משרד האנרגיה הודיע כי יוביל מהלך אסטרטגי לאימוץ דלק תעופה ירוק (SAF - Sustainable Aviation Fuel) בישראל, כדי להפוך את ישראל למובילה בתחום, ולאפשר לה לעמוד ביעדים הבינלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, תוך קידום תעופה ירוקה ופתרונות אנרגיה מקיימים, במחירים עולמיים.

בהתאם לכך, המשרד פרסם מסמך מדיניות ראשוני הסוקר את הנעשה בעולם בתחום ה-SAF ומציג את המשמעותיות, האתגרים וההזדמנויות לאימוצו בישראל.

לפי המסמך, חלק נכבד מהמדינות איתן ישראל מקיימת קשרי תעופה, נמצאות בתהליכי אימוץ יעדי שימוש ב SAF. באירופה, למשל, רגולציה חדשה שנמצאת בשלבי אישור סופיים קובעת חובת הגדלת השימוש ב SAF, שתחול על חברות תעופה הממריאות מאירופה, אך ייתכן כי בהמשך הטכנולוגיה תורחב לחברות התעופה שממריאות אל אירופה. בנוסף לכך, נקבעו בעולם יעדי פליטות גזי חממה לענף התעופה על ידי ארגון התעופה האזרחי הבינלאומי, וגופים נוספים.

כדי למנוע פגיעה בענף התעופה המקומי, משרד האנרגיה מבקש לקדם את שילובו של ה- SAF בישראל. לשם כך המשרד רוצה להקים ועדה בין-משרדית שתדון במתווה רגולציה שיקבע מודל לחיוב חברות התעופה להגדיל את השימוש בדלקי SAF בישראל, תוך דגש על הבטחת אספקה יציבה של SAF במחירים תחרותיים כבר בשנים הקרובות.

משרד האנרגיה מסביר כי מסמך המדיניות שפורסם, מהווה בסיס לשיח עם בעלי העניין, אנשי המקצוע, והרגולטורים השונים, על מנת לייצר מתווה אופטימלי ומאוזן לשילוב SAF בישראל.

קישור למסמך המדיניות מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. יעדים לשימוש בדלק מתחדש בתחבורה: ביולוגי, סינתטי ומימן, 20.6.2024
2. קול קורא להקמת מאגד לפיתוח דלק סילוני בר קיימא, 15.04.2024
3. מפעל חדש שמבוסס על פטנט ישראלי לייצור דלק סילוני "ירוק", 19.02.2024
4. חברות התעופה בישראל יחויבו בניטור ובקיזוז פליטות גז"ח, 27.6.2022
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

ענף התעופה אחראי ל 2% מפליטות גזי החממה

לפי משרד האנרגיה, ענף התעופה האזרחית אחראי לכ – 2% מפליטות גזי החממה בעולם, והתחזיות צופות גידול בביקוש לטיסות מסחריות. לכן, בשנים האחרונות ענף התעופה נדרש להתמודד עם סוגיית צמצום פליטות גזי החממה כחלק מהמאמץ הבינלאומי לצמצם את תופעת אפקט החממה שגורם לשינוי אקלים.

כחלק מכך, ב-2022, ארגון ICAO (ארגון התעופה האזרחית הבין לאומי), השיק הצהרת כוונות לאיפוס פליטות גזי חממה מענף התעופה האזרחי עד לשנת 2050. ישראל, כחברה בארגון ICAO, קיבלה על עצמה למעשה את המחויבות לאפס פליטות מתעופה אזרחית עד שנת 2050.

למה SAF עדיף על חשמל או מימן?

מבין הטכנולוגיות האפשריות להפחתת פליטות גזי חממה (חשמל, מימן, אמוניה ועוד), עולה כי רק בשימוש ב SAF ניתן להמשיך ולהשתמש באותן מערכות דלק קיימות כפי שהן כיום במטוסים, עם מעט מאוד התאמות, אם בכלל. מכיוון שתהליך פיתוח, רישוי והטמעה של מערכת דלק חדשה למטוסים יכול להמשך 20-40 שנים, רק דלקיSAF  מהווים פתרון ישים בטווח הזמן הקרוב, ובשנים הקרובות תיושם באירופה רגולציה מחייבת בנושא.

בהתאם לכך, האיחוד האירופאי נמצא בתהליכי חקיקה מתקדמים של חוק שיחייב שדות תעופה וחברות תעופה לשלב SAF באחוזים הולכים וגדלים החל משנת 2025, לצד מנגנון שכבר קיים של מכסת פליטות פחמן מתעופה.

מהם דלקי SAF?

דלקי ה-SAF הם דלקים סילוניים בעלי השפעה סביבתית נמוכה משמעותית מדלק סילוני רגיל שמזוקק מנפט. דלקי SAF יכולים להיות מיוצרים ממקורות שונים, כגון שמן טיגון משומש, פסולת עירונית, פסולת חקלאית, ואף מימן ופחמן שנתפס מהאטמוספרה. דלקים אלו מפחיתים את פליטות המטוסים בעד 80%, וכיום התקן הבינלאומי לדלק סילוני, מתיר להשתמש ב- SAF בשיעור של עד 50% בכל טיסה, אך נתון זה צפוי לעלות בקרוב בעקבות ניסויים שמתבצעים על טיסות SAF 100%.

אימוץ יעדי SAF בישראל

משרד האנרגיה מציע כי ישראל תפעל בדומה למתווה האירופאי, אך בעיכוב של מספר שנים. לדוגמא, להתחיל בחובת שילוב של 2% SAF בממוצע בשנת 2027 (במקום שנת 2025) ולהגיע לשימוש ב- 70% SAF בשנת 2052 (במקום שנת 2050). בחישוב על בסיס תחזית הביקוש לדלקים לתעופה בישראל עד לשנת 2050, מדובר בכ-9,000 טוןSAF  בשנת 2027 ועד 1.1 מיליון טון SAF בשנת 2050.

מעבר לתמריצים לשימוש ב-SAF, במשרד האנרגיה מציינים כי ישראל תצטרך לאמץ כמות מינימום למהילה של SAF  בכלל הטיסות הממריאות מישראל, כדי לייצר שוק מקומי בעל יכולות ייצור עצמאיות בישראל.

לפי המסמך, במשק הישראלי לא קיימת כיום אפשרות לתדלוק או רכישה של SAF באופן מוסדר. מחירם של דלקי SAF כיום גבוה מדלק סילוני רגיל, וישנם מהלכים שונים בעולם לפיתוח מנגנונים שונים לסבסוד ותמחור שלהם בכדי להתניע את השוק ולאפשר שימוש סביר כלכלית בהם.

התוכנית: אימוץ תקן, התאמת תשתיות, רכש, תמריצים

המסמך מפרט שורה של צעדים שיש לבצע כדי לקדם את הגדלת השימוש בSAF  בישראל:

• בחינת אימוץ יעדים מחייבים בתחום: היעדים חשובים כדי להביא את חברות התעופה ושאר השחקניות בשוק התעופה לעסוק בנושא, לתת וודאות, ולצמצם את הפער שנוצר בישראל כבר כיום באימוץ טכנולוגיות האלו.
• תקן: לאמץ את תקן ASTM המקובל והמוכר בעולם, להגדרת דלק SAF.

• בחירת מתווה תפעולי לתדלוק: המתווה שייבחר ישפיע על התשתיות הנדרשות בשדות התעופה ועל אופי רכש הדלקים (רכש ריכוזי או רכש מבוזר על ידי חברות התעופה עצמן(.
• התאמת תשתיות: לבחון את תשתיות הדלקים בנמלי התעופה ובסיסי חיל האוויר בישראל ולבצע את ההתאמות הנדרשות לקבלת SAF, שינועו, אחסונו ומהילתו בדס"ל. יש לתרגל את מערכות השינוע, האחסון הרכש וכן את חברות התעופה לשימוש בדלקי SAF.
• התארגנות לרכש SAF: הביקוש ל-SAF בשוק העולמי גובר, מספר הספקים מועט וקיים צפי למחסור עולמי סביב 2030. יש להתחיל בתהליך לחתימה על חוזי אספקה של דלקי SAF ממספר טכנולוגיות שונות במהירות האפשרית.
• גיבוש מתווה תגמולים ומענקים: יש צורך במתווה כלכלי שיצמצם את פערי המחירים בין הדס"ל הפוסילי לבין דלקי ה-SAF. ניתן לתמרץ שימוש ב-SAF על ידי שיפוי מהמדינה על כל ליטר שנרכש, בדומה לתמריצים האמריקאים, או באמצעות ביטול הבלו עליו. לחלופין ניתן להגדיר מתווה מיסוי, אולי כחלק ממיסוי פחמן כללי, על דס"ל פוסילי, באופן שיהפוך את ה-SAF לתחרותי יותר, בהתייחס למדיניות התמריצים שתתפתח בעולם.
• גיבוש מתווה אספקה וייבוא: יש לבחון את המתווים האפשריים לאספקת ה-SAF המקומי בראי היבטי ביטחון אספקה, עלות ועידוד התעשייה המקומית.

שילוב SAF בתעופה כחלק ממעבר לדלקים חלופיים בתחבורה

בחודש שעבר דיווחנו כי משרד האנרגיה פרסם מסמך המשרטט את האסטרטגיה עבור עתיד משק הדלק בישראל. אחד התהליכים המרכזיים שהוזכר במסמך היה צמצום השימוש בדלקים פוסיליים בתחבורה בשל המעבר לרכב חשמלי, תוך כדי הגברת השימוש בדלקים מתחדשים: סינטטיים, ביו דלקים, ושימוש במימן – במקרים בהם כלי רכב חשמלי אינו מתאים.

אחד המקרים בו הנעה חשמלית אינה מתאימה, הוא ענף התעופה. לכן המגמה במדינות המתקדמות היא שילוב של דלקים סינטטיים וביולוגיים כפתרון קבוע לצורך הפחתת פליטות גזי חממה ממטוסים.

בנוסף לכך, לפני 3 חודשים, דיווחנו על הקמת מאגד לפיתוח דלק סילוני בר קיימא, ביוזמת רשות החדשנות. המאגד נועד לפתח טכנולוגיות לייצור דלק SAF. כפי שדיווחנו לפני כחודשיים, אחת הטכנולוגיות בתחום היא של החברה הישראלית CarboNGV, שפיתחה טכנולוגיה לייצור SAF משאריות פסולת. מתקן ההדגמה הראשון צפוי לייצר דלק ידידותי לסביבה בשנת 2025.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר: "כחלק מהיעדים האסטרטגיים שקבענו במשרד, עלינו לפעול באופן אקטיבי לקידום אנרגיה ירוקה ומתחדשת. סקטור התעופה, בייחוד מאז רפורמת השמיים הפתוחים, הוא אחד מצרכני האנרגיה והדלקים הגדולים בשוק, ולכן הוא בעל משמעות יתרה בהפחתת הפליטות במשק. אנחנו פועלים להתחבר למגמות העולמיות בתחום ונוביל מהלך אסטרטגי לאימוץ דלקים ירוקים בישראל באופן מושכל ואחראי".

---

מסמכים רלוונטיים: