המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך הנחיות חדש שעוסק בנטילת דגימות של מזהמי PFAS בקרקעות החשודות כמזוהמות, ודגשים לעריכת אנליזה במעבדה לדגימות שנלקחו. המסמך מהווה חלק מההנחיות לביצוע סקר קרקע במקרים שבהם קיים חשד לזיהום, והוא מחליף מסמך שפורסם ביולי השנה.

המסמך מתייחס לציוד הקדיחה, היערכות הדוגם בשטח, נטילת הדגימה מהקרקע החשודה, אחסונה ושינועה, האנליזה שמבוצעת במעבדה, ובקרת איכות.

בשנים האחרונות גדלה המודעות לסכנה הבריאותית שנובעת מחומרי PFAS, ולכן המשרד להגנ"ס ורגולטורים נוספים פועלים להטמיע את הטיפול בחומרים אלו ברגולציה הקיימת. מסמך ההנחיות החדש הוא חלק מהתהליך הזה, והוא מצטרף למסמכי הנחיות שפורסמו לפני 4 חודשים במטרה להטמיע את הטיפול במזהמים מסוג PFAS, בהנחיות לטיפול בקרקעות מזוהמות. במקביל, לפני שבועיים דיווחנו כי פורסמו תנאים נוספים להיתר רעלים לכ-770 מפעלים ומתקנים העושים שימוש ב- PFAS.

קישור למסמך ההנחיות מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. תנאים נוספים להיתר רעלים לחומריPFAS , 11.11.2024
2. פערים ואתגרים בזיהום מי תהום בישראל, 12.09.2024
3. הנחיות חדשות לאיתור PFAS בדיגום קרקע מזוהמת, 22.07.2024
4. פורסמו דרישות PFAS לתעשייה, 04.07.2024
5. בג"צ: על המדינה להסדיר את הטיפול במזהמי ה-PFAS, 2.7.2023
6. למידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

למי מיועד מסמך ההנחיות?

מסמך ההנחיות החדש מיועד לשימוש במסגרת סקר קרקע באתרים בהם קיים מידע על שימוש (בעבר ובהווה) בחומרים המכילים תרכובות PFAS. בנספח של המסמך יש פירוט של סוג הפעילויות התעשייתיות ה"חשודות" בשימוש בחומרי PFAS, והן:

• טקסטיל ועיבוד עורות;
• טיפול פני שטח למתכות;
• ייצור חוטים (בעלי חומרי ציפוי ובידוד) וסיבים סינתטיים;
• ייצור  חפ"ש;
• ייצור שרפים;
• ייצור מוצרי פלסטיק ותבניות למוצרי פלסטיק;
• מעגלים מודפסים ומוליכים למחצה;
• מטמנות ותחנות מעבר;
• ייצור נייר וקרטון;
• מפעלי כימי אורגנית.

בנוסף, אחד השימושים הנפוצים ב PFAS הוא בקצפי כיבוי אש, ולכן המסמך מפרט גם את סוגי המתקנים הרלוונטיים שעושים שימוש בקצפי כיבוי אש, והם:

• חוות דלקים;
• מפעלי פטרוכימיה;
• מפעלים העושים שימוש בכמות גדולה של ממסים;
• שדה תעופה;
• אסדות גז;
• תחנות כוח;
• מחנות צהל –חוות מכלים, תדלוק כלים גדולים (ספינות, טנקים, כלי טייס), שדות תעופה.

דגשים ללקיחת הדגימה, אחסון ושינוע

מסמך ההנחיות החדש כולל דגשים לשלבים שונים בתהליך דיגום ואנליזה של PFAS בקרקע החשודה כמזוהמת. כך למשל, אחד הדגשים בנושא ציוד קדיחה ועזר הוא כי יש לוודא שהציוד שבא במגע עם הקרקע עשוי מחומרים מסוימים דוגמת סיליקון או נירוסטה.

דגש נוסף נוגע להיערכות של הדוגם בשטח ולפיו אין לאכול או לשתות בשטח העבודה ובסמוך לאזור הדיגום. הדגשים הקשורים לנטילת הדגימה עצמה מנחים למשל באילו כלי אחסון ופקקים ניתן להשתמש ובאיזה אופן. דגשים אחר קשורים לאחסון ולשינוע הדגימה לאחר שנלקחה. בין היתר מודגש כי יש להפריד בין דגימות קרקע החשודות כרוויות ב-PFAS לבין אלו שההערכה היא כי הן בעלות ריכוז PFAS נמוך. כמו כן נקבע כי יש להעביר את הדגימה למעבדה בתוך 5 ימים מנטילתה, לאחסן אותה בקירור ועוד.

דגשים נוספים נוגעים לניקיון הציוד ולמעבדות עצמן.

המידע במסמך החדש מבוסס על פרוטוקולים של מדינות שונות בעולם, בהן: ארה"ב, ניו זילנד ובריטניה.

מצב ה- PFASבישראל

כיום אין ייצור של חומרי PFAS בישראל, אך לפי הערכת המשרד להגנ"ס יש עד 220 מפעלים שעושים שימוש בחומרי גלם המכילים PFAS, ועוד כ- 550 מפעלים המשתמשים בקצף כיבוי המכיל תרכובות PFAS בכמות המחייבת היתר רעלים. על 770 המפעלים הנ"ל חלים התנאים להיתר רעלים הנוגעים ל PFAS.

כפי שדיווחנו לפני 4 חודשים, בסדרת דיגומים בקידוחי ניטור ושאיבה של מי תהום לבדיקת ריכוז PFAS, שביצע משרד הבריאות בשיתוף עם רשות המים, נבדקו 322 קידוחים מתוכם ב- 43 (13%) נמצא ריכוז של PFAS.

3 מהקידוחים נפסלו כי נמצא שהם מזוהמים בריכוזים החורגים מתקן מי שתייה הנוכחי שאימץ משרד הבריאות בשנת 2020, וב- 9 אתרים אחרים, נמצאו ריכוזי PFAS שחורגים מתקן מי השתייה העתידי שמשרד הבריאות שואף לאמץ בשנת 2026. מרבית הקידוחים האלה ממוקמים בקרבה לבתי זיקוק או חוות דלקים בהן קיים שימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS .

החל משנת 2020 משרד הבריאות מנחה את ספקי המים לנטר PFAS והוא פוסל קידוחי שתייה בהם נמצא ריכוז שגבוה מהערך הקנדי. בשנת 2026 משרד הבריאות צפוי לאמץ את ערך הסף האירופאי, 0.1 מיקרוגרם לליטר.

במקביל, דיווחנו על דוח שמציג ממצאי סקר דיגומים לבדיקת נוכחות תרכובות PFAS בשפכי תעשייה, קולחי ובוצת מט"שים ונחלים, שנערך בישראל בין השנים 2021-2023, בו בוצעו כ-120 דיגומים של 17 תרכובות PFAS בכ – 60 אתרים שונים, בשיתוף פעולה עם חברת הייעוץ DHV. תמצית ממצאי הדוח:

• PFAS בשפכי תעשייה: ב 82% מהמפעלים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (24 מפעלים מתוך 29). בכל מפעלי הזיקוק והפטרוכימיה נמצאו תרכובות PFAS ובריכוז גבוה יותר משאר המפעלים. מקור ה PFAS העיקרי הינו משימוש בקצפי כיבוי המכילים PFAS עבור חוות דלקים.
• PFAS בקולחי ובוצות מט"שים: ב-57% מהמט"שים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (13 מט"שים מתוך 23). המט"שים בהן נמדדו ריכוזים גבוהים של PFAS הינם נתב"ג, אשדוד ושפד"ן. מקור ה PFAS הינו מהשפכים המוזרמים למט"ש. ב- 5 מט"שים מבין אלה שנדגמו, נמצא ריכוז PFAS גבוה מהתקן העתידי שישראל שואפת לאמץ למי השתייה (0.1 מיקרוגרם לליטר), מדובר במט"שים: שפד"ן, חיפה, אשדוד, נתב"ג, ומבוא כרמל.
• PFAS בנחלים - ב 50% מהנחלים שנדגמו נמצאו תרכובות PFAS (4 נחלים מתוך 8). הריכוזים שנמדדו במוצא הנחלים גבוהים משמעותית מהריכוזים שנמדדו במעלה הנחלים, ככל הנראה עקב הזרמת קולחי מפעלים ומט"שים במוצא הנחלים. ב- 3 נחלים, נמצא ריכוז PFAS גבוה בהרבה מהתקן העתידי שישראל שואפת לאמץ למי השתייה (0.1 מיקרוגרם לליטר), מדובר בנחלים: קישון (פי 340 מהתקן), סעדיה (פי 60 מהתקן) ולכיש (פי 4 מהתקן).
• PFAS בתשטיפי מטמנות פסולת מעורבת: ב 80% מהמטמנות בהן נדגמו תשטיפי פסולת נמצאו תרכובות PFAS (4 מטמנות מתוך 5). התשטיפים בהן נמדדו ריכוזים גבוהים הם ממטמנות אפעה, דודאים וחרובית. מקור ה PFAS הינו מהפסולת המגיעה למטמנות הכוללת פסולת ממקור ביתי ותעשייתי. ברוב המטמנות התשטיפים מועברים לבריכת אידוי או מתקן אידוי במטמנה, ולא מוזרמים לביוב.

כרטיס ביקור: תרכובות פלואורואלקיליות PFAS

קבוצת המזהמים PFAS תרכובות פרא/פולי – פלואורואלקיליות כוללת כ-4,500 תרכובות שונות. לפי המשרד להגנ"ס, בעשור האחרון גברו המודעות והראיות המדעיות לכך שחומרים אלה עלולים לגרום למחלות שונות, בהם סרטן ופגיעה במערכת החיסונית. בין היתר משום שחומרי PFAS מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים ברקמות.

השימוש בחומרי PFAS החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת במגוון יישומים, ובהם קצפים לכיבוי אש, מעכבי בעירה, אביזרים הבאים במגע עם מזון, תוספים דוחי שמן ומים למוצרי טקסטיל, כלי מטבח, אריזות ועוד. קצפי כיבוי אש זוהו בעולם כאחד המקורות העיקריים לזיהום ב-PFAS, עקב שימוש נרחב בשתי תרכובות רעילות במיוחד (PFOA ו-PFOS) שגורמות לזיהום קרקע, מי תהום ומקורות מים.

---

מסמכים רלוונטיים: