יוחלט כיצד לטפל בהם (פינוי כפסולת מסוכנת, כשפכים תעשייתיים או למערכת הניקוז לפי ההנחיות).

בדיקות ודיגומים

ההנחיות מפרטות את כלל הבדיקות והדיגומים שהמפעלים יידרשו לבצע, כולל את תדירותם שנקבעת לפי סיווג המפעל:

• בדיקה שגרתית לאתר: בדיקה ויזואלית וסיור בשטח המפעל לצורך מניעה במקור, ניקוי ובדיקת תקינות תקופתית. תדירות של פעם בשנה (רמה ג') ועד 6 פעמים בשנה (רמה א').
• בדיקת שדה לנגר עילי (בדיקה אורגנולפטית): בדיקה של הנגר בשטח בנקודות ההזרמה של הנגר. תדירות של 2–4 פעמים בעונת הגשמים (רמה א' ו-ב') ולפי דרישת נותן ההיתר גם במפעלים ברמה ג'.
• דיגום וניטור הנגר: איסוף ואנליזה של מי הנגר בנקודות ההזרמה מהמפעל פעם בשנה במפעלים ברמה א', או אם עולה חשד במפעלים ברמה ב' ולפי דרישות ההיתר בברמה ג'.
• דיווח בעת חריגה: על המפעל לדווח למשרד להגנ"ס בתוך 48 שעות ממועד גילוי החריגה.

אמצעים לחסימה והטיה של מערכת הניקוז של המפעל

לפי ההנחיות, מפעלים נדרשים להחזיק באמצעים לחסימת והטיה של הנגר עבור כל אזור במפעל שיש בו פעילות שעלולה לגרום לזיהום נגר ושהוא מחובר למערכת הניקוז באופן מוקדי. אמצעי החסימה וההטיה כוללים:

• חומרי ספיגה כמו חול, סופחנים, או שרוולים המתאימים לרוב לספיגה של שפך קטן יחסית.
• מחסומים ניידים עבור תשתית של הזרמה מוקדית של נגר עילי לסביבה.
• מגוף או סכר לחסימה והטיה באמצעות מערכת מפעלית לניתוב נוזלים ושליטה על מערכת ניקוז הנגר עילי.

נוהל מניעת זיהום נגר

נוסף על אלה, המפעלים נדרשים להכין נוהל לניהול נגר עילי שיתייחס לכל האזורים במפעל ויכלול רשימה של נקודות ההזרמה, תיוגם ובקרה על איכויות הזרמים. כמו כן, מפעלים המוגדרים ברמת סיכון א' ו-ב' נדרשים גם לנוהלי תחזוקה מונעת, כולל בדיקות שגרתיות באתר ותוכנית פעולה למניעת זיהום נגר באתר.

מה עושים כשיש חשש לזרימת נגר מזוהם?

כשיש חשש לזרימת נגר מזוהם לסביבה יש לנקוט בין השאר את הפעולות האלה:

• פעולות מיידיות להתמודדות עם מסלולי זרימה אפשריים של נגר עילי מזוהם אל מחוץ לשטח המפעל ולסביבה.
• היערכות לחסימת או הסטת נתיבי הזרימה האפשריים ושאיבת הנוזלים.
• פעולות מניעה, כולל אמצעים נוספים כמו סקירת מקורות זיהום, ניקיון מקיף, הגדלת תדירות הבדיקות, עדכון נהלים, התקנת אמצעים מבניים כמו כיסויים ומחסומים, התקנת אמצעים טכנולוגיים כמו מסננים, מפרידים ובריכות אגירה.

עלות הטמעת ההנחיות: כ-900,000 ₪ לכלל המשק

המשרד להגנ"ס ביצע הערכה כלכלית של עלות יישום ההנחיות החדשות רק עבור מפעלים המסווגים ברמת סיכון א'. לפי הניתוח של המשרד, יש עלות נוספת רק בגין הוספת הדרישה לבצע דיגום שעלותו עד 3,000 ₪ בשנה לכל אחד מ-300 המפעלים הגדולים בארץ המסווגים ברמת סיכון א' – כלומר 900,000 ₪ בשנה למשק.

במשרד להגנ"ס מציינים כי מדובר בעלות זניחה בהשוואה להיקף הפעילות של המפעלים. עוד מדגישים במשרד להגנ"ס, כי התועלת הסביבתית של יישום ההנחיות האלה נובעת מצמצום הסיכון להזרמת נגר עילי מזוהם אל הקרקע ולמקורות מים ומניעת פגיעות סביבתיות שעלויות השיקום שלהן עשויות להגיע למאות אלפי ₪.

ההנחיות יחולו על אלפי עסקים ומפעלים

ההנחיות יחולו על כלל המפעלים והעסקים שיש להם תנאים בהיתרים הסביבתיים, בהיתרי הרעלים וברישיונות העסק. כלומר, מדובר באלפי מפעלים ועסקים, החל בתעשייה הכלה וכלה בתעשייה הכבדה והמפעלים הגדולים ביותר.

מתי ההנחיות ייכנסו לתוקף

ההנחיות יקבלו תוקף מחייב כחלק מההיתר הסביבתי או רישיון העסק, ויקבלו תוקף מחייב בעת חידוש ההיתר או כתנאים נוספים.

המשרד להגנ"ס מתכוון להטמיע את ההנחיות בהיתר הסביבתי האחוד לכלל מפעלי הרישוי המשולב עם כניסתן לתוקף. עבור יתר העסקים ההנחיות החדשות יוטמעו ברישיונות העסק בתוך 5 שנים מכניסתן לתוקף.

---

מסמכים רלוונטיים: