המשרד להגנת הסביבה מפרסם להערות הציבור את טיוטת המדיניות למרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים אשר מהווה תוספת למדיניות הכללית למרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים.

טיוטה ראשונית של המדיניות פורסמה להערות בעלי עניין כבר בינואר 2019. בטיוטה המעודכנת כעת מצורף פרק של הערות שהתקבלו והתייחסות המשרד אליהן. כמו כן, יחד עם נוסח המדיניות המעודכן פורסם דוח RIA להערכת השפעות רגולציה החדשה.

טיוטת המדיניות זמינה להערות ציבור עד לתאריך 06.10.2020, עדכון: 27.10.2020

לקט סרטונים: פיצוץ חומ"ס בביירות, לבנון

כתבות רלוונטיות:

1. עדכון במדיניות מרחקי הפרדה, 23/08/2020
2. פורסמו התנאים לייבוא תחליפי אמוניה, 30/08/2020
3. מביירות לחיפה: "קיבלנו תשובות טובות, אפשר להירגע", 12/08/2020
4. רגולציה חדשה: ניהול סיכונים במפעלים המחזיקים חומ"ס, 24/01/2019
5. למידע נוסף על חומרים מסוכנים, infospot

האסון בנמל ביירות היה תמריץ לפרסום המדיניות

המשרד להגנ"ס מסביר כי בשנים האחרונות עלה הצורך במדיניות נפרדת למרחקי הפרדה לחומרים נפיצים בשל אירועי חומ"ס שבהם היו מעורבים נפיצים, ובשל מאפיינהם הייחודיים והסיכון שנובע מהם לאוכלוסייה.

במשרד להגנ"ס מודים כי פיצוץ החומ"ס בנמל ביירות בלבנון שאירע לפני חודש היה זרז לפרסום המדיניות.

קביעת מרחקי ההפרדה נעשית תוך התחשבות בצורכי הפיתוח של העסק ובהתבסס על השיטות המקובלות בעולם.

האם למשרד להגנ"ס יש סמכות לאסדרת העיסוק בנפיצים?

במקביל לתהליך גיבוש המדיניות התקיים דיון משפטי בנוגע לסמכות המשרד להגנ"ס להסדיר את העיסוק בחומרים נפיצים.

הטענה המרכזית הייתה כי למשרד אין סמכות מקבילה מכיוון שהנושא מוסדר באופן בלעדי בחוק חומרי הנפץ. אלא שעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קיבלה את עמדת המשרד וקבעה במסגרת חוות דעת מה-06.2015 כי למשרד יש אחריות מפורשת לפי התוספת השנייה לחוק החומרים המסוכנים להסדיר את העיסוק בחומרים נפיצים. הסמכות נובעת מכך שהנפיצים נחשבים ל"רעלים" בחוק החומרים המסוכנים במקביל להיותם "חומרי נפץ" לפי חוק חומרי הנפץ.

יחד אם זאת, המדיניות המוצעת מפורסמת לאחר תיאום בין-משרדי עם גורמי משרד הביטחון, משרד העבודה והרווחה ומשרד הפנים (היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים), ובמקביל לעדכון מדריך משרד הביטחון שמתבצע בימים אלה לשם יצירת אחידות ברגולציה ולמניעת סתירות בהנחיות של הגורמים השונים.

על איזה חומרים תחול מדיניות מרחקי הפרדה לנפיצים?

המדיניות המוצעת תחול רק לגבי חומרים נפיצים מקבוצה 1 כהגדרתם בספר הכתום של האו"ם אשר מופיעים בתוספת השנייה לחוק החומרים המסוכנים. התוספת מגדירה אותם כ"רעלים" ולכן העיסוק בהם טעון היתר רעלים.

על איזה מפעלים תחול המדיניות למרחקי הפרדה לחומרים נפיצים

לפי מסמכי המדיניות, בישראל יש 29 מפעלים ביטחוניים העוסקים בחומרים נפיצים. בנוסף להם יש 5 מפעלים אזרחיים המחזיקים נפיצים ועוד 5 יבואני זיקוקים הכלולים גם הם במדיניות הנפיצים.

הבדלים בין המדיניות הכללית למדיניות לחומרים נפיצים

מכיוון שחומרים נפיצים אינם מאפשרים זמן לתגובה והיערכות, הגדרת הרצפטורים הציבוריים במדיניות המוצעת רחבה יותר מאשר במדיניות מרחקי ההפרדה הכללית. כך למשל גם דרכים הסמוכות למקורות הסיכון נחשבות לרצפטורים רגישים במדיניות המוצעת, בניגוד למדיניות הכללית. הבדל נוסף הוא שבמדיניות המוצעת לא נעשתה הבחנה בין מצב תכנון ומצב קיים, כפי שגם מקובל בעולם.

אירועי חומ"ס עם נפיצים בישראל

על פי דוח השפעת הרגולציה שפורסם לצד טיוטת המדיניות, בישראל מתרחשת תאונה משמעותית בתחום אחסנת זיקוקים אחת ל-5 שנים בערך.

האירוע המשמעותי האחרון התרחש בשנת 2014 ובמסגרתו אירע פיצוץ במחסן זיקוקי דינור וגבה את חייהם של שני עובדים. אחת המסקנות מהתחקיר לאחר מכן הייתה כי הפיקוח הרגולטורי בתחום אינו מספק. יש לציין בהקשר זה כי 2 המקרים בעשור האחרון התרחשו במחסנים שלא הוסדרו חוקית.

כמו כן, במפעלים ביטחוניים קיים תיעוד לאירועי חומ"ס עם נפיצים כמעט מדי שנה. חלקם אף הביאו לפציעות עובדים אשר היו מעורבים בתהליכי הייצור. ברוב המקרים ההשפעה מהאירועים האלה הייתה בתוך שטחי המפעל.

דרישה לאישור מעבדה מוסמכת

אחת הדרישות שנבחנה היא אישור של מעבדה מוסמכת לעמידה במדיניות מרחקי ההפרדה לנפיצים, כמנגנון בקרה.

המשרד להגנ"ס טוען כי נדרש אישור מעבדה מוסמכת מכיוון שמדובר בגוף אמין עם ניסיון וידע רבים והוא יכול לתת לפחות מענה חלקי למחסור במשאבי פיקוח במשרד להגנ"ס. בנוסף לכך, מתוכננות בדיקות מדגמיות על ידי עובדי המשרד.

המשרד הוסיף כי המפעלים הביטחוניים מקיימים כבר היום בדיקת מעבדה מוסמכת באופן שוטף ולכן דרישה זו לא תצריך מהם עלויות נוספות. עבור המפעלים האזרחיים, ביצוע בדיקות של המעבדה המוסמכת עולה בין 15 ל-20 אלף ₪ למחסן אחת ל- 5 שנים, כאשר מדובר במחסנים בודדים לכל מחזיק. על כן המשרד מעריך שהעלות המשקית הכוללת לעמידה בתנאים היא של כ-200,000 ₪ אחת ל-5 שנים.

דרישות נוספות: התאמות מיגון והעברת חומרים

לפי מסמך השפעת הרגולציה, ברוב המקרים לא יידרשו התאמות רבות לצורך עמידה במדיניות המוצעת, משום שכבר היום יש ריחוק בין המתקנים שעוסקים בנפיצים, לרצפטורים ציבוריים.

במידה ויידרש מרחק הפרדה נוסף על הקיים כיום, העוסקים ידרשו התקנת אמצעים מיגון, הפחתת כמויות או הסטת חומרים בין מחסנים קיימים. במקרים בודדים יידרשו להוסיף מתקני אחסון נוספים. לכן עלות היישום לכלל המשק מוערכת במיליוני ₪ בודדים.

אופן יישום המדיניות למרחקי הפרדה לנפיצים

המשרד להגנת הסביבה יחיל את המדיניות החדשה באמצעות עדכון תנאי היתר הרעלים של המפעלים העוסקים בחומרי נפץ, הן הביטחוניים והן האזרחיים. עסקים העוסקים באחסון זיקוקים יקבלו את התנאים בהיתרי הרעלים החדשים.

בתנאים הנוספים להיתר הרעלים ייקבעו אבני הדרך ולוחות הזמנים ליישום: ביצוע סקר מרחקי הפרדה, מיפוי המתקנים הקיימים והרצפטורים הציבוריים וכן תוכנית להפחתת הסיכון. לאחר הבחינה יבוצע הליך הסדרה לעמידה בדרישות.

לדברי המשרד, המפעלים הביטחוניים עומדים כבר היום ברגולציה של מדריך 4145 של משרד הביטחון. לכן עליהם רק להשלים את הבחינה עבור רצפטורים ציבוריים רגישים המהווה תוספת על הרגולציה הקיימת.

במקרים שבהם לא ניתן לעמוד במרחקי ההפרדה הנדרשים גם לאחר התקנת אמצעי מיגון וכו', יוכל מנהל אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנ"ס לאשר מרחק הפרדה קטן יותר בכפוף לבחינה טכנית מעמיקה.

הערכת הסיכון וקריטריון הקבילות לחומרים נפיצים

הערכת הסיכונים במדיניות מתבססת על תרחישי פיצוץ המותאמים לסיווג החומר המאוחסן, בהתאם לנהוג בעולם לגבי חומרים נפיצים:

1. פיצוץ כולל ויצירת על לחץ (קבוצת נפיצים בסיווג 1.1)
2. פיצוץ ופיזור רסס מסוכן (קבוצת נפיצים בסיווג 1.2)
3. בערה עצימה (קבוצת נפיצים בסיווג 1.3)
4. בעירה (קבוצת סיכון 1.4) – מרחק הפרדה יקבע בהתאם להנחיות כב"ה
5. פיצוץ המשלב מספר תרחישים

קריטריון הקבילות שנקבע במדיניות מתייחס לנזק העלול להתקבל באתרים החשופים (נקודות הקצה - Endpoint).

כמו כן, המדיניות החדשה מחייבת שמירה על מרחקי הפרדה פנימיים למניעת אפקט דומינו (תגובת שרשרת).

-----

מסמכים רלוונטיים: