אמש נחנך מתקן מיחזור לפסולת בניין, באזור התעשייה פארק בראון, ליד קדומים. המתקן צפוי לשרת את אזור יהודה ושומרון ולתרום לצמצום היקפי ההטמנה, באמצעות מיון, עיבוד ומיחזור של פסולת בניין והפיכתה למשאב כלכלי ותשתיתי.
את המתקן הקימה ותפעיל חברת מפע"ת, חברה ותיקה בתחום הפסולת, שמפעילה גם אתר הטמנה לפסולת יבשה באותו אתר, וכעת תוכל למיין ולמחזר את פסולת הבניין שמגיעה לאתר, ולהטמין רק את שאריות המיון שלא ניתן למחזר.
המשרד להגנת הסביבה נתן תמיכה של 5.6 מיליון ₪ להקמת המתקן, במסגרת מדיניות המשרד לקידום מיחזור פסולת בניין.

כתבות רלוונטיות:
הקמת המתקן החדש בקדומים הוא חלק ממגמה של גידול במתקני טיפול בפסולת בניין. לאחרונה דיווחנו שמספר מתקני הטיפול בפסולת בניין הכפילה את עצמה בפחות מ-10 שנים, מ-24 מתקנים בשנת 2015 ל-50 מתקנים בשנת 2023.
הגידול במספר מתקני הטיפול בפסולת בניין הוא אחת הסיבות העיקריות לגידול בכמות פסולת הבניין שנקלטת באתרים מורשים מ-4.9 מיליון טון בשנת 2018 ל-6.3 מיליון טון בשנת 2024, ולגידול בשיעור המיחזור של פסולת בניין בשנים האחרונות, מ-50% בשנת 2018 ל-90% בשנים 2023-2024.
כפי שדיווחנו לפני חודשיים, השיפור בשיעור המיחזור יצר אתגר חדש: שיווק ושימוש בחומרים הממוחזרים, שכעת נוצרים בכמות גדולה יותר. לפי נתוני שנת 2024, הועברו למיחזור 5.76 מיליון טון של חומרי בניין, אבל בפועל שווקו רק 4.19 מיליון טון שהם 73% בלבד מהחומרים הממוחזרים. זוהי ירידה מ-77% בשנת 2023 וצניחה של ממש מ-98% בשנת 2022. כלומר, המצב החדש יוצר עודפי חומרים ממוחזרים באתרי המיחזור המורשים, וגם מבחינה סביבתית המעגל לא נסגר, כלומר החומרים מוחזרו אבל לא נעשה בהם שימוש בפועל.
בדוח של המשרד להגנ"ס מסבירים שהבעיה העיקרית היא התאמה של איכות תהליכי המיחזור לצורכי ענף הבנייה ועמידה בתקנים שונים.
כדי לצמצמם את הפער שנוצר, המשרד להגנ"ס מציע לאמץ צעדי מדיניות להגברת הביקוש, בהם: יצירת ביקוש באמצעות רכש ציבורי ירוק (GPP במיזמי תשתית לאומית, תמריצים כלכליים לשימוש בחומרים ממוחזרים, ופיתוח תקינה מחמירה ו'דרכון חומרים דיגיטלי' (Digital Product Passport) לבניינים.
יותר מ-10 שנים שהמשרד להגנ"ס מנסה להסדיר את החקיקה של ענף פסולת הבניין, כדי לפתור את הבעיה של הלשכת פסולת בניין בשטחים פתוחים, או באתרים פיראטיים.
לפני כשנה וחצי דיווחנו שהמשרד להגנ"ס הציג מתווה ראשוני חדש להסדרת ענף פסולת בניין המבוסס על פתרונות טכנולוגיים באופן שטרם נעשה בתחומי איכות הסביבה בישראל, והדבר מעורר ציפיות וסקרנות רבה. לפי המתווה החדש, מה שימנע את השלכת הפסולת בשטחים פתוחים תהיה מערכת תשלומים ממשלתית (כמו פנגו או ביט) שרק דרכה יוכלו יצרני פסולת (משפצים, קבלנים, יזמים) לשלם עבור שירותי הובלה וטיפול בפסולת בניין, ואילו המובילים ואתרי הקצה יוכלו לקבל את התשלום עבור עבודתם רק דרכה, לאחר אימות שהפסולת אכן הגיעה לאתר הקצה.
כמו כן, יידרשו מובילי הפסולת ואתרי הקצה להירשם במרשם עוסקים בפסולת כדי שיוכלו לקבל כספים מהמסלקה הממשלתית. לשם כך, יידרשו לעמוד בתנאים שונים, בהם התקנת GPS על משאיות הפסולת ועל כלי האצירה, התקנת מצלמה, התקנת חיישן לחיווי של רכינה של מכולת המשאית שמעידה על פריקה, והתקנת חיישן משקל. כל אלה יסייעו לפקח על פינוי חוקי של הפסולת ליעדה.
הצעת החוק נמצאת בדיונים בין משרד הממשלה, והמשרד להגנ"ס שואף לפרסם תזכיר חוק להערות הציבור בחודשים הקרובים.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "מדובר במהלך שמחבר בין חזון לביצוע. כאן הצלחנו להפוך חלום למציאות ולהקים מנוע צמיחה לרשויות המקומיות השותפות. באמצעות תקצוב, רגולציה ותכנון נכון, אנחנו מניעים ומבססים את מיחזור פסולת הבניין כפתרון סביבתי, חברתי וכלכלי. הקמת המתקן מהווה צעד נוסף בחיזוק הריבונות הסביבתית, בצמצום מפגעים סביבתיים ובהפיכת הפסולת למשאב כלכלי עבור הרשויות והתושבים".
המשרד להגנת הסביבה מוביל בשנים האחרונות מדיניות רגולטורית וכלכלית לקידום מיחזור פסולת בניין. מדיניות זו הניבה תוצאות בשטח: שיעור מיחזור פסולת הבניין שנקלטת במתקנים עומד כיום על כ-93% – שיעור גבוה מיעד המיחזור של 70% שקבע המשרד.
בד בבד המשרד מקדם רגולציה ואכיפה משלימות, לרבות תיקון לחוק שמירת הניקיון בתחום פסולת הבניין, הכולל הגברת מנגנוני פיקוח ובקרה דיגיטליים על מובילי הפסולת, כמו גם הגברת ההרתעה והענישה בגין ביצוע עבירות.
המשרד להגנת הסביבה ממשיך להוביל מדיניות ברורה של מיחזור על פני הטמנה, באמצעות שילוב של כלים רגולטוריים, תכנוניים וכלכליים. מתקן המיחזור בקדומים הוא נדבך נוסף ביישום מדיניות זו הלכה למעשה."
ראש מועצת קדומים עוזאל ותיק: "רק השבוע, בחנוכה, ציינו בקדומים יום הולדת 50 – יובל שנים ליישוב היהודי הראשון בשומרון. הגרעין המייסד הורכב מאנשים עקשנים וציונים שעשו היסטוריה. היום אנו מתחילים בפעילותו של מתקן מחזור הפסולת של חברת מפעת, שישרת את קדומים, יישובי הסביבה והאזור כולו.
"תודה לקודמיי ראשי מועצת קדומים: דניאלה וייס שהקימה את הפארק, חננאל דורני שהרחיב אותו, ולמנהליו הקודמים דוד ארבל ז״ל ואריה אדליס ולמנכ״ל הנוכחי ג׳וש גולדשמידט. תודה לאנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ובאיגוד ערים לאיכות סביבה יו״ש, למנכ״ל המשרד רמי רוזן וכמובן לחברתי השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שפעלו לתקצוב הפרויקט ולאפשרות פתיחתו כעת. כמי שפועלים בקדומים, אנו מחויבים לרוח החלוצית והיזמית של אנשי קדומים והשומרון, ונמשיך לפעול יחד להצמחת המפעל, הפארק והאזור כולו".
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן: "זהו יום חשוב לשומרון ולמדינת ישראל. המתקן שנחנך היום הוא הוכחה שאפשר לשלב פיתוח מואץ, תעשייה מתקדמת ושמירה אמיתית על הסביבה. אני מודה לשרה עידית סילמן ולמשרד להגנת הסביבה על שותפות אמיצה ועל השקעה משמעותית שמציבה את השומרון בחזית הכלכלה המעגלית והחדשנות הסביבתית. תודה גם לחבריי, ראשי הרשויות, על שיתוף הפעולה והדחיפה המשותפת למהלך החשוב הזה. השומרון ממשיך להוביל – לא רק בהתיישבות אלא גם באחריות סביבתית ובחשיבה קדימה לטובת הדורות הבאים".
ראש מועצת קרני שומרון יהונתן קוזניץ: "חנוכת מתקן מיחזור פסולת הבניין כאן בשומרון היא צעד משמעותי לשמירה על הסביבה ולפיתוח אחראי באזור כולו. זהו פתרון מתקדם שמחבר בין איכות סביבה, תשתיות ומנוע צמיחה כלכלי, ומשרת בפועל את כלל הרשויות והתושבים ביהודה ושומרון. אני מבקש להודות למשרד להגנת הסביבה ולשרה עידית סילמן על הובלת המדיניות, על התמיכה המשמעותית ועל השותפות עם הרשויות המקומיות, שמאפשרת להפוך חזון סביבתי לעשייה בשטח וכן על הפעילות לקידום אכיפה ממשית של מפגעים סביבתיים – כמו שריפות פסולת – שנעשים ברחבי יהודה ושומרון".
חברות לפינוי וטיפול בפסולת בניין
| חברה | איש קשר | טלפון | דוא"ל |
|---|---|---|---|
| נגב אקולוגיה | גבי וייסקופ | 072-3712247 | Negev@infospot.co.il |
| טלאור כראדי | הילה לישע | 072-3972028 | Talork@infospot.co.il |
| גרינמיקס | סימה דיין | 072-3713042 | greenmix@infospot.co.il |
| לאינדקס הספקים>> | |||
