מזכ"ל האו"ם: אני מאוכזב מתוצאות ועידת האקלים במדריד
ועידת האקלים ננעלה ללא התחייבות להתמודד עם משבר האקלים. 73 מדינות הצהירו כי יחמירו את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 29/12/2019

בסיום ועידת האקלים השנתית של האו"ם COP25 שהתקיימה במדריד, הצהיר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גואטרש, כי הוא מאוכזב מתוצאות הוועידה ואמר כי הקהילה הבינלאומית איבדה הזדמנות חשובה להתמודד עם משבר האקלים, אך הוא נחוש שבשנת 2020 יתחייבו כל המדינות להגיע לניטרליות פחמן בשנת 2050 ועליית טמפרטורה של לא יותר מ-1.5 מעלות.

מנגד, קרולינה שמידט, השרה להגנת הסביבה של צ'ילה ששימשה כנשיאה של הכנס, הודיעה כי 73 מדינות הצהירו על כוונתן להחמיר את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלקחו על עצמן במסגרת הסכם פריז וכמות דומה של מדינות הצהירו כי יפעלו להשגת אפס פליטת CO2 עד שנת 2050. זה ממחיש לדבריה, שאותן מדינות מכירות בצורך הדחוף לנקוט פעולה שאפתנית לטיפול בחירום בשינויי אקלים.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. הצעת חוק: "הכרזת מצב חירום אקלימי", 11.12.2019
  2. המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שינוי אקלים, 11.11.2019
  3. עיכוב ביישום תיקון קיגלי להפחתת השימוש בגזים מזיקים, 06.10.2019
  4. כינוס חירום של מנהיגי העולם בנושא אקלים בניו יורק, 26.09.2019
  5. הצלחנו להפחית את פליטת גזי החממה בזכות המעבר לגז, 14.08.2019
  6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מגייסים שותפים לברית אפס פליטות עד 2050

שמידט הוסיפה, כי צ'ילה ובריטניה יצטרפו למאמצים לגייס שחקנים נוספים שיצטרפו לברית בדרך לוועידת האקלים בשנה הבאה COP26. "כל המאמצים יכוונו להאיץ את המהפך הדרוש בכדי לעמוד ביעדי הסכם פריז ולייצב בסופו של דבר את עליית הטמפרטורה העולמית ב-1.5 צלזיוס".

קלייר אוניל, נשיאת COP26 המיועדת של בריטניה, אמרה כי בריטניה נחושה מאוד לעבוד יחד עם שותפיה הגלובליים כדי להתמודד עם משבר האקלים. והוסיפה כי כל מדינה צריכה לפועל בהקדם האפשרי להשגת המטרות. "יש לנו רק את הפלנטה הזו, וכולנו מחויבים לעשות כל שביכולתנו כדי להשאיר אותו מקום טוב יותר ממה שמצאנו אותו" היא סיכמה.

ישראל לא, אבל תל אביב כן הצטרפה ליוזמה הבינלאומית

ישראל לא נמצאת בין רשימת 73 המדינות שהתחייבו להחמיר את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלקחו על עצמן בהסכמי פריז, למרות ששר האנרגיה, יובל שטייניץ, הכריז בשנה האחרונה על שורה של מהלכים שלכאורה תורמים להפחתת פליטות גזי חממה. בין אם זה בהקדמת מועד סגירת תחנות הכוח הפחמיות, הגדלת יעד השימוש באנרגיות מתחדשות, ועוד.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה הצהיר כבר לפני חודש כי הוא מתעתד להגיש לממשלה בחודשים הקרובים תוכנית שתחמיר את יעדי הפחתת הפליטות של גזי חממה לשנת 2030 ולשנת 2050, אלא שכל זה יצטרך להמתין, ככל הנראה, לממשלה שצפויה לקום לאחר הבחירות הבאות שיתקיימו במרץ 2020.

הנציגה הישראלית היחידה שהצטרפה ליוזמה במסגרת ועידת האקלים השנתית של האו"ם היא העיר תל אביב, שמופיעה לצד 73 מדינות, 398 ערים, 786 עסקים ו-16 משקיעים, שהתחייבו לפעול ליעד של אפס פליטות פחמן עד שנת 2050. קישור לרשימות המלאות מופיע בהמשך.

תל אביב אכן פועלת לצמצום פליטת גזי החממה שלה, ורק לאחרונה הצהירה על יעד הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 – מ-7 טון פחמן לנפש כיום ל-5 טון פחמן לנפש עד 2030. בנוסף, העירייה מכינה תוכנית הסתגלות לשינוי אקלים שתפורסם בחודשים הקרובים ואותה היא תיישם בשנים שלאחר מכן. יעדים נוספים שהעיר הציבה לשנת 2030:

  • 100% אנרגיה מתחדשת במבני הציבור
  • הפחתה של הנסועה ברכב פרטי מ-54% כיום ל-30%
  • הפחתה של הטמנת פסולת מ-67% כיום ל-26%
  • גידול של מספר העצים מ-256,000 כיום ל–350,000

בדרך לאיפוס פחמני

לדברי עומר תמיר, מנכ"ל חברת אקוטריידרס, המרכזת את תוכנית 'ישראל 2050' עבור המשרד להגנת הסביבה, בתהליך הבינלאומי ישנה התייחסות לשתי שנות יעד עיקריות – 2030 ו-2050.

2030 כשנה אליה הוגשו יעדי הפחתת הפליטות של אומות העולם במסגרת הסכם פריז ב-2015, שבה מגמת הפליטה הגלובלית אמורה להתהפך ו-2050 כשנה בה העולם נדרש להגיע לאיפוס פחמני וזאת על מנת להגיע ליעד של התחממות גלובלית ממוצעת שאינה עוברת 1.5 מעלות צלזיוס.

תמיר מוסיף כי במסגרת התהליך הבינלאומי, האומות נדרשות לבחון ובמידת היכולת לעדכן את היעדים הלאומיים שנלקחו לשנת 2030 כל חמש שנים, כך שהעדכון הבא צפוי לחול בוועידה הבאה בעוד שנה.

לדברי תמיר, לעדכון זה חשיבות מכרעת שכן דו"ח שפורסם בתחילת ה-COP ע"י הסוכנות הסביבתית של האו"ם (UN Environment Programme’s (UNEP) ) מראה כי עמידה של כל המדינות ביעדי 2030 הנוכחיים שלהן, תביא לפליטת גזי חממה הגבוהה בכ-40% מהנדרש על מנת לעמוד ביעד ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות.

לכן, אם הצעדים המדוברים בישראל היום, כגון סגירת התחנות הפחמיות עד שנת 2025 והגדלת היעדים לשימוש באנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030 אכן ימומשו, ישראל תוכל בקלות יחסית לעדכן את יעדי הפליטות ל-2030 למחמירים יותר.

עם זאת, לדבריו על מנת להגיע לכלכלה נטולת פחמן בשנת 2050, יידרשו כנראה צעדים משמעותיים יותר. כחלק מעבודה מקיפה מאוד, המבצעת חברת אקוטריידרס עבור המשרד להגנת הסביבה, הוצג לאחרונה החזון לכלכלה דלת פחמן בשנת 2050 במסגרת כנס אלי הורוביץ. בשנה הקרובה תימשך העבודה להכנת מפת הדרכים ל-30 השנים הקרובות, שבסופה אנו מקווים כי ניתן יהיה לחוקק חוק אקלים בישראל. במסגרת עבודה זו, אנו סבורים כי ניתן יהיה לעדכן את היעדים הלאומיים לשנת 2030, ליעדי ביניים ראויים בדרך לאיפוס פחמני ב-2050.

----------

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה