מביירות לחיפה: "קיבלנו תשובות טובות, אפשר להיות רגועים"
שתי וועדות של הכנסת קיימו דיונים שהתמקדו במצב החומרים המסוכנים במפרץ חיפה ומצאו כי המצב בחיפה שונה מביירות וכי לא נשקפת סכנה מיידית לארוע דומה. למרות זאת, נשמעו קריאות להעתקת התעשייה הכבדה מהמפרץ
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 12/8/2020

בעקבות האסון בנמל ביירות, התקיימו דיונים בשתי וועדות בכנסת, שהתמקדו במצב החומרים המסוכנים במפרץ חיפה. משני הדיונים עולה כי המצב בחיפה שונה מאוד מביירות ולא נשקפת סכנה דומה, לאירוע חומ"ס בקנה מידה גדול שיגרום לנזק המוני ברכוש ובנפש.

הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון בנושא שהזכיר כי סקר הסיכונים המצרפי לאירועי חומ"ס במפרץ חיפה טרם הושלם, אך נציג המשרד להגנ"ס טען כי במצב כיום, גם אם יהיה אירוע חומ"ס, אוכלוסייה לא תיפגע.

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה סיור במפרץ חיפה בו בחנו את מערך האמוניה הקיים (לאחר סגירת המיכל לפני 3 שנים), בחנו את חוות מיכלי הדלק של תש"ן ועוד.


כתבות רלוונטיות:

  1. הממשלה תקים ועדת מנכ"לים שתעסוק בעתיד מפרץ חיפה, 11/08/2020
  2. התעשיינים: ההשוואה בין ביירות לחיפה - דמגוגיה והונאה, 06/8/2020
  3. אירוע חומרים מסוכנים קטלני בלבנון: פיצוץ אמוניום חנקתי, 05/8/2020
  4. סקר סיכונים מצרפי למפרץ חיפה: הסיכון כמו במדינות המערביות, 08/7/2019
  5. מבקר המדינה: להקים ועדה ציבורית שתדון בעתיד מפרץ חיפה, 24/06/2019

לא הושלמה ההיערכות לאירוע חומ"ס מצרפי

נציג משרד מבקר המדינה הציג שוב את עיקרי דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שנה ועסק בנושא, והוסיף כי רשות כיבוי והצלה לא ערוכה כיום לטפל באירוע חומרים מסוכנים מצרפי (אירוע שרשרת) במפרץ חיפה. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה טרם השלים את סקר הסיכונים המצרפי של מפרץ חיפה, כולל סכנות סייבר ושריפות.

זה המקום להסביר כי על כל מפעל בישראל חלים מדיניות מרחקי הפרדה והיתר רעלים שקובעים את אופן הטיפול, האיחסון וכמויות החומ"ס, ואמצעי המיגון והמרחקים הנדרשים על מנת שלא תהיה פגיעה ברצפטור ציבורי במקרה של תקלה, תאונה או חבלה במתקנים המכילים חומ"ס.

אלא שבמדיניות מרחקי ההפרדה והיתר הרעלים לא נלקחים בחשבון ההשפעה ההדדית של מתקני חומ"ס סמוכים, במפעלים שכנים. כאן המקום של סקר הסיכונים המצרפי -  שממפה ומעריך את הסיכון המצטבר ממגוון מקורות סיכון. רמת הסיכון נקבעת לפי עוצמת הנזק וההסתברות להתרחשותו. הסקר המצרפי נועד לאתר את מקורות הסיכון המשמעותיים ביותר ובהתאם להציג למפעלים דרישות להפחתת סיכונים.

לפני שנה פורסם להערות הציבור החלק הראשון של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, שמלמד כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות ממפעלים, כיום לא קיים באזור מפרץ חיפה סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות וזאת למרות שנעשה שימוש בערכי קצה מחמירים מהמקובל.

למרות זאת, המשרד להגנ"ס אמר (לפני שנה) כי בכוונתו לדרוש ממספר מפעלים שנמצא כי תרומתם לעומס הסיכון גבוהה יחסית, להפחתה נוספת של הסיכון. שלב ב' של הסקר שעוסק באירוע כתוצאה משינוע חומרים מסוכנים, רעידות אדמה ופגיעה עוינת טרם הושלם.

כדאי לשים לב שגם באירוע בנמל ביירות וגם במרבית אירועי החומ"ס הקטלניים עם אמונים חנקתי, הפיצוץ של האמוניום חנקתי נגרם בעקבות תגובת שרשרת של שריפה של חומרים אחרים שהתפשטה והגיעה למיכל אחסון של אמוניום חנקתי שהתפוצץ וגרם לנזק הנרחב. כלומר אפקט השרשרת וההשפעה המצרפית היא משמעותית.

המשרד להגנ"ס: אם יהיה אירוע חומ"ס, אוכלוסייה לא תיפגע

שלמה כץ, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנ"ס אמר בדיון כי גם אם יתרחש אירוע חומ"ס במפעלים, לא תפגע אוכלוסייה. לדבריו, כיום, לאחר סגירת מיכל האמוניה לפני שלוש שנים, האמוניה מיובאת במיכלים בכמויות קטנות, שמגיעים תוך מספר שעות למפעל, נמהלים במים ונמצאים תחת בקרה קפדנית, כך שאם יתרחש פיצוץ אמוניה – החומר המסוכן יתאדה.

ח"כ עפר שלח, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה טען כי חסר גורם מרכז ומתכלל של אירוע חמור מסוג זה בארץ, כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. לדבריו, כל גורם מטפל בתחום שלו באופן נפרד, אך יש לרכז את הטיפול בנושא זה, שמשפיע באופן ישיר על כמיליון אזרחים, באמצעות ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה.

המצב בחיפה שונה מביירות, אך יש להוציא את המפעלים

ועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת ערכה סיור במפרץ חיפה ובחנה את מוכנות המפעלים לאירוע חומ"ס.

ח"כ מיקי חיימוביץ', יו"ר הוועדה, אמרה לאחר הסיור כי ברור שהמצב בחיפה שונה מביירות: "קיבלנו תשובות טובות, ואפשר להיות יותר רגועים". עם זאת, ציינה חיימוביץ', הנוכחות של התעשייה הפטרוכימית בקירבת האוכלוסייה מהווה סיכון בשל ריכוז החומרים הדליקים והנפיצים, ויחד עם המידע שיש על תחלואת היתר באזור – מוביל לכך שיש לקבל החלטה ממשלתית מהירה על העתקת התעשיות ממפרץ חיפה ולפתח את האזור.

חיימוביץ' ציינה כי צריך לדאוג לעובדים המועסקים בתעשיות האלה, באמצעות הכשרה והסבה למקצועות עדכניים.

מערך האמוניה במפרץ חיפה לאחר סגירת מיכל האמוניה

במהלך הסיור, ביקרה ועדת הפנים והגנ"ס גם במפעל 'דשנים' המוציא אמוניה לבתי קירור למזון ומאפשר פריקת אמוניה למכליות. מנכ"ל 'דשנים' הסביר כי כיום, לאחר סגירת מיכל האמוניה בנמל חיפה לפני 3 שנים, האמוניה מוחזקת במיכל של 450 טון (בביירות 2,750 טון), בתוך בונקר וכי מדובר מחומר שונה מזה שהתפוצץ בביירות. האמוניה ב'דשנים' מגיעה כגרגרי חומר מצופים כך שהם לא דליקים, והם בתמהיל של 60% כאשר תמהיל פחות מ 80% נחשב לא מסוכן.

מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף ציין כי מיכל האמוניה ב'דשנים' קיבל הנחיות מיגון מחמירות כך שגם במקרה של פגיעת טיל, לא ייגרם נזק שאינו ניתן לשליטה.

חוות מיכלי הדלק של תש"ן: בעיית זיהום אוויר. רוצים להזיז

במהלך הסיור, וועדת הפנים והגנ"ס ביקרה גם בחוות מכלי הדלק של החברה הממשלתית תש"ן, שמשמשת כמתקן אחסון אסטרטגי של מלאי הדלק הממשלתי. נציגי תש"ן הסבירו כי דלק (כמו זה שמאוחסן אצלם) לא יוצר גל פיצוץ נפחי (כמו של אמוניום חנקתי שהתפוצץ בביירות) אלא נשרף והסיכון העיקרי הוא זיהום אוויר הנגרם כתוצאה מכך.

בנוסף, לכך עלתה שאלת ההעתקה של חוות המיכלים למיקום אחר, שכן היא קרובה מאוד לבתי מגורים שסובלים מפליטות הדלק לאוויר. ערן חיימוביץ', מנכ"ל תש"ן, הסביר כי גם הם חושבים שהחווה צריכה לעבור למקום אחר, אלא שמזה 20 שנה קיימת תוכנית להעתקת חוות המיכלים ל'קרקעות הצפון', אלא שהיא עדיין לא אושרה במוסדות התכנון. בינתיים הם מחפשים יחד עם רשות מקרקעי ישראל מיקומים חלופיים.

שולי נזר, סמנכ"ל תשתיות במשרד להגנ"ס ציינה כי בחוות הדלקים מאוחסנים דלקים שפולטים בנזן שהוא מסרטן וודאי, בדרגה הגבוהה ביותר ושאין לו סף בטוח, כלומר הוא גורם נזק החל מהמולקולה הראשונה. לכן רצוי שלא יהיו מקורות פליטה ליד בתי מגורים. בינתיים, תש"ן נדרשים לעמוד בסטנדרטים הכי מחמירים.

ועד עובדי בזן: "אין בסיס להשוואה"

בהמשך לסיור ולקריאה של חיימוביץ' לזרז את העתקת התעשייה הכבדה ממפרץ חיפה, נשלח מכתב מטעם עובדי חברת בז"ן במפרץ חיפה ובו הם הביעו מחאה כנגד ההשוואה בין הפיצוץ בנמל ביירות לבין מפרץ חיפה.

יו"ר ועד העובדים ציין במכתב כי המפעלים במפרץ מנוהלים על פי תקני הבטיחות המחמירים ביותר במערב אירופה והשקיעו סכומי עתק בכל הקשור לבטיחות, זיהום הסביבה והפליטות מהמפעלים. לדבריו, הדלקים וחומרי הגלם האחרים נמצאים תחת פיקוח ותקני בטיחות מהמחמירים ביותר בעולם, עם היתרי רעלים, סקרי סיכונים ורגולציה אירופאית. בביירות, כך ציין, מדובר באחסון לא מפוקח של 2,750 טון של אמוניום ניטרט, שהוא סוג של חומר נפץ, כך שהשוואה משוללת כל יסוד.


ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: