משרד האנרגיה פרסם גם השנה מדד שמאפשר להשוות את צריכת החשמל של הרשויות המקומיות בישראל. המדד מציג את סך צריכת החשמל של הרשות המקומית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ"ר. חשוב להדגיש שלא מדובר בצריכת החשמל של התושבים אלא בצריכת החשמל של הרשות המקומית עצמה, עבור מתקניה כגון מבני חינוך, תרבות ופנאי, תאורת חוץ וכו'.
מטרת המדד היא לאפשר לרשויות מקומיות לערוך השוואה ובמקרה הצורך לפעול לחיסכון אנרגטי, זאת על רקע יעדי הפחתת האנרגיה של ישראל לשנת 2030.
השנה דיווחו על צריכת האנרגיה שלהן 75% מהרשויות המקומיות בישראל, שבהן מתגוררים כ-85% מתושבי המדינה.
צריכת החשמל הממוצעת לשנת 2020 הייתה 178 קוט"ש לתושב. צריכת החשמל הנמוכה ביותר הייתה 48 קוט"ש לתושב.
בסיכום הנתונים ניתן לראות ש-66 מהרשויות המקומיות בישראל שייכות לקבוצה שצריכתה השנתית היא ממוצעת. 55 רשויות נכנסות תחת הקטגוריות של 'צריכה נמוכה' ו'צריכה נמוכה מאוד', וב-15 רשויות נוספות בשנת 2020 צריכת החשמל הייתה 'גבוהה' או 'גבוהה מאוד'.
כתבות רלוונטיות:
בסך הכול, בשנת 2020 הייתה צריכת החשמל נמוכה מאוד ב-7 רשויות מקומיות: אלעד, רמת ישי, ערערה, ג'דיידה-מכר, משהד, ריינה ואעבלין.
מעט מעליהן, עם צריכת חשמל נמוכה אך לא נמוכה מאוד, נרשמו כבר 48 רשויות מקומיות, ביניהן: בני ברק, גבעתיים, חדרה, ירושלים, אשקלון, גבעת שמואל, כוכב יאיר ועוד.
צריכת חשמל ממוצעת בשנת 2020 נרשמה ב-66 רשויות מקומיות, ביניהן תל אביב-יפו, פתח תקווה, ראשון לציון, הרצליה, כפר סבא, רעננה, יבנה, נהריה, דימונה, כרמיאל וטירה.
ככל שמתקדמים במעלה הרשימה, כמות הרשויות יורדת: תחת הקטגוריה של 'צריכה גבוהה' נמצאות 7 רשויות בלבד: בית אל, הר אדר, מגדל, שלומי, ג'ולס, כפר ורדים ועומר.
תחת 'צריכה גבוהה מאוד' נמצאות 8 רשויות: סביון, קדומים, קרני שומרון, כפר שמריהו, בית שאן, קריית ארבע, עפולה ומטולה.
משרד האנרגיה מציין כי יש מאפיינים מגוונים ברשויות שמשפיעים על גובה צריכת החשמל בהן, כגון אופן ניהול מוסדות חינוך, ריבוי אזורים בבנייה רוויה, שטח הרשות, קיומה של תאורת ביטחון היקפית (ישובים צמודי גבול) ועוד.
63 רשויות ומועצות לא דיווחו כלל למשרד האנרגיה על צריכת החשמל שלהן לשנת 2020. בין הרשויות שלא דיווחו: ראש העין, קריית טבעון, נשר, בית דגן, פוריידיס, נס ציונה, כפר קאסם וטמרה.
משרד האנרגיה מסביר כי מניתוח הנתונים לומדים כי 43% מצריכת האנרגיה של הרשות המקומית נובע מתאורת רחוב.
משרד האנרגיה מעודד את הרשויות, בין השאר באמצעות מענקים ותמריצים כספיים, להתייעל אנרגטית. למשל, במסגרת זו, ניתנו לעיר אשדוד מענקים שונים שבעזרתם הוחלפה תאורת החוץ בתאורה חסכונית ונחסכו מאות אלפי קוט"שים בשנה. הדבר איפשר חיסכון של 14% בצריכת החשמל הכוללת של אשדוד.
לצד החלפת תאורת הרחוב, גם החלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים בבנייני העיריות וקידום של התייעלות אנרגטית במוסדות חינוך, יכול לסייע לחסוך עד כ-20% בצריכת החשמל של הרשות המקומית.
משרד האנרגיה ציין כי הוא מקדם מגוון רחב של צעדים המעודדים חיסכון והתייעלות באנרגיה ברשויות בישראל, כגון מתן מענקים והלוואות לפרויקטים להתייעלות באנרגיה, שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי להעלאת המודעות לנושא וכן ליווי מקצועי של הרשויות.
בנוסף לכך, הושקה השנה גם התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת, בשיתוף עם משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה.
ככלל, ממוצע הצריכה לתושב ירד מ-195.9 קוט"ש לתושב בשנת 2019 ל-180 קוט"ש לתושב בשנת 2020. לפי משרד האנרגיה, ההשערה היא שמגפת הקורונה היא שהובילה לירידה בצריכת החשמל, הודות לצמצום הצריכה במגזר העסקי.
כמו כן, בחלק מהרשויות חלה ירידה משמעותית בצריכת האנרגיה בזכות צעדים שננקטו להתייעלות באנרגיה בתמיכת משרד האנרגיה, כגון החלפת תאורת חוץ לתאורה חסכונית והחלפת מערכות מיזוג אוויר למערכות יעילות יותר.
---
מסמכים רלוונטיים: