בהמשך לדיווחים קודמים שלנו, משרד האנרגיה ממשיך לקדם את הרעיון של העברת בזן לנגב. מסתבר כי לפני כשבועיים משרד האנרגיה הפיץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים טיוטת הצעה להחלטת ממשלה בנושא.

מנגד, בשבוע שעבר הודיע משרד האנרגיה כי נעשה צעד משמעותי נוסף בהיערכות להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, מדובר בדיון לקידום תוכנית מתאר ארצית לאחסון גפ"מ (גז בישול) במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. זו תוכנית שמהווה נדבך מרכזי במעבר משק האנרגיה להתבססות על ייבוא.

לא ברור כיצד הרעיון של העתקת בזן לנגב משתלב עם התוכנית הממשלתית להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, שמבוססת על מעבר לייבוא ואחסון תזקיקים, במקום ייבוא נפט גולמי וזיקוק בישראל. בינתיים משרד האנרגיה לא מבהיר את כוונותיו לציבור, וכנראה שגם לא לגורמי המקצוע הציבוריים.

במינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה אמרו כי הם ממשיכים לעבוד יחד עם כלל משרדי הממשלה לעמידה ביעד של הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה עד שנת 2029 ואף לפני כן.

במשרד להגנת הסביבה הביעו תמיהה על קידום ההחלטה להעתקת בזן לנגב, וזאת בלי שגובשה כל תשתית מקצועית ובלי שנערכו דיונים מסודרים בנושא במשרדי הממשלה.

באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שמשרת את 12 הרשויות המקומיות במפרץ, מתחו ביקורת על הצעת החלטת הממשלה והדגישו שהמשמעות היא למעשה דחיית פינוי בזן: "ההצעה הינה הלכה למעשה ביטול החלטת הממשלה לפינוי בז"ן ממפרץ חיפה עד לסוף העשור הנוכחי", ציין יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה ומ"מ וסגן ראש עיריית חיפה אביהו האן.

ארגוני הסביבה הביעו את התנגדותם הנחרצת להצעה להעתיק את בזן לנגב, וציינו כי קידום המהלך צפוי לעכב את סגירת בתי הזיקוק ופינוי התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה, לפגוע בתהליך שיקום האזור, ובמקביל לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים, הן בנגב והן במפרץ אילת (בשל הובלת הנפט).

נזכיר כי מדוח סיכום שנת 2025 שפרסמה לפני כ-3 שבועות המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה עולה כי פינוי בזן צפוי להידחות בשנה נוספת, לשנת 2031, במקום היעד המקורי שנקבע ל-2029. הדחייה נובעת בעיקר מהתארכות לוחות הזמנים של בניית מתקנים חיוניים למעבר משק האנרגיה לייבוא ואחסון תזקיקים.

כל ההתייחסויות המלאות של הגורמים השונים וקישורים לניירות העמדה מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פינוי בזן ממפרץ חיפה נדחה בעוד שנה, 31.3.2026
2. הפגיעה בבזן: נזק נקודתי לתשתיות, התיקון יארך כמה ימים, 23.3.2026
3. ראש עיריית דימונה: הסכם להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב, 18.2.2026
4. שימוע למנהלי בזן בשל פליטות חריגות של מזהמים, 15.12.2025
5. משרד האנרגיה בוחן את העתקת בזן לנגב, 28.10.2025
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

העתקת בזן לנגב: עיקרי טיוטת הצעת החלטת הממשלה

כאמור, בחודשים האחרונים דיווחנו מספר פעמים כי משרד האנרגיה מקדם תוכנית להעתקת בזן מחיפה לאזור התעשייה מישור רותם הסמוך לדימונה. בהמשך לכך, לפני כשבועיים משרד האנרגיה הפיץ להערות בקרב משרדי הממשלה הרלוונטיים טיוטה של הצעת החלטת הממשלה בנושא, וגם אלינו הגיעה בימים האחרונים עותק של טיוטת החלטת הממשלה (לא ברור אם מדובר בגרסה העדכנית ביותר). 

לפי המסמך, במסגרת הפקת לקחים ממלחמת חרבות ברזל, ובייחוד ממבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי, נמצא ששימור מלוא יכולות הזיקוק המקומיות הוא חיוני לתפקודו של משק האנרגיה בשגרה, ובעיקר בעיתות חירום. לכן חשוב להקים בית זיקוק במישור רותם שיחליף את בזן בחיפה, ויפעל לצד ייבוא תזקיקי נפט ולצד בית הזיקוק הקיים באשדוד, גם אחרי הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה.

אלה עיקרי הצעת החלטת הממשלה:

• בתוך 6 חודשים, משרד הכלכלה ורשות מקרקעי ישראל יקצו לבזן קרקע במישור רותם שתשמש לבניית בית הזיקוק החדש.
• משרד האנרגיה יגבש בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים את תשתיות הקווים הנדרשות לבית הזיקוק שיאפשרו מצד אחד פריקה וטעינה של דלק (נפט גולמי, תזקיקים ודלקים מתחדשים) מנמלי הים ומצד שני אספקת דלק למתקני אחסון וניפוק ברחבי הארץ. בטיוטה מצוין כי ריחוקו של המתקן מאזורי הצריכה אינו יוצר מגבלה מהותית, משום שאפשר להוליך את מוצרי הדלק בצנרת תת-קרקעית.
• יוקם צוות בראשות מינהל הדלק ובשיתוף משרד האוצר שיבחן מחדש את החלטת ממשלה 1231 ואילו מתקנים הם תנאי לסגירתו של בית הזיקוק בחיפה. תכנון המתקנים המופיעים בהחלטה יימשך כל עוד הצוות לא קבע אחרת.
• הצוות שמנהל את המו"מ מול בזן יגבש בתוך חצי שנה מתווה לפיצוי בזן על סגירת המתקן בחיפה.
• בית הזיקוק שיוקם בנגב אמור להיות בית זיקוק היברידי, בעל יכולת זיקוק של דלקים נקיים כמו דלק תעופה בר-קיימה SAF, שילוב מימן בתהליכי זיקוק, ביו-דיזל לתחבורה וייצור חומרי גלם לתעשיות אנרגיה מתחדשות.

בנאות חובב ובבז"א: דיונים ב-2 תוכניות להקמת מתקני אחסון גפ"מ

במקביל, משרד האנרגיה התגאה בשבוע שעבר כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דנה ב-2 תוכניות מתאר ארציות לאחסון גפ"מ (גז בישול) שהן חלק חשוב מהיערכות משק האנרגיה הישראלי לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. אלה פרטי התוכניות שנידונו:

1. אתר אחסון גפ"ם ייעודי לשעת חירום באזור התעשייה בנאות חובב. האתר, בקיבולת 20,000 טון ישתרע על שטח של כ-300 דונם ויכלול מיכלי אחסון מתקדמים, חלקם מוטמנים וממוגנים, לצד מערכות תפעול, בקרה ואבטחה, כבישים ומתקנים הנדסיים נלווים. התכנון כולל גם קביעת הגבלות בנייה ופיתוח בסביבת המתקן, לפי הנחיות גורמי הבטיחות, פיקוד העורף ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.
2. מרכז אחסון שוטף של גפ"מ בבית הזיקוק באשדוד (בז"א). במסגרת התוכנית יוקם במתחם בית הזיקוק מרכז אחסון שוטף של גפ"מ. מדובר בהסדרת תשתית תכנונית לאחסון גפ"מ בהיקף של כ-10,000 טון שתתווסף לכ-10,000 טון המאושרים כבר במתחם בית הזיקוק באשדוד. תשתית האחסון תספק מענה שוטף לצורכי המשק לצד מענה אסטרטגי בשעת חירום.

בת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות התייחסה לכך ואמרה כי: "מדובר בצעדים מתקדמים ליישום החלטת הממשלה לפינוי מפרץ חיפה. משרד האנרגיה והתשתיות מקדם מתקנים לאחסון גפ"מ שיאפשרו ניפוק שוטף בשגרה ויהוו עתודה אסטרטגית לשעת חירום". התייחסות של מינהל התכנון מופיעה בתחתית הכתבה.

המשרד להגנ"ס: ההצעה גובשה בלי תשתית מקצועית ודיון מעמיק

המשרד להגנת הסביבה קיבל את טיוטת החלטת הממשלה להעתקת בזן לנגב, כדי שיעביר את הערותיו, אך הבהיר בתגובתו שבשלב זה הוא לא יוכל לבחון את ההצעה ולהתייחס אליה באופן ענייני, כיוון שההצעה גובשה בלי תשתית מקצועית מספקת ובלי שנערך דיון מעמיק בנושא במשרדי הממשלה.

בראשית תגובתו הביע המשרד להגנ"ס תמיהה על קידום החלטה משמעותית כל כך שלדבריו עומדת בסתירה מוחלטת להחלטת הממשלה בנושא פינוי בזן ממפרץ חיפה.

במשרד להגנ"ס מדגישים כי אף שמדובר במהלך דרמטי ובעל השלכות מרחיקות לכת, טיוטת הצעת החלטת הממשלה של משרד האנרגיה גובשה בלי כל תשתית מקצועית בנושאים כלכליים, אסטרטגיים, תכנוניים וסביבתיים. כמו כן לא נערך דיון ממשלתי-מקצועי מסודר שיבחן את צורכי המשק בשגרה ובחירום, החלופות האפשריות והתרחישים האנרגטיים והביטחוניים המצדיקים את ההחלטה. התשתית המקצועית והדיון המעמיק הכרחיים בייחוד בגלל העובדה שמדובר בהקמה של תשתית לפעילות ארוכת טווח הדורשת הסתכלות ארוכת שנים.

לטענת המשרד להגנ"ס, היעדר תשתית מקצועית ועובדתית מספקת, ופרק הזמן הקצר שניתן למשרדי הממשלה להתייחס להצעה (ימים ספורים בלבד), פוגעים ביכולתו להבטיח קבלת החלטות המשרתת את האינטרס הציבורי, בייחוד כשמדובר בהחלטה בעלת משמעויות כבדות משקל.

קישור למכתב התגובה של המשרד להגנ"ס מופיע בתחתית הכתבה.

איגוד ערים מפרץ חיפה: העתקת בזן לדרום תדחה את הפינוי עד סוף העשור

באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שנותנים שירות ל-12 הרשויות המקומיות במפרץ, הביעו תרעומת רבה מהחלטת הצעת הממשלה שהפיץ משרד האנרגיה והדגישו כי העתקת בזן לדרום משמעותה דחיית פינוי בזן בשנים רבות.

יתרה מזו, באיגוד ערים מפרץ חיפה טוענים כי הצעת החלטת הממשלה ששר האנרגיה מקדם היא הלכה למעשה ביטול של החלטת ממשלה 1231 לפינוי בזן ממפרץ חיפה עד לסוף העשור הנוכחי. "אישורה בממשלה יהיה אסון למטרופולין כולו, שלא רק יותיר את התעשיות המזהמות במקומן, אלא ימנע את פיתוח המפרץ בהתאם לתמ"א 75, שמבקשת להפוך אותו ממוקד של זיהום, לאזור התעסוקה, המגורים והפנאי המתקדם במדינה", ציין יו"ר האיגוד אביהו האן.

עוד הדגיש כי המלחמה עם איראן, שבמהלכה מתחם בזן ספג 2 פגיעות של שברי יירוט (לצד 2 פגיעות הטילים שהמתחם ספג במבצע עם כלביא בחודש יוני 2025) הן תזכורת לעד כמה פעילות בתי הזיקוק בלב אוכלוסייה אזרחית יוצרת סכנה אנרגטית ובטיחותית.

התגובה המלאה של יו"ר איגוד אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה מובאת בסוף הכתבה.

ארגוני הסביבה: מתנגדים נחרצות, מזכירים שהתוכנית נפסלה בעבר

בעקבות הפצת טיוטת הצעת החלטת הממשלה פרסמו הארגונים הירוקים (מגמה ירוקה, צלול, מנקים את מפרץ חיפה, שומרי הבית ואזרחים למען הסביבה) נייר עמדה שבו הביעו את התנגדותם הנחרצת לתוכנית משרד האנרגיה להעתיק את בזן לאזור התעשייה מישור רותם.

במכתבם קראו הארגונים הירוקים שלא לקדם את ההצעה והצרו על כך שהנושא שוב עולה לדיון, אף שהצעות דומות נדחו בעבר בגלל שיקולים תכנוניים, כלכליים, בריאותיים וסביבתיים.

אלה הנימוקים העיקריים של הארגונים הירוקים נגד העתקת בזן:

• חוסר היתכנות כלכלית: דו"ח מ-2020 של חברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי שבחן מגוון של חלופות לפעילות בזן ואת כדאיותן הכלכלית מצא שאין כדאיות כלכלית להעתקת בזן לנגב כיוון שהמהלך דורש השקעה של 2 מיליארד ₪ לפחות (נכון ל-2020).
• עיכוב היערכות משק האנרגיה ועיכוב סגירת בזן: התוכנית הממשלתית הקיימת עוסקת במעבר לאחסון תזקיקים ולהיערכות לייבוא, ולא בהרחבת כושר הזיקוק המקומי. לכן יש חשש שהחלטה על העתקת בזן לנגב תגרום לעיכוב או ביטול של הקמת מיכלי אחסון התזקיקים המתוכננים, תותיר את אחסונם במתחם בזן ותעכב את השיקום והפיתוח של מפרץ חיפה. כמו כן, ייווצר מצב שבזן לא ייסגר עד שיוקם ויופעל בית זיקוק חדש. 
• סיכונים ביטחוניים: המלחמות עם איראן המחישו את הסיכון הביטחוני והאיום האסטרטגי הכרוכים בהפעלת בתי זיקוק בלב אוכלוסייה אזרחית. יתרה מזו, הקמת בית זיקוק חדש במישור רותם, באזור שיש בו תשתיות אסטרטגיות רבות (תעשייה כימית, כריית פוספטים ופצלי שמן, תחנת כוח פרטית בהיקף משמעותי) צפויה להגביר את הפגיעות של משק הדלק.
• סיכונים בריאותיים: אם הפסקת הפעילות הפטרוכימית בחיפה תתעכב בשל ההחלטה להעבירה לנגב, יימשכו הנזקים הבריאותיים שתושבי מפרץ חיפה סובלים מהם בגלל התעשייה הפטרוכימית, ובעיקר שיעורי תחלואת הסרטן הגבוהים המאפיינים את ערי מפרץ חיפה.

התוכנית להעתקת בזן לנגב

כפי שדיווחנו, לפני כחצי שנה החל משרד האנרגיה לקדם תוכנית להעתקת בזן לאזור התעשייה מישור רותם בדימונה, כחלק של המו"מ בין המדינה לבזן.

לפני כחודשיים, כ-10 ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה עם איראן, חשף ראש עיריית דימונה בני ביטון בריאיון לרדיו חיפה כי הסכם עקרונות להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב וכי החלטת ממשלה בנושא צפויה להתקבל בחודש מרץ. נראה שבעקבות המלחמה הנושא נדחה מעט, אך יובא בקרוב לממשלה. עוד הדגיש ביטון בריאיון כי כל הגורמים המעורבים פועלים לסגירת בית הזיקוק בחיפה לכל המאוחר בשנת 2030.

מדובר בשינוי כיוון מהותי, שכן העברת בזן למישור רותם, אם אכן תתממש, מייתרת את התוכנית הממשלתית לשינוי מבנה משק האנרגיה להתבססותו על ייבוא ואחסון תזקיקים, במקום ייבוא נפט גולמי וזיקוקו בבזן.

זאת ועוד, התוכנית הממשלתית שמבוססת על מעבר לייבוא ואחסון תזקיקים דורשת להקים תשתיות נרחבות, בהן נמל תזקיקים וחוות אחסון לתזקיקים השונים, שהקמתן היא תנאי עיקרי להפסקת פעילות בזן.

מנגד, בתרחיש שבו בזן עובר לנגב, יהיה צורך להקים גם תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה: פינוי בזן צפוי להידחות ל-2031

כאמור, לא ברור כיצד משתלבת התוכנית להעתקת בזן לנגב עם התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה, שבמרכזה ניצבת הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך, טיהור הקרקעות המזוהמות, והקמת אלפי יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה ושטחים ירוקים בשטחים שיתפנו.

לאחרונה פורסם דוח הסיכום לשנת 2025 של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה שממנו עולה כי לוחות הזמנים של היערכות משק האנרגיה לפינוי התעשייה הפטרוכימית צפויים להידחות לשנת 2031, במקום היעד המקורי שנקבע לשנת 2029.

הדחייה נובעת בעיקר מהתארכות לוחות הזמנים של בניית שני מתקנים חיוניים ליישום התוכנית: מתקן לאחסון וניפוק תזקיקים בצפון הארץ ומתקן לאחסון וניפוק גפ"מ באתר יבור בצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות למתקן.

עם זאת, ראשי המינהלת מעריכים שאפשר לצמצם את לוחות הזמנים ליעד המקורי – סוף שנת 2029 באמצעות שימוש בפתרונות ביניים בדמות תשתיות אחסון תזקיקים שכבר קיימות ושהוכיחו את עצמן לאחר השבתת בזן בעקבות פגיעת הטילים הקטלנית במבצע עם כלביא. ואולם, האתגר המרכזי הוא למצוא פתרון לאחסון גפ"מ, שכיום אין עבורו תשתיות מתאימות.

התייחסויות

המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה: "המינהלת ממשיכה לפעול יחד עם כלל משרדי הממשלה לעמידה ביעד שאושר בממשלה – הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עד שנה 2029 ואף לפני כן".

ו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה ומ"מ וסגן ראש עיריית חיפה אביהו האן: "שר האנרגיה אלי כהן פועל לביטול החלטת הממשלה על פינוי בזן, לפגיעה בחוסן האנרגטי של מדינת ישראל ולהפקרת ביטחונם ובריאותם של מיליון תושבי מטרופולין חיפה.

הצעת המחליטים ששר האנרגיה אלי כהן מקדם, הינה הלכה למעשה ביטול החלטת הממשלה 1231 לפינוי בזן ממפרץ חיפה עד לסוף העשור הנוכחי. אישורה בממשלה יהיה אסון למטרופולין כולו, שלא רק יותיר את התעשיות המזהמות במקומן, אלא ימנע את פיתוח המפרץ בהתאם לתמ"א 75, שמבקשת להפוך אותו ממוקד של זיהום, לאזור התעסוקה, המגורים והפנאי המתקדם במדינה.

המלחמה עם איראן היוותה תזכורת, עד כמה פעילות בתי הזיקוק בלב אוכלוסייה אזרחית, מהווה נקודת כשל אנרגטית וביטחונית ויעד מועדף לאויבינו, שיודעים שפגיעה מוצלחת בהם, יכולה להביא לשיתוק משק האנרגיה כולו.

החוסן האנרגטי של מדינת ישראל מחייב מעבר מיידי ככל הניתן לייבוא תזקיקים, כפי שהחליטה הממשלה. במקום לעסוק בסיכול ההחלטה, על שר האנרגיה אלי כהן לפעול כדי לזרז את לוחות הזמנים לסגירת בזן ובכך לחזק את חוסנה האנרגטי של מדינת ישראל ולשחרר את מיליון תושבי מטרופולין חיפה מהסכנה הבריאותית והביטחונית שהמפעלים מהווים.

לא נאפשר להחלטות פזיזות מירושלים לאפשר את המשך הפגיעה בביטחון ובבריאות של תושבי מפרץ חיפה ונפעל בכל האמצעים כדי לקדם ולזרז את פינוי מתחם בזן, בהתאם להחלטת הממשלה".

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, מתייחס לקידום תוכניות אחסון גפ"מ: "אישור מתקני האחסון הוא שלב אסטרטגי ומכריע במימוש חזון 'שער המפרץ'. המדינה שמה על השולחן חלופה תכנונית סדורה וברורה שתאפשר את הוצאת המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה, תוך עמידה ביעדים השאפתניים שנקבעו בהחלטת הממשלה. פינוי המפעלים מהמפרץ הוא כבר עובדה מוגמרת - וכעת האחריות שלנו היא לייצר את התשתיות שיבטיחו את המשך תפקודו הרציף של המשק. מדובר בתוכנית בעלת חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה, שתתרום באופן ישיר לשיפור איכות חיי התושבים במטרופולין חיפה בכלל ובעיר חיפה בפרט, ובמקביל תאפשר הגדלת היצע יחידות הדיור בתוך המרקם העירוני, כחלק מתכנון עירוני מתקדם, בר-קיימא ומותאם לעתיד".

---

מסמכים רלוונטיים: