מחקר: 100 מתים בשנה מזיהום אוויר במפרץ חיפה, 86% מהם מפליטות תחבורה
מחקר שנעשה במימון המשרד להגנת הסביבה מעריך שהעלות הכלכלית-בריאותית של זיהום האוויר במפרץ חיפה נעה בין 561 מיליון ₪ ל-1.3 מיליארד ₪ לשנה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 21/1/2021

המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה ממצאי מחקר שהעריך את הנזק הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר מהסקטורים השונים (תעשייה, תחבורה, תחנות דלק ועוד) במפרץ חיפה לפי נתוני שנת 2015.

הייחוד של המחקר הוא בכך שעשה הערכה ספציפית לאזור מפרץ חיפה עם פילוח לפי שכונות, בעוד רוב המחקרים ותמחור נזקי זיהום האוויר שנעשים בעולם נעשים ברמת מדינה. כמו כן, נעשה חישוב של הפליטות בהבחנה בין תחבורה לתעשייה. המחקר היה ראשוני גם בכך שביסס את חישוביו על ריכוזי המזהמים בשטח ולא התבסס על ערכי פליטה לסביבה תאורטיים.

לפי המחקר, 101 אנשים מתים מוות מוקדם מדי שנה בשל הפליטות מתחבורה ותעשייה במפרץ חיפה (לפי נתוני 2015). לאחר שנתנו תג מחיר של 13 מיליון ₪ לחיי אדם בודד ו- 350,000 ₪ לשנת חיים אחת, המחקר הגיע לסכום הנע בין 0.5 – 1.3 מיליארד ₪ (לפי 2 שיטות חישוב שונות) המשקף את הנזק הבריאותי הנגרם כתוצאה מפליטות התחבורה והתעשייה במפרץ חיפה.

הממצאים מלמדים כי התחבורה אחראית ל- 86% מהתחלואה והתמותה מזיהום אוויר והתעשייה רק 14%, לפי הנתונים שנלקחו בחשבון במחקר.

החוקרים מדגישים כי הנתונים בהם השתמשו לא שלמים ולכן יש לעדכן אותם על מנת שניתן יהיה להסתמך עליהם לצורך קבלת החלטות, אך כן מציעים את שיטת החישוב כבסיס לכלי שיוכל להעריך את העלות החיצונית של זיהום אוויר באזורים שונים.

לדברי המשרד להגנ"ס, יהיה צורך לערוך ניתוח מחודש של נתונים שהצטברו מאז 2015 כדי לקבל תמונת מצב עדכנית. מחקר זה יוכל לשמש ככלי עבודה למחקרים העתידיים.


כתבות רלוונטיות:

  1. האוצר: בסיס העובדות התומכות בפינוי בז"ן פגום, 12.1.2021
  2. ועדת המנכ"לים סיירה לראשונה במפרץ חיפה03.12.2020
  3. תמחור פחמן, מפרץ חיפה, ושטייניץ תוקף, 11.1.2021
  4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, אנרגיה, תעסוקה, זיהום קרקע30.6.2020
  5. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה infospot

שלבי המחקר: זיהום אוויר, השפעה בריאותית, תג מחיר כלכלי

בשלב הראשון של המחקר נבחנה ההשפעה של 4 מזהמים: תחמוצות חנקן [NO2], אוזון [O3], חלקיקים נשימים [PM2.5] ובנזן (אשר נבחן רק בתחבורה). הבחינה בוצעה באמצעות מודל פיזור מזהמים שנפלטו ממקורות שונים: ייצור אנרגיה, תעשיה ותחבורה. הזיהום חושב לכל אחד מ-179 האזורים הסטטיסטיים שבמפרץ חיפה, מתוכם ב-156 אזורים יש אוכלוסייה בסיכון, ולכל אזור סטטיסטי חושב הפרש חשיפה.

בשלב השני בוצעה סקירה ספרותית נרחבת שכללה, בין השאר, מיפוי של התחלואה האפשרית מזיהום אוויר. בסה"כ נמצאו 8 קבוצות של מחלות: סכרת סוג 2, לידת תינוקות במשקל לידה נמוך, סרטן ריאה, מחלות לב וכלי דם הכוללים מחלות לב ושבץ מוחי, מחלות נשימה כולל מחלת ריאות חסימתית כרונית, אסתמה ודלקת ריאות חריפה, וכן תמותה כללית.

כדי לחשב את תוספת התחלואה והתמותה שנגרמה מהפליטות המקומיות, הוכפל מספר החולים בכל אזור סטטיסטי באחוז מקרי התחלואה והתמותה שהיה ניתן למנוע אם ערך הזיהום היה ללא תוספת הזיהום מהפליטות.

לצורך המחקר השתמשו החוקרים בנתוני אשפוזים ותמותה שסיפק להם משרד הבריאות, וכן בנתוני מחקרים אפידמיולוגים שבוצעו בישראל.

בשלב האחרון של המחקר הוערכו ההשפעות הכלכליות שיש לתוספת התחלואה והתמותה.

המסקנות: תחמוצות חנקן אחראיות ל- 80% מהתחלואה

מבחינת תחלואה, המחקר מצא כי הייתה תוספת של 101 מקרי מוות בשנת 2015 כתוצאה מזיהום אוויר במפרץ חיפה. לפי ההערכה של המחקר 86 ממקרי המוות נגרמו בשל פליטות התחבורה ו- 14 כתוצאה מפליטות התעשייה.  

מבחינת עלות כלכלית, נמצא כי ערך חיי אדם במחקר הוערך ב-12.95 מיליוני שקלים לחיי אדם בודד ושנת חיים הוערכה ב 350  אלף ₪. בהתאם לכך, העלות של תוספת זיהום האוויר מהסקטורים השונים בחיפה נעה בין 561 מיליון שקל ל-1.3 מיליארד שקל, לפי 2 שיטות חישוב שונות, נכון לשנת 2015.

עוד נמצא כי תחמוצות חנקן [NOx] גורמות לרוב התחלואה והתמותה (80 מתוך ה- 101 מקרים) ולעלות הגבוהה ביותר.

המחקר מקיף אך לא כולל נתונים שלמים

המחקר בוצע במסגרת קול קורא למחקרים בנושא אפידמיולוגיה סביבתית במפרץ חיפה מטעם המשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות. הוא בוצע על-ידי חוקרים ממכללת תל-חי, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה, בליווי המשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות, וכן בליוויו של מומחה מארגון הבריאות העולמי.

המחקר בדק כאמור השפעה של 4 מזהמים: בנזן, תחמוצות חנקן [NO2], אוזון [O3], וחלקיקים נשימים [PM2.5]. אך ההשפעה של בנזן (שמוכר כחומר מסרטן) נאמדה רק לפליטות מתחבורה עקב מחסור בנתונים של שנת 2015, ויש מזהמים נוספים שמשפיעים על הבריאות ולא כלולים במחקר, למשל חומרים אורגנים נדיפים VOC (בנזן בינהם). כמו כן המחקר לא בדק את הפליטות מכלי שיט ומנמל התעופה, ועוד.

המחקר התבסס על 2015, אך מאז הפליטות צומצמו

כמו כן, המחקר משקף את הפליטות לשנת 2015 בלבד, אך מאז פחתו הפליטות מתעשייה ומכלי-רכב באחוזים ניכרים.

כך למשל, המשרד להגנ"ס מסביר כי מאז 2015 נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים – שכוללים חומרים מסרטנים. בנוסף לכך, פליטות תחמוצות החנקן הופחתו בין השנים 2015-2018 ב-26%, החלקיקים הנשימים ב-13% ותחמוצות הגופרית ב-10%.

זאת ועוד, השקת אזור מופחת פליטות מתחבורה בחיפה, שאליו אין כניסה לרכבי דיזל מזהמים, הובילה לירידה של 24% בשיעור הפיח השחור באוויר בשנה האחרונה, ושל 34% מאז השקת אזור מופחת הפליטות בעיר. בתוך כך, מאז איסור כניסה לרכבי דיזל מזהם לאזור המגורים נרשמה ירידה של 19% בריכוזי תחמוצות החנקן – מזהם אופייני לתחבורה.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. המחקר: הערכה כלכלית של העלות הבריאותית מזיהום אוויר במפרץ חיפה, 08.2020, פורסם על ידי המשרד להגנ"ס

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר:

חברה איש קשר טלפון מייל
EnviroManager גיא פרנקל 072-3712245 envirom@infospot.co.il
איירלאב - בדיקות אוויר אהוד רועה 054-9360352 airlab@infospot.co.il
המבדקה הכימית דניאלה קורי 072-3281212 ctlab@infospot.co.il
לאינדקס הספקים>>