- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 04/12/2025
עיריית תל-אביב–יפו הודיעה כי אחרי יותר מ-20 שנה הסתיימו העבודות לניתוק החיבורים הצולבים בין מערכת הביוב ומערכת הניקוז במרחב הציבורי של תל-אביב, אך נותרו חיבורים צולבים במרחב הפרטי, שהפרדתם היא באחריות בעלי הבתים, והעירייה החלה לפני שנתיים למפות אותם ומקדמת טיפול גם בהיבט הזה.
לפי העירייה, הפרויקט שהסתיים לאחרונה כלל עבודות תשתית בכ-80 רחובות, בעלות כוללת של כ-200 מיליון ₪. מטרת הפרויקט לניתוק החיבורים הצולבים היא מצד אחד למנוע כניסת מי גשמים למערכת הביוב שעלולה לגרום לקריסת מערכת הביוב ולקריסת מתקנים לטיהור שפכים (מט"שים), ומצד שני למנוע חדירה של ביוב למי הגשמים שזורמים לים, ועלולים לגרום לזיהום הים והחופים.
חשוב לציין שחלק ממערכות הניקוז והביוב של תל-אביב מחוברות לרשויות מקומיות שנמצאות ממזרח (בני ברק, רמת גן, גבעתיים וכו') ולכן נדרשת גם הפרדה של חיבורים צולבים בערים אלה.
ייתכן שאחד הזרזים להשלים את פרויקט ניתוק החיבורים הצולבים של הביוב והניקוז, היה עתירה שהגישה עמותת צלול בנושא בשנת 2022, נגד העירייה ונגד תאגיד המים בדרישה לזרז את העבודות. כיוון שהעירייה ותאגיד המים הצהירו במהלך הדיון בעתירה כי הפרויקט יושלם בקרוב, הוחלט למחוק את העתירה.
עמותת צלול גם הציגה לאחרונה פתרון הנדסי-תפעולי למניעת זיהום ים מהגשם הראשון, ובו מוצע להזרים את מי הגשמים למיכל אגירה ייעודי, שבו תהיה שליטה על איכות המים המוזרמים הלאה. הפרטים המלאים בהמשך.
לפי נתוני משרד הבריאות ונתוני עמותת צלול, בשנים 2021–2024 זיהום ים שמקורו במי גשם היה אחראי ליותר מ-80% מימי הסגירות של חופי הים בישראל. זיהום הים נגרם בעיקר באירועי גשם חזקים כשמי גשם מעורבבים בשפכים זורמים לים בגלל חיבורים צולבים או כשמי הגשם לא מצליחים לחלחל לקרקע בגלל הבנייה הצפופה בערי החוף וזורמים לים דרך מערכות הניקוז כשהם מזוהמים בפסולת, הפרשות, דלקים ושמנים ועוד מזהמים.
כתבות רלוונטיות:
- אירועי גשם חזקים אחראים ליותר מ-80% מאירועי סגירת חופים, 15.7.2025
- חצי מיליון קו"ב שפכים זרמו לסביבה בגלל קריסת מט"ש, 23.2.2025
- מסמך מדיניות חדש למניעת זיהום מקורות מים ממי קיץ, 20.8.2024
- לקראת הגשם הראשון: הכנת מערכות הניקוז, 4.9.2023
- למידע נוסף על זיהום ים | infospot
העירייה התחייבה לסיים את הפרויקט, העתירה נמחקה
בשנת 2022 הגישה עמותת צלול עתירה מנהלית נגד עיריית תל-אביב ותאגיד מי אביבים בדרישה לנתק את כל החיבורים הצולבים בין מערכות הניקוז והביוב. בעתירה הודגש שלפי תקנות המים, ניתוק החיבורים הצולבים היה אמור להסתיים עד 2014. עיריית תל-אביב ותאגיד מי אביבים טענו מנגד כי יש בידם אישור מהמשרד להגנ"ס שהם עומדים בתקנות.
עמותת צלול טענה בעתירה כי יש לה הוכחות שהחיבורים הצולבים בתל-אביב גורמים לזיהום הים ודרשה מבית המשפט לקבוע לוחות זמנים מחייבים לניתוק החיבורים הצולבים הציבוריים ולמיפוי החיבורים הצולבים הפרטיים, שבעת הגשת העתירה מופו רק 16% מהם.
במהלך הדיון בעתירה הצהירו אנשי העירייה ותאגיד המים כי העבודות לניתוק החיבורים הצולבים של 11 קולטנים ציבוריים יסתיימו עד 2024. לצד זה הודגש כי יש קושי ממשי בניתוק החיבורים הצולבים הפרטיים כי מדובר ברכשו פרטי.
כיוון שהעירייה ותאגיד המים הצהירו כי התוכנית לניתוק החיבורים הצולבים הציבוריים תבוצע עד 2024, העתירה נמחקה. עם זאת, ייתכן שעצם הגשת העתירה של צלול גרמה לעיריית תל-אביב ומי אביבי להזדרז כדי לסיים את ניתוק החיבורים הצולבים הציבוריים ולקדם את מיפוי החיבורים הצולבים הפרטיים.
מדוע חשוב לנתק חיבורים צולבים?
ערים כמו תל-אביב הנמצאות על קו החוף במורד הנחלים קולטות את כל הנגר של הערים שנמצאות במעלה הנחלים, דבר שיכול לגרום לקריסת מערכות הביוב במורד, לזיהום נחלים וחופים ולהצפות בשכונות.
כשיש חיבורים צולבים בין מערכת הביוב והניקוז עלולות להתרחש שתי תופעות בעת גשם. התופעה הראשונה היא מי ביוב שחודרים למערכות הניקוז, זורמים דרכם לים ומזהמים אותו. השנייה היא חדירת מי גשם רבים למערכת הביוב שעלולים לגרום לקריסת מט"שים, לפגיעה בטיפול בשפכים ואף גלישה של שפכים לא מטופלים לים, לנחלים ולעוד מקורות מים.
פתרון לצמצום זיהום ים: הזרמת מי נגר למיכל אגירה ייעודי
לאחרונה עמותת צלול הציגה פתרון חדש לצמצום זיהום ים הנגרם מנגר מזוהם שמקורו בגשם, ובייחוד בגשם ראשון.
לפי עבודה הנדסית שנעשתה עבור צלול יישום השיטה המוצעת מביאה לצמצום ניכר של זיהום ים: הטיית מי הנגר הראשונים והמזוהמים ביותר למערכת אגירה ייעודית שמונעת את הגעתם לחופים, לים ולנחלים.
הפתרון מבוסס על התקנת מערכת הטייה ובקרה הכוללת מיכל השהייה בנפח של מאות קובים הלוכדת את מי הנגר בתחילת אירוע הגשם. במיכל מתבצע סילוק של השמנים הצפים ושל המשקעים, ולאחר מכן מוזרם נגר טווח הביניים במיכל (בעל עומס מזהמים נמוך משמעותית מהנגר הגולמי) באופן מבוקר ואיטי אל מט"ש בינוני או גדול שמסוגל לטפל בעומס המזהמים שהוא עדיין מכיל. הבדיקה הראתה שהפתרון ישים מבחינה הנדסית, יעיל מבחינה סביבתית ובעל היתכנות כלכלית ולכן הוא יכול לשפר מאוד את ניהול מי הנגר העירוניים בישראל.
קישור להצעה של עמותת צלול מופיע בתחתית הכתבה.
יותר מ-80% מימי סגירת החופים בגלל זיהום שמקורו בגשם
זה המקום להזכיר כי לפי דיווחנו קודמים שלנו, מנתונים של עמותת צלול ושל משרד הבריאות עולה שבשנים 2021–2024 יותר מ-80% מימי סגירת החופים בישראל נגרמו מזיהום ים שמקורו בגשם. לכן, מרבית ימי סגירת החופים בשל זיהום מתרחשים בחורף.
הזיהום נובע ממי גשמים שלא מחלחלים לקרקע, בייחוד בעת אירועי גשם חזקים, בין היתר בגלל הבנייה הצפופה בערי החוף. מי הגשם האלה מוצאים את דרכם לים דרך מערכות הניקוז העירוניות ברשויות החופיות וסוחפים איתם לים שאריות פסולת עירונית, דלק ושמנים, הפרשות בעלי חיים ועוד חומרים מזהמים. עוד מקור לזיהום במהלך אירועי גשם חזקים הוא כאמור זרימת מי גשם מעורבבים בשפכים במקומות שיש בהם חיבורים צולבים.
עוד סיבות לסגירת חופים הן תוצאות בקטריאליות חריגות, אירועי זיהום חולפים ממקור לא ידוע, זיהום קולחים וזיהום דלק.
כדי לצמצם ולמנוע זיהום ים מאירועי גשם, המשרד להגנ"ס פונה מדי שנה לרשויות המקומיות החופיות, ומזכיר להן לתחזק ולנקות את מערכות הניקוז שלהן לקראת הגשמים של עונת החורף, לפי מסמך הנחיות שמהמשרד גיבש בנושא.
------
מסמכים רלוונטיים:
- טיפול במי גשם ראשון לצורך צמצום זיהום נחלים וים, עמותת צלול
- נייר עמדה - נקזים עירוניים עם מוצא בחוף, המשרד להגנ"ס, 04.2018
חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים:
