פינוי בזן צפוי להידחות בשנה נוספת, לשנת 2031. כך עולה מדוח סיכום שנת 2025 שפרסמה השבוע המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה. הדוח השנתי, המפורסם בפעם השלישית, מסכם את התקדמות תוכנית העבודה לפיתוח מפרץ חיפה שבמרכזה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך, טיהור הקרקעות המזוהמות, והקמת אלפי יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה ושטחים ירוקים בשטחים שיתפנו.

מהדוח עולה כי לוחות הזמנים של היערכות משק האנרגיה לפינוי התעשייה הפטרוכימית צפויים להידחות לשנת 2031, במקום היעד המקורי שנקבע לשנת 2029. הדחייה נובעת בעיקר מהתארכות לוחות הזמנים של בניית שני מתקנים חיוניים ליישום התוכנית: מתקן לאחסון וניפוק תזקיקים בצפון הארץ ומתקן לאחסון וניפוק גפ"מ באתר יבור בצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות למתקן.

עם זאת, ראשי המינהלת מעריכים שאפשר לצמצם את לוחות הזמנים ליעד המקורי – סוף שנת 2029 באמצעות שימוש בפתרונות ביניים בדמות תשתיות אחסון תזקיקים שכבר קיימות שהוכיחו את עצמן לאחר השבתת בזן בעקבות פגיעת הטילים הקטלנית במבצע עם כלביא. ואולם, האתגר המרכזי הוא למצוא פתרון לאחסון גפ"מ, שכיום אין עבורו תשתיות מתאימות.

במינהלת מדגישים כי שנת 2026 תתמקד בהחזרת לוחות הזמנים ליעד המקורי (2029) ובסיום תהליכים סטטוטוריים וביורוקרטיים, שחלקם הגדול כבר הושלם, ומעבר להקמה בפועל של תשתיות האנרגיה. ברגע שכל תשתיות האנרגיה יהיו בתהליך הקמה, במהלך השנים 2027–2029, הוודאות לגבי מועד סיום היערכות משק האנרגיה תהיה גבוהה מאוד.

הדוח של המינהלת לא מתייחס לפרסומים מהחודשים האחרונים לפיהם משרד האנרגיה החל לקדם תוכנית להעתקת בזן לאזור התעשייה מישור רותם שליד דימונה. אם תוכנית זו אכן תיושם, מדובר בשינוי כיוון מהותי שכן היא מייתרת למעשה את התוכנית הממשלתית לשינוי משק האנרגיה למשק המבוסס על ייבוא ואחסון תזקיקים והקמת תשתיות נרחבות לשם כך, כולל נמל תזקיקים וחוות אחסון התזקיקים השונים, שהקמתן היא התנאי העיקרי להפסקת פעילות בזן. לצד זה, אם בזן אכן יועתק לנגב, המדינה תצטרך להקים תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

קישור לדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הפגיעה בבזן: נזק נקודתי לתשתיות, התיקון יארך כמה ימים, 23.3.2026
2. ראש עיריית דימונה: הסכם להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב, 18.2.2026
3. הפגיעה בבזן: אין חשש לאספקת דלק למשק, 19.6.2025
4. אחרי פגיעת הטיל הקטלנית: מתחם בזן חזר לפעילות חלקית, 30.6.2026
5. תאריך פינוי בז"ן נדחה בשנה. המינהלת: נקצר חזרה את הלו"ז, 17.3.2025
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

2025: רק 18 מתוך 50 פרויקטים עומדים בלו"ז

מהדוח השנתי של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, עולה שמתוך 50 פרויקטים שתוכננה בהם פעילות בשנת 2025, רק 18 עומדים בלו"ז ומתקדמים כמתוכנן. ב-30 פרויקטים עודכן הלו"ז או ההיקף במהלך שנת 2025. בגלל עיכובים אלה, מועד מוכנות משק האנרגיה נדחה נכון לעכשיו לשנת 2031. בדוח מדגישים כי כדי לעמוד ביעד המקורי של שנת 2029,  תידרש עבודה מאומצת של כל הגורמים.

עם זאת, לפי הדוח, כלל המשימות שהוגדרו נמצאות בתהליך רגולציה, תכנון סטטוטורי, מכרז או הקמה, והמינהלת לפיתוח מפרץ חיפה עסוקה במעקב ובקרה צמוד אחר המשימות והגופים.

צווארי הבקבוק: הקמת אתרי אחסון לתזקיקים וגפ"מ, תשתיות לייבוא גפ"מ ולייצוא קונדנסט

הדוח מונה את צווארי הבקבוק המעכבים את עמידת התוכנית בשנת היעד 2029:

• הקמת אתר אחסון תזקיקים 550,000 טון בצפון הארץ: רמ"י מובילה את הפרויקט במסגרת תמ"א 75. פרקים א' וב' בתסקיר השפעה על הסביבה אושרו ונבחרו 3 חלופות להמשך קידום הפרויקט. כמו כן מקודם מסדרון תשתיות שיאפשר בין היתר להזרים תזקיקים ממסוף התזקיקים החדש הצמוד לנמל המפרץ אל רשת ההולכה הארצית.
• הקמת אתר אחסון 20,000 טון גפ"מ באתר יבור בצפון, כולל בניית מקשר ימי: אושרה תהוכנית סטטוטורית להרחבת מתקן אחסון וניפוק גפ"מ שקידמה רמ"י. משרד האנרגיה פרסם טיוטת תקנות לאחסון גפ"מ לחירום שייצר כלכליות להקמת מתקני אחסון גפ"מ נוספים שכבר מאושרים סטטוטורית. עוד אתר אחסון לשעת חירום בלבד, בהיקף של 20,000 טון, מקודם והוגשה תסקיר השפעה על הסביבה לקראת הפקדה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. 
• הקמת אתר אחסון תזקיקים בהיקף 300,000 טון במרכז-דרום הארץ: משרד האנרגיה הכין מכרז. לפי הדוח פרויקט זה ייצור צוואר בקבוק אם יוחלט להקים מיכלים חדשים ולא להסב את המיכלים הקיימים.
• הקמת תשתית לייצוא קונדנסט: רמ"י מקדמת מענה לייצוא קונדנסט במסגרת תמ"א והוגשו פרקים ראשונים של תסקיר ההשפעה על הסביבה. במקביל חברת תש"א מזרימה כבר קונדנסט ממאגר לוויתן לבית זיקוק אשדוד (בז"א). בדוח מדגישים כי פרויקט זה עלול ליצור צוואר בקבוק אם תידרש הקמה של תשתית חדשה לחלוטין.

סטטוס עדכני: פינוי תש"א, המשך המו"מ עם בזן וכי"ל, היערכות משק האנרגיה

הדוח מפרט את סטטוס הפרויקטים השונים הנדרשים כחלק מהתוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, אלה עיקרם:

• נמשך המו"מ לפינוי בזן, כי"ל (דשנים) ותש"א: המו"מ עם בזן, כי"ל (החוכרים של מתחם דשנים) ותש"א, שמפעילה את חוות המיכלים בקריית חיים נמשך. לאחרונה נודע כי המו"מ מול דשנים מתעכב (ראו בהמשך הכתבה).
• פינוי חוות המיכלים של תש"א: כפי שדיווחנו לפני כחצי שנה, החלו העבודות לפינוי 9 מיכלי אחסון הנפט בחוות מיכלי הדלק של החברה הממשלתית תש"א (תשתיות אנרגיה) הממוקמים בשורה הצפונית והקרובה ביותר לבתי מגורים ומוסדות חינוך בקריית חיים. המהלך צפוי להסתיים ב-2027.
• הקמת מסוף תזקיקים חדש: שר האוצר אישר לחברת תש"א פטור ממכרז להקמת הפרויקט, ועדת המחירים במשרד האוצר פועלת לאישור מודל תעריפי שיאפשר לתש"א להתקשר עם חנ"י (חברת נמלי ישראל) ולהתחיל בביצוע הפרויקט. חנ"י החלה להקים את המזח שעליו ישבו חלק מתשתיות מסוף התזקיקים ומקדמת את התוכנית הכוללת את מסוף התזקיקים ונמצאת לקראת אישור סופי ברבעון השני של 2026.
• תכנון תשתיות לייבוא וייצוא גפ"מ באשדוד: שר האוצר צפוי לאשר עד סוף הרבעון השני של 2026 את הפטור ממכרז לחברה שתפעיל את המקשרים הימיים. כמו כן יצא מכרז למקשרים, נבחר קבלן וניתן צו תחילת עבודות לקראת בניית המקשרים. משרד האנרגיה החל בעבודת מטה מול בית זיקוק אשדוד כדי לייצר את התנאים הנדרשים לייצוא הגפ"מ של בתי הזיקוק אחרי הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה ומקדם תיקון לתמ"א כדי שיהיה אפשר להקים מתקן אחסון וניפוק גפ"מ באתר "מרכז הדלק" באשדוד, במקביל לאחסון גפ"מ בבז"א, כחלק מתהליך הייצוא שלו.
• צמצום השימוש בגפ"מ במשק: משרד האנרגיה מוביל את יישום דוח ההמלצות של הצוות הבינמשרדי שפעל בנושא.
• ביטומן: מכרז הפיילוט שפרסמה חברת נתיבי ישראל לייבוא, אחסון והשמשה של ביטומן קר בחירום ב-10 מיליון ₪ צפוי להיסגר ברבעון הראשון של שנת 2026. במקביל, כמה חברות עסקיות מקדמות הקמה של תשתיות בחיפה ואשדוד לייבוא ביטומן קר בשגרה.

פינוי מפעל דשנים של כיל מתעכב

לפי התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה, פעילותו של מפעל דשנים של כיל (ICL) במפרץ חיפה הייתה אמורה להפסק עד סוף שנת 2025. בדוח שפורסם השבוע, התאריך הזה עדיין מופיע כתאריך היעד, למרות שהוא חלף, ולא מוצג תאריך חלופי.

אולם, לפי דוח של כיל שפורסם לפני כשבועיים, המו"מ בין כיל לרמ"י לפינוי המפעל עדיין נמצא בשלביו הראשוניים, ועד כה לא התקבלו החלטות סופיות לגבי לוחות הזמנים לפינוי או אופן ותנאי הפיצוי שכיל תקבל בגין הפסקת הפעילות.

לפי הערכות שווי עצמאיות של כיל, שווי הנכסים במתחם הוערך בכ-270 מיליון $ בשיטת שווי הוגן, או בכ-514 מיליון $ בשיטת עלות ההחלפה (RCN). נוסף על כך, הוערך שווי הקרקע בכ-298 מיליון $, ללא עלויות שיקום הקרקעות המזוהמות.

יש לזכור שאף ששטחו של מפעל כיל קטן בהרבה ובעל השפעה סביבתית-תכנונית מצומצמת יותר מאשר מתחם בזן, הוא סמן חשוב להתקדמותה של תוכנית הפיתוח למפרץ חיפה.

במינהלת מזהירים: פגיעה טילים בבזן עלולה להוביל למחסורים

על רקע פגיעות הטילים בבזן במהלך המלחמות עם איראן, במינהלת לפיתוח מפרץ חיפה סבורים שפגיעות הטילים ורסיסי היירוט במתחם בזן במהלך 2 המלחמות מול איראן מחדדת את הצורך לשינוי התפיסה שעליה התבסס משק הדלק והגפ"מ מאז קום המדינה.

במינהלת סבורים שבמקום להתבסס בלעדית על ייבוא נפט גולמי ולזקק אותו ב-2 בתי זיקוק (בזן ובז"א) שיוצרים צוואר בקבוק ופגיעים יחסית למתקפות טילים, עדיף להחזיק באופן מבוזר ומוגן במלאים גדולים של מוצרי הקצה (תזקיקים וגפ"מ), כך שיהיה קל יותר לשמור על רציפות תפקודית.

כזכור, במלחמה הקודמת מול איראן (עם כלביא) ספג מתחם בזן 2 פגיעות טילים ישירות, הפגיעה השנייה הייתה קטלנית וגבתה את חייהם של 3 מעובדי החברה. בעקבות הפגיעה הושבתה לחלוטין לכשבועיים הפעילות בבזן ובמפעלי ההמשך שלו, ומאז בית הזיקוק נמצא בתהליך הדרגתי של חזרה לפעילות מלאה.

במקביל להשבתת בזן הושבתה גם הפעילות בבית זיקוק אשדוד (בז"א), בלי קשר למלחמה, ולמרות זאת, מדגישים בדוח, המשק הישראלי לא סבל ממחסור בתזקיקים בזכות כך שבזן ובז"א הצליחו לייבא תזקיקים בעזרת תשתיות הייבוא, האחסון והניפוק הקיימות. באופן דומה לא הורגש מחסור בגפ"מ וקונדנסט ממאגר הגז הטבעי לוויתן. יצוין כי אם ההשבתה בעקבות הפגיעה הייתה מתרחשת בחורף, שבו הביקוש לגפ"מ גדל, היה מורגש מחסור. לעומת זאת היה מחסור זמני בביטומן.

אלא שאז פרצה המלחמה הנוכחית מול איראן (שאגת הארי) שעדיין נמשכת, ושבמהלכה נרשמו כבר 2 פגיעות נקודתיות במתקנים ובתשתיות במתחם בזן בשל נפילת רסיסי יירוט. נכון לעכשיו אין פגיעה בפעילות המתקנים.

בדוח מדגישים כי כיום, כל השבתה ממושכת של בית זיקוק, גם אם מסיבות שאינן ביטחוניות, מכניסה את משק הדלק למצב חירום, והשבתה של בזן בחורף תוביל בסבירות גבוהה מאוד למחסור של גפ"מ בגלל מגבלות הייבוא בתשתיות הקיימות.

משרד האנרגיה מקדם את התוכנית להעתקת בזן לנגב

במקביל לתוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, החל משרד האנרגיה לקדם לפני כחצי שנה תוכנית להעתקת בזן לאזור התעשייה במישור רותם, כחלק מהמו"מ בין המדינה לבזן.

לפני כחודש וחצי, כ-10 ימים בלבד לפני פרוץ המלחמה עם איראן, חשף ראש עיריית דימונה בני ביטון בריאיון לרדיו חיפה כי ההסכם להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב. ביטון ציין עוד כי כל הגורמים המעורבים פועלים לכך שבית הזיקוק בחיפה ייסגר לכל המאוחר ב-2030. יש לציין כי בעקבות המלחמה עם איראן ייתכן שלוחות הזמנים יידחו.

מדובר בשינוי כיוון מהותי, שכן העתקת בזן למישור רותם, אם אכן תצא לפועל, מייתרת את התוכנית הממשלתית לשינוי משק האנרגיה כך שיתבסס על ייבוא ואחסון תזקיקים, במקום ייבוא נפט גולמי וזיקוק בבזן. התוכנית הממשלתית שמבוססת על מעבר לייבוא ואחסון תזקיקים דורשת הקמת תשתיות נרחבות, בהן נמל תזקיקים וחוות אחסון לתזקיקים השונים, שהקמתן היא התנאי העיקרי להפסקת פעילות בזן.

מנגד, בתרחיש שבו בזן עובר לנגב, יהיה צורך להקים תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

התייחסויות

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה: "הפגיעות החוזרות בבזן הבהירו שוב ושוב את האתגרים במשק האנרגיה ואת הבהילות בצורך לפינוי בזן. קיומו של בזן לא רק פוגע בפיתוחו של מטרופולין חיפה, אלא אף מסכן את הרציפות האנרגטית של מדינת ישראל. יש לזרז את הקמת המתקנים החלופיים במטרה לעמוד ביעד של הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ כבר בשנת 2029".

יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה: "בדומה למגה-פרויקטים רבים במדינה ובעולם, אנחנו רואים עיכוב מסוים בלוחות הזמנים שעלול להוביל לכך שמספר תשתיות אנרגיה הנדרשות על מנת לאפשר את הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, יתחילו לפעול רק ב-2031. על מנת בכל זאת לעמוד ביעד של מוכנות מלאה להפסקת הפעילות ב-2029, במהלך שנת 2026 אנחנו נפעל יחד עם השותפים שלנו לגבש פתרונות ביניים חלופיים וראויים לאותן תשתיות, עד שאלה יתחילו לפעול. נייצר שלביות אשר תתבסס גם על תשתיות הקיימות כבר היום, אשר הוכיחו את עצמן במהלך מלחמת עם כלביא כשבית הזיקוק ומפעלי ההמשך של בזן הושבתו. פיתוח מפרץ חיפה הינו יעד אסטרטגי של ממשלת ישראל ולכן היעד שלנו נשאר שנת 2029 – ונעשה הכל כדי לעמוד בו".

 ---

מסמכים רלוונטיים: