יחידת הבינוי הממשלתי במשרד האוצר פרסמה בקשה לקבלת מידע (RFI) לגבי פתרונות ושיטות תכנון אפשריים לאיפוס פחמן בכל מחזור החיים של הבניין – משלב הפקת חומרי הגלם ובנייתו, דרך השימוש בבניין ותחזוקתו ועד להחלטות הנוגעות לסוף חיי המבנה. עבור מבנים ממשלתיים.

כבר כיום פועל הבינוי הממשלתי להקמת מבנים מאופסי אנרגיה, אך הפעם מושם דגש על איפוס אנרגיה בכל מחזור החיים של הבניין ולא רק בתקופת השימוש בו.

בבנייה מאופסת אנרגיה הכוונה היא למבנים שצריכת האנרגיה השנתית בהם היא אפס או כמעט אפס, כלומר צריכת האנרגיה השנתית שווה לתפוקת האנרגיה השנתית של הבניין, המופקת ממקורותיו העצמיים (פאנלים סולרים, רוח, ביומסה, וטכנולוגיות נקיות).

ניתן לענות לפניית יחידת הבינוי עד לתאריך 19.8.2021. כמו כן, ניתן להפנות שאלות עד לתאריך 15.7.2021 לפי הפרטים שבקישור המופיע בתחתית הכתבה. יש לציין שלא מדובר בהליך מכרזי אלא בהליך שנועד לקבל מידע בלבד, שאולי על בסיסו יפורסם מכרז בעתיד. הבינוי הממשלתי ישקול את צעדיו לאחר קבלת המידע.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק חדש מחייב בנייה ירוקה בכל הארץ, 30.8.2020
2. אושרו תקנות הדירוג האנרגטי לדירות מגורים, 25/06/2020
3. תוכנית ממשלתית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה, 10/09/2019
4. לראשונה בישראל: מבנה ממשלתי מאופס אנרגטית, 24/08/2016

האוצר מבקש: מידע על שירותים, מוצרים ושיטות עבודה ומדידה

בפניית יחידת הבינוי במשרד האוצר נכתב כי המשרד מעוניין בקבלת מידע על פתרונות קיימים ועתידיים בישראל, בעלי טביעת פחמן נמוכה/אפסית/שלילית בכל שלבי מחזור חיי הבניין, כולל שלבי שיפוץ.

בטביעת פחמן שלילית הכוונה היא לפתרונות שמייצרים ספיחה/קיבוע של פחמן אטמוספירי בקרקע או בתווך קבוע אחר בין אם במבנה עצמו או באתר אחר.

הפתרונות יכולים להתייחס למשל לתכנון המבנה, למפרטים הנדרשים, למוצרים ולשירותים הנצרכים בכל שלבי החיים של הבניין, שיטות עבודה בכל שלבי החיים של הבניין, שיטות מדידה ואימות של פליטות הפחמן או ההפחתות.

כמו כן, יחידת הבינוי מעוניינת לקבל מידע גם על מוצרים ושיטות מדידה ואימות של פליטות פחמן גלום הקיימים בישראל, אשר עומדים בתקינה מוסדרת אחידה שנהוגה בעולם, מסוג BREEAM CEEQUAL, greenroads וכדומה.

בבקשת המידע מודגש כי אמנם פליטות רבות הנפלטות בשלב יצור חומרי הגלם מתרחשות מחוץ לישראל, אך יחידת הבינוי מבקשת לקבל מידע גם על פתרונות ומוצרים המתייחסים אליהן עקב האופי הגלובלי של הפליטות, ולפיכך התועלת הסביבתית בהפחתתן גם בחו"ל. למעט במקרה זה, המידע המבוקש מתמקד במוצרים, שירותים וטכנולוגיות המוצעים כיום בישראל או המתוכננים להגיע או להיות מפותחים בישראל.

28% מפליטות גזי החממה נובעות מהשימוש בבניין 

לפי המועצה העולמית לבנייה ירוקה, שיעור פליטות גזי החממה מחומרי הגלם המיועדים לבנייה עומד על 11% מסך פליטות גזי החממה בסקטור הבנייה, ושיעור הפליטות בשלבי השימוש בבניין עומד על 28%. הפליטות הקשורות לחומרי הגלם לא מסתיימות בשלב הפקת החומרים לפני בניית הבניין, אלא גם לאחר הקמתו מתרחשים אירועים רבים כמו שיפוץ והחלפת מערכות ותשתיות שמצריכים הפקת חומרי גלם נוספים.

ככל שעוברים לבניינים יעילים אנרגטית ומאופסי אנרגיה, היחסים משתנים והפליטות שנפלטות בשלבי הפקת חומרי הגלם ותהליך הבנייה נעשות יותר דומיננטיות מהפליטות בשלבי השימוש. לכן חשוב ליישם פתרונות איפוס פחמן הקשורים גם לשלבים אלה, אולי ביתר דגש ביחס לשלב השימוש בבניין.

בשנים האחרונות תחום הבנייה הירוקה תופס תאוצה הודות לכוונות הממשלה לאפס את פליטות הפחמן בישראל עד 2050 והודות לעליית המודעות למשבר האקלים. בעקבות כך נעשו צעדים שונים כדי לקדם את הנושא בישראל, לרבות תקנות הבנייה הירוקה המבוססות על התקן הישראלי המחייב 5281, אשר צפויות להיכנס לתוקף בהדרגה החל ממרץ 2022, פרסום מכרזים למבנים מאופסי אנרגיה וניסוח תוכנית ממשלתית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה.

יישום של תקן הבנייה הירוקה 5281 נחשב לוולונטרי כיום אך החל ממרץ 2022 הוא יהיה מחייב בהדרגה.הערים החברות בפורום ה-15 אימצו תקן זה החל משנת 2013 בבנייה חדשה, והוא מיושם בערים ופרויקטים נוספים ברחבי הארץ.

על פי נתוני המשרד להגנ"ס, נכון לסוף שנת 2019 היו בישראל לפחות 450 מבנים שעמדו בתקן הבנייה הירוקה, בהם כ- 15,000 יחידות דיור. במשרד מעריכים כי 1,000 מבנים נוספים נמצאים בהליכי בדיקה ומבנים רבים נוספים שעומדים בתקן אך לא נבדקו.

---

מסמכים רלוונטיים: