האיחוד האירופי הגיש הצעה להחמרת כללי ייצוא הפסולת למדינות אחרות. ההצעה מתייחסת לכל סוגי הפסולת ולייצוא למדינות שלא שייכות לאיחוד האירופי. מושם בה דגש על הגברת הפיקוח על ייצוא פסולת לא חוקי, הסרת חסמים למיחזור הפסולת בתוך מדינות האיחוד ועל טיפול בטוח בפסולת במדינות מתפתחות.

מטרת הכללים המחמירים היא לטפל במספר בעיות: מאז 2004 ייצוא הפסולת מאירופה גדל ב-75% והוא עומד כיום על כ-33 מיליון טונות בשנה. מנגד, רק 12% מחומרי הגלם בתעשייה האירופית ממוחזרים או נעשה בהם שימוש חוזר בגבולות האיחוד האירופי. כמו כן, עד 30% מייצוא הפסולת נעשה באופן לא חוקי ומגלגל 9.5 ביליון יורו.

הכללים נועדו לחזק את הכלכלה המעגלית בתוך האיחוד האירופי, להילחם בייצוא הלא חוקי ובפגיעה בסביבה ובבריאות האזרחים, בעיקר במדינות מתפתחות שמקבלות את הפסולת ומטפלות בה בדרכים מזוהמות.

כתבות רלוונטיות:

1. הגבלת יצוא פסולת פלסטיק מישראל, 06.6.2021
2. אירופה אוסרת ייצוא פסולת פלסטיק, 03.3.2021
3. עדכון מדיניות ייצוא פסולת מסוכנת, 19.9.2021
4. פיקוח המחירים ומדיניות הייצוא עודכנו, 11.4.2021
5. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

לאן הגיעה הפסולת של האיחוד האירופי ב-2020?

לצד ההצעה לכללים חדשים והחמרת הפיקוח על ייצוא פסולת לא חוקי, האיחוד האירופי פרסם נתונים לגבי הפסולת שיוצאה ממנו בשנת 2020. לפי הנתונים, עיקר הפסולת (המדווחת באופן רשמי) כמעט 14 מיליון טון – הגיעה לטורקיה. מלבד אליה, יוצאו מיליוני טונות גם להודו, אינדונזיה ופקיסטן וגם לאנגליה, שוויץ ונורבגיה שאינן חברות באיחוד. כ-32.7 מיליון טונות מהפסולת שיוצאה, יוצאה למדינות לא אירופיות.

אילו סוגי פסולת יוצאו מחוץ לאירופה? במקום הראשון, 17.5 מיליון טון של פסולת פלדה וברזל, 6.1 מיליון טונות של פסולת נייר וקרטון, 2.4 מיליון טונות פלסטיק, וסוגים נוספים: פסולת טקסטיל, פסולת עץ, פסולת צמחית ובע"ח ועוד.

הקלה על משלוחי פסולת בתוך האיחוד האירופי

במטרה להיאבק במשלוחי הפסולת הלא חוקיים וכן במשלוחים למדינות מתפתחות שמטפלות בפסולת תוך גרימת נזק סביבתי ובריאותי, האיחוד האירופי מציע להקל על העברת הפסולת בין המדינות החברות באיחוד האירופאי. כך הוא גם מקווה לפתח את הכלכלה המעגלית – את המיחזור והשימוש החוזר בפסולת, שמצד אחד יצמצמו הטמנת פסולת ומצד שני יחסכו בחומרי גלם חדשים ויבטיחו גם עמידה ביעדי הפחתת פליטות הפחמן. במקביל, הוא ישקיע בפיתוח יכולת המיחזור בגבולותיו בשנים הקרובות, בדגש על מיחזור פסולת פלסטיק.

אחת הדרכים להקל על ייצוא הפסולת בתוך מדינות האיחוד האירופי היא לנהל מעקב דיגיטלי נוח אחר כל משלוחי הפסולת שנעשים בגבולות האיחוד האירופי.

דרכי הקלה נוספות, בין היתר, הן שימוש בהליכים מהירים למשלוחי פסולת המיועדים לטיפול השבה במתקנים מאושרים, סיווג אחיד של הפסולת בכל האיחוד האירופי כדי למנוע מצב שמשלוח פסולת מסווג בדרך שונה בכל מקום ובהתאם לכך כפוף לנהלים שונים.

מנגד, האיחוד האירופי מבקש להחמיר את האפשרות לייצא פסולת לצורך טיפולי שריפה או הטמנה, כך שהדבר יאושר רק במקרים מצומצמים ומוצדקים.

החמרת הייצוא למדינות מתפתחות

לצד ההקלות המוצעות לשינוע פסולת בתוך גבולות האיחוד האירופי, האיחוד מציע מספר כללים להחמרת ייצוא הפסולת למדינות מתפתחות מחוץ לאיחוד.

לפי כללים אלה, המדינה המתפתחת שמבקשת לייבא פסולת לא מסוכנת מהאיחוד האירופי נדרשת להגיש בקשה רשמית לצד הוכחה שהיא יכולה לטפל בפסולת באופן לא מזיק או מזהם. בהקשר זה גם תהיה רשימה של מדינות המורשות לייבא פסולת מהאיחוד.

כמו כן, מושם דגש הפעם בהצעה על משלוחי "פסולת ירוקה", כלומר פסולת לא מסוכנת, שהטיפול בה יכול להיות מסוכן ומזהם אף שהפסולת אינה מסוכנת. בהקשר זה מוצעים שינויים שיאפשרו לעקוב בצורה טובה יותר אחר הטיפול בפסולת זו, כולל באופן דיגיטלי שיקל על המעקב.

גם ייצוא פסולת מגבולות האיחוד האירופי למדינות OECD – כולן מדינות מפותחות – תהיה מותנית בכך שהמדינות המייצאות מטעם האיחוד יעקבו אחר הטיפול בפסולת במדינות שקלטו אותה ויוודאו שהוא לא נעשה באופן המזיק לסביבה. הן יורשו לייצא פסולת למדינות ה-OECD אך ורק אם זה המקרה.

לצד זאת, הנציבות האירופית גם כן תעקוב אחר הייצוא למדינות ה-OECD ותוכל להשהות את הטיפול בפסולת שהתברר כי הוא אינו בר-קיימא.

מאבק בייצוא פסולת לא חוקי

15%-30% מייצוא הפסולת נעשה באופן לא חוקי ומגלגל 9.5 ביליון יורו, כך לפי הערכה של האיחוד האירופי. בהתאם לכך, הוא מציע לקבוע צעדים כדי להתמודד עם משלוחים בלתי חוקיים של פסולת ולהפחית את הפשיעה הסביבתית.

בין היתר, הנציבות האירופית תתמוך בחקירות חוצות מדינות בנושא סחר בפסולת לא חוקי. שיתוף הפעולה בין מדינות האיחוד יבטיח התייעלות באכיפה. למטרה זו תועבר תמיכה כספית בהמשך.

כמו כן, תוקם "קבוצת אכיפת משלוחי פסולת" של האיחוד האירופי כדי להגביר את שיתוף הפעולה והתיאום נגד משלוחים בלתי חוקיים של פסולת. קבוצה זו תכלול רשויות איכות הסביבה, מכס, משטרה ורשויות פיקוח לאומיות רלוונטיות אחרות, כמו גם רשתות אכיפת חוק אירופיות ובינלאומיות.

בנוסף לכך, יעודכנו הסנקציות במסגרת הוראות הפשיעה הסביבתית כך שיהיו מרתיעות יותר.

מתי השינויים ייכנסו לתוקף?

השינויים המוצעים באיחוד האירופי צפויים להיכנס לתוקף רק 3 שנים לאחר שהתקנות ייכנסו לתוקף. כרגע מדובר בהצעות בלבד. זה ישאיר מספיק זמן להתכונן להפנות זרמי פסולת לטיפול בר-קיימא יותר, אך גם לעבור למודלים עסקיים חדשים ולהגדיל את הקיבולת הכוללת של האיחוד האירופי.

החקיקה הישראלית מאוד מושפעת מהחקיקה האירופית ולכן לא נופתע אם גם בישראל יחילו חקיקה דומה בשלב כלשהו.

כיום, מדיניות ייצוא של פסולת מסוכנת בישראל היא שמותר לייצא פסולת זו רק במקרים מצומצמים, למשל כאשר לא ניתן לטפל בפסולת המסוכנת בארץ. למדיניות מצורף נספח ובו רשימת הפסולות שלא ניתן או שיש הגבלה טכנולוגית לטפל בהן בארץ. בספטמבר האחרון המשרד להגנ"ס פרסם טיוטת עדכון של רשימה זו.

בחודש יוני, משרד הכלכלה פרסם צו חדש לגבי הגבלת ייצוא של פסולת פלסטיק מעורבת למדינות אחרות, ובעיקר למדינות עולם שלישי.

---

מסמכים רלוונטיים: