משרד הביטחון קיבל פטור חלקי מיישום חוק פסולת אלקטרונית עבור חלק מהציוד האלקטרוני שהוא מייבא, באמצעות תקנות חדשות שפורסמו השבוע.
המשמעות היא שהציוד האלקטרוני שהוחרג בתקנות החדשות לא יועבר לתאגידי המיחזור ולא ייכלל ביעדי המיחזור שלהם. אך בגין ציוד אלקטרוני שייבא משרד הביטחון ואשר לא הוחרג, יצטרך משרד הביטחון להתקשר עם תאגידי המיחזור המוכרים, אקומיוניטי ומ.א.י ולממן את החלק היחסי באיסוף ובמיחזור שלהם, כולל באופן רטרואקטיבי ממועד תחילת חוק פסולת אלקטרונית בשנת 2014.
התקנות החדשות שפורסמו השבוע, קובעות כי חוק פסולת אלקטרונית לא יחול על:
אנשי מקצוע בענף הסבירו לנו כי לא הופתעו שאמצעי לחימה וציוד מסווג הוחרגו מחוק פסולת אלקטרונית, באופן דומה לחקיקה המקובלת בעולם. אלא שהתקנות משאירות פתח נרחב לפרשנות של מה נחשב לציוד לחימה.
בעוד כלי נשק הם אמצעי לחימה מובהק, האם כך הדבר גם לגבי מכשירי קשר? מצלמות? פנסים? ומה לגבי הסוללות השונות? האם בצה"ל ידעו להפריד בין סוללות שמשמשות לציוד לחימה לבין סוללות אחרות?
נזכיר כי מה שיוכר כציוד לחימה (או יוחרג בגין אחד הסעיפים האחרים) לא יימסר לתאגידי המיחזור המוכרים ולא ייכלל ביעדי המיחזור שלהם.
כתבות רלוונטיות לנושא:
משרד הביטחון וצה"ל אינם אחד מעשרת יבואני הציוד האלקטרוני הגדולים בארץ, הן בשל ההחרגות שפורטו לעיל, והן משום שחלק ניכר מהציוד האלקטרוני שלא יוחרג, כמו מחשבים/מקררים וכו', נרכש מיבואנים בארץ. לגבי הציוד שנרכש מיבואנים בארץ, מבחינת החוק, משרד הביטחון נחשב ל'מחזיק בפסולת אלקטרונית' כמו כל עסק אחר שמשתמש בציוד אלקטרוני ואינו נדרש לשלם לגופי המיחזור, אלא למסור להם את הציוד האלקטרוני ללא תמורה, כפי שמשרד הביטחון עושה בשנים האחרונות.
---------
מסמכים רלוונטיים: