העלייה בטמפרטורות הנרשמת בעשורים האחרונים, שמומחי אקלים צופים כי תימשך בעשורים הבאים, הביאה את משרד העבודה לפרסם החודש מדריך מפורט להתנהלות בעבודה במציאות של עומסי חום. המדריך מיועד למנהלים ועובדים כאחד. קישור למדריך מובא בסוף הכתבה.
משרד העבודה מסביר כי ההשלכות אירועי חום קיצוניים על תנאי העבודה הן נרחבות: סכנת התייבשות ומכת חום כמובן, אך גם חוסר ריכוז, פגיעה בשיקול הדעת ותשישות מוגברת, קושי לשאת ציוד בטיחות המביא לנטייה לוותר עליו - העלולים להגדיל את ההסתברות לתאונות עבודה, וכמו כן סכנת התאדות של חומרים נדיפים כתוצאה מטמפרטורות גבוהות שמסכנת את בריאות העובדים. כמו כן, יעילות העבודה נפגעת בתנאי חום קיצוניים.
כתבות רלוונטיות:
המדריך שהוציא משרד העבודה עונה על צורך שהיה קיים עוד לפני שמדברים על שינויי אקלים. עומס חום הוא גורם קיים וידוע בישראל, שעובדים שונים חשופים אליו, בעיקר בתחום הבניין והחקלאות העובדים בחוץ בשמש ישירה, אך גם כאלה שעושים את עבודתם סמוך לציוד מכני ומכונות שפולטות חום, ועוד.
כשמוסיפים לזה את שינויי האקלים המסתמנים, ברור שעומסי חום הולכים והופכים לחלק מהותי מהחיים. לפני 4 שנים פרסם השירות המטאורולוגי דוח שקבע כי לפי התרחיש המחמיר, אם לא יופחתו פליטות גזי החממה, צפויה עליה של כ־4 מעלות צלסיוס עד שנת 2100.
כמו כן, רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון והשירות המטאורולוגי פרסמו לפני כשנה דוח לתרחיש ייחוס לאומי לגלי חום, כחלק מהיערכות ממשלתית לשינויי האקלים. התרחיש כולל בין היתר מידע על התקופות בשנה המועדות לגלי חום ועל האזורים הרגישים בארץ.
לפי תרחיש הייחוס, המתייחס לאירוע המוגדר כ"חמור סביר" ולא לאירועי קיצון, בחודשי הקיץ, בין יוני לספטמבר, ייתכנו 2 גלי חום חמורים בחודש, שיימשכו 4-3 ימים ושבהם תשרור טמפרטורה של עד 49 מעלות. צריכת החשמל תעלה בשיא ב-10%, התמותה צפויה לעלות ב-8.5% מעל הממוצע, ממוצע האשפוז עקב מחלות לב וכלי דם יהיה גבוה ב15%-10% והסיכוי לשריפות יגבר.
המדריך מסביר עומס חום בעבודה עלול לפגוע בבריאותו של העובד, מכיוון שגוף האדם צריך לשמור על חום פנימי של כ-37 מעלות צלזיוס. במידה וגופו של עובד לא מסוגל, מסיבות כלשהן, לווסת את החום או להיפטר מעודפי חום, חום גופו מתחיל לעלות מעל לרמה הרצויה, תופעה הנקראת עקת חום, שעלולה לגרום לפגיעות שונות.
בהתאם לרמת עקת החום, כך ההשפעות. החל מעקת חום נמוכה עד בינונית, העלולה לגרום לתחושת חוסר נוחות וירידה בביצועי העובד, כשגם מצבו הנפשי של העובד מושפע לרעה: מחקרים מצאו קשר בין חשיפה ממושכת לחום סביבתי גבוה לבין מצבים נפשיים שליליים, כגון מתח יתר ועצבנות, ועד לעקת חום כתוצאה מטמפרטורות סביבתיות קיצוניות, שעלולה לגרום גם להחמרה של מצבים רפואיים, כמו בעיות במערכת הלב והדם, מערכת הנשימה וסכרת.
המצב המסוכן ביותר הוא מכת חום, עלייה חדה וקיצונית של טמפרטורות הגוף העלולה להסתיים בנכות ואף במוות, שיכולה להגרם ללא קשר להתייבשות וגם אם לגוף יש כמות מספקת של נוזלים. גם התייבשות עלולה להיות מסוכנת, והיא יכולה לתרום למצב של מכת חום, אך מדובר בתופעה שונה. המדריך מפרט את הסימנים למצבים אלה ואת דרכי הטיפול בהם:
מכת חום - הסימנים האופייניים לה הם:
דרכי הטיפול במקרה של חשד למכת חום:
התייבשות – סימניה הם:
בשני המצבים, מכת חום והתייבשות, מזהיר המדריך כי אין לכפות שתייה.
כפי שמפורט במדריך, במסגרת החקיקה המגינה על עובדים במקום עבודתם במדינת ישראל כיום, יש חוקים המגינים עליהם ספציפית במקרים של חום וקרינת שמש. חובת המעסיק לספק לעובדים מי שתייה בכמות מספקת, לספק להם ציוד אישי המגן על העור מפני פגעי מזג האוויר וקרינת השמש, להדריך אותם ולהעביר להם את המידע הדרוש בנושא הסיכונים, להחזיק במקום העבודה ציוד עזרה ראשונה, לנקוט פעולות לצמצום השפעת הגורם המזיק של תנאי החום והקרינה (כמו למשל דאגה לאוורור, ולהביא בחשבון את גורם החום בתוכנית הבטיחות של המקום.
כפי שמתואר במדריך, במצבים של עומס חום מעסיקים נדרשים להערכה וניהול של סיכונים, במטרה לצמצם את הסיכונים ואת נזקיהם.
הערכת רמת הסיכונים בהקשר לעומסי חום תכלול התייחסות לטמפרטורות בעבודה, למידת החשיפה הישירה לשמש, ללחות, לקירבה למקורות חום נוספים, לקושי הפיזי של הפעולה המבוצעת, למאפייני הציוד והביגוד בהם העובד נדרש להשתמש ומידת התאמתם לתנאי החום והשמש, לחומרת הפגיעה במקרה של מימוש הסיכון.
ניהול הסיכונים יכלול צמצום הסיכונים של העובדים הנחשפים לחום, באמצעים שונים.
ניתן להשתמש באמצעים טכניים סביבתיים להפחתת החום והשפעותיו במקום העבודה, הממדריך מפרט כמה מהם:
ציוד מותאם לחום והתנהלות עמו במקום העבודה:
אמצעים ארגוניים יכולים לשפר את המצב גם הם:
----
מסמכים רלוונטיים: