המשרד להגנת הסביבה הוציא צו לשמירת הניקיון למועצה אזורית מטה יהודה בעקבות חוסר טיפול בעבירות פסולת חוזרות ונשנות. בצו יש דרישה מהמועצה לפנות באופן מיידי מפגעי פסולת מארבעה יישובים בתחומה: גפן, לוזית, צלפון ותירוש.

לדברי המשרד להגנת הסביבה, הוא ערך סיורי פיקוח בשטח ודרש מהמועצה את פינוי המפגעים אך הדבר לא התרחש גם לאחר זמן בלתי סביר של שנתיים. בעקבות כך הוצא הצו.

במסגרת הצו נדרשת המועצה לפנות את הפסולת עד ליום 15 באפריל 2023, להעביר למשרד אסמכתאות על פעולות הטיפול והפינוי, להחזיר את השטחים לקדמותם ולמנוע הישנות של השלכת פסולת בשטחי המועצה.

אי מילוי אחר הוראות הצו יכול להוביל לקנסות וכתבי אישום פליליים. לפני כשנה דיווחנו על מקרה בו בית המשפט הטיל קנסות בגובה 335 אלף ש"ח על רשות מקומית, ראש המועצה, מהנדס המועצה וראש אגף התפעול, בגין אי ביצוע צו לשמירת ניקיון. הפרטים בהמשך.

כתבות רלוונטיות:

1. קנס של 335 אלף ₪ לרשות מקומית ומנהליה בגין מפגע סביבתי, 13.4.2021
2. המועצה המקומית לא ניקתה את הפסולת, 23.8.2020
3. לראשונה: צו מינהלי ליישום תוכנית טיפול בפסולת, 15/01/2020
4. 9.25 מיליון ₪ לרשויות בצפון לטיפול בפסולת, 18/11/2019
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

לפני שנה: קנס של 335 אלף ₪ לרשות מקומית

האכיפה כנגד מועצה אזורית מטה יהודה הוא חלק ממדיניות המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות לבצע אכיפה כנגד רשויות מקומיות בגין אי טיפול במפגעי פסולת.

כך למשל, לפני כשנה דיווחנו שבית המשפט הרשיע את מועצת דלית אל כרמל, את ראש המועצה לשעבר, את מהנדס המועצה ואת ראש אגף תפעול ותחזוקה ביישוב בעבירות של אי-ביצוע צו לשמירת הניקיון ואיסור זיהום מים.

בעקבות ההרשעה בית המשפט הטיל קנסות על כלל המעורבים: קנס בסך 250 אלף ₪ על המועצה, 35 אלף ₪ קנס על ראש המועצה לשעבר, 20 אלף ₪ על מהנדס המועצה ו-30 אלף ₪ על ראש אגף התפעול. בסך הכול הקנס שהוטל הוא בגובה 335 אלף ₪.

כתב האישום הוגש ב-2015 עקב מפגעי פסולת מתמשכים באתר הפסולת של המועצה ובסביבתו וגלישות ביוב חוזרות לאפיק של נחל אורן, בסמוך לקידוחי הפקה פעילים של מי שתייה ("קידוחי נחל אורן"). בין היתר, נשקפה סכנה כי הפסולת תתלקח עקב קרבתה לשטחי חורש בפארק הכרמל.

בית המשפט ייחס לנאשמים רשלנות במדרג הגבוה בשל התעלמותם לאורך זמן מההתראות ומצווי הניקוי. כמו כן, הוא התייחס למעמדם של הנאשמים - בעלי תפקידי מפתח ברשות, ומי שקובעים את המדיניות ובכוחם לנקוט את האמצעים למניעתם ולהסרתם של המפגעים, ועמד על חשיבות הרשעתם בהליך הפלילי.

בפסק הדין הובא בחשבון הזיהום הסביבתי הנובע מהמחדלים המתמשכים והשפעתם על החי והצומח בסביבת הזיהום, בדגש על העובדה כי מדובר על אתרים הממוקמים בסמוך לשמורות טבע.

השופט שלמה בנג'ו ציין בהכרעת הדין כי "הנזק הסביבתי אף הוא היה חמור למדי, הן באתר הפסולת והן הזיהום המתמשך לנחל אורן, שהוא נזק בלתי הפיך למקום מים חי. בהקשר אחרון זה של זיהום מקורות מים חיים אציין כי בית המשפט העליון הדגיש את החומרה הרבה בזיהום מקורות מים הואיל והשמירה עליהם היא אינטרס ציבורי עליון".

התייחסויות

מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה שוני גולדברגר: "לאחר שנתיים שבהן ניהלנו הליכי אכיפה מול המועצה שהתחייבה פעמים רבות לפעול לטיפול במפגעי הפסולת הרבים שבשטחה, הוצאנו צו לשמירת הניקיון המחייב את המועצה למגר את התופעה. המשרד יוודא שהמועצה האחראית על הניקיון בתחומה תפעל בהקדם לפינוי הפסולת והחזרת השטח לקדמותו. החקלאים המשליכים פסולת חקלאית הכוללת פסולת אורגנית, יריעות פלסטיק, צנרת השקיה, חוטי הדליה, מכלים של חומרי הדברה, ארגזים ריקים ועוד – צריכים להבין כי הם גורמים למפגעים קשים לשטחים".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת