נושא הנדסת האקלים, מונח המתאר מגוון של טכנולוגיות שנועדו להתמודד עם שינוי האקלים ולהאט את ההתחממות הגלובלית, עלה בשבוע שעבר לראשונה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת.

הנדסת אקלים, תחום חדש יחסית שנמצא עדיין בחיתוליו מבחינת מחקר ופיתוח, מבקשת להשפיע על ההתחממות הגלובלית באחת משתי דרכים:

1. טכנולוגיות שמפחיתות ריכוז גזי חממה (בעיקר סילוק ולכידת פחמן)
2. טכנולוגיות שמשפיעות באופן ישיר על האקלים, ובעיקר על קרינת השמש, אך גם באמצעות זריעת עננים וכו'.

התחום, ובעיקר הטכנולוגיות המתיימרות להשפיע ישירות על האקלים, נקשר ללא מעט תיאוריות קונספירציה שחלקן קיבלו במה בדיון מפי נציגי הציבור הרחב שהשתתפו בו. גורמים אלה טוענים בין השאר כי חברות פרטיות וממשלות בארץ ובעולם מפזרות כבר היום חלקיקים באטמוספרה כדי להשפיע על האקלים, פעולה שלטענתם משליכה על הסביבה ועל בריאות הציבור.

לעומתם, בכירי ובכירות משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס, משרד החדשנות, השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי ברשות המים שהוזמנו לדיון הדגישו בדבריהם שוב ושוב שלא נערכים שום ניסויים או פעולות מסוג זה בישראל. ואולם לצד זה היו מי שציינו כי יש להיערך מבחינה רגולטורית לאפשרות שהטכנולוגיות הנחקרות אכן יהפכו ליישומיות בעתיד הקרוב או הרחוק.

כתבות רלוונטיות:

1. מבקר המדינה: כשלים חמורים בהיערכות המדינה לשינוי האקלים, 2.7.2026
2. מבקר המדינה: ליקויים בהיערכות לשינוי האקלים, 22.6.2026
3. רשות החדשנות השיקה תוכנית מאצ'מייקינג בינלאומית בתחום האקלים-טק, 18.6.2026
4. השירות המטאורולוגי: מגמת ההתחממות תחמיר. הרשויות נערכות, 24.7.2025
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

מהי הנדסת אקלים?

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע (מ.מ.מ.) של הכנסת שהוכן לקראת הדיון בוועדת הפנים והגנ"ס, הנדסת אקלים (Geoengineering) היא התערבות אנושית במערכת האקלים של כדור הארץ שמטרתה להאט את ההתחממות הגלובלית ואת שינוי האקלים.

חלק מטכנולוגיות הנדסת האקלים מבקשות לייצב את מערכת האקלים לטווח הארוך ולטפל בשורש הבעיה באמצעות הורדת ריכוז גזי החממה באטמוספרה (סילוק פחמן, CDR – Carbon Dioxide Removal). לעומתן, יש טכנולוגיות, רובן עדיין תיאורטיות, המציעות פתרון זמני להורדת הטמפרטורה, בלי להפחית את ריכוז גזי החממה באטמוספרה (בעיקר ניהול קרינת שמש, SRM – Solar Radiation Management).

מטפל בשורש הבעיה: סילוק פחמן

סוג אחד של הנדסת אקלים מבוסס כאמור על סילוק ולכידת פחמן באמצעים טבעיים כמו נטיעה נרחבת של עצים או באמצעים הנדסיים כמו תפיסת פליטות בארובות, לכידת אוויר ישירה שבה הפחמן מסונן מהאוויר או קיבוע פחמן בתת-קרקע.

כבר היום טכנולוגיות לסילוק פחמן מטפלות בשורש הבעיה של שינוי האקלים – ריכוז גבוה של גזי חממה באטמוספרה שגורם להתחממות האקלים וכבר היום יש טכנולוגיות בתחום שעובדות, אך הן יקרות ופועלות בהיקף קטן.

לפי הדוח של המ.מ.מ., בגלל המשך פליטת גזי חממה בהיקפים ניכרים, ובכלל השפעתן האיטית של טכנולוגיות לסילוק פחמן, נראה שטכנולוגיות אלה לא יספיקו כדי להפחית במידה מספקת את גזי החממה ולהאט את ההתחממות הגלובלית כדי לעמוד ביעדים שנקבעו בהסכם פריז.

רק בתיאוריה: ניהול קרינת שמש

עוד סוג של הנדסת אקלים מבוסס על טכנולוגיות לניהול קרינת שמש, אך נכון להיום מדובר בטכנולוגיות שטרם הבשילו לכדי ניסיונות מעשיים.

טכנולוגיות אלה מבקשות לצנן את כדור הארץ באמצעות החזרת חלק מקרינת השמש לחלל, בדומה לתופעה טבעית שנצפתה בעבר כשאפר געשי מיסך חלק מקרינת השמש וגרם להצטננות כדור הארץ "עידן הקרח הקטן").

יש כמה טכנולוגית עיקריות לניהול קרינת השמש: פיזור חלקיקים, בעיקר גופרתיים, לסטרטוספרה ( SAI – Stratospheric Aerosol Injection), הלבנת עננים מעל האוקיינוסים (MCB – Marine Cloud Brightening) והצבת מראות בחלל.

בדוח המ.מ.מ. וגם בדיון בכנסת הודגש שטכנולוגיות לניהול קרינת שמש אינן בשלות ולא נבחנו עדיין בניסויי שטח, אלא רק באופן חלקי בניסויים במעבדות. לצד זה הודגש בדוח כי אם וכאשר טכנולוגיות לניהול קרינת שמש יבשילו וייושמו בקנה מידה רחב, הן עשויות לספק מענה זול ומהיר יחסית להפחתת טמפרטורות בעולם בעת הצורך.

אך שלא כמו טכנולוגיות לסילוק פחמן, ניהול קרינת שמש "רק" מוריד את הטמפרטורה ולא מטפל בעליית ריכוז גזי החממה שגורמת לא רק להתחממות הגלובלית אלא לעוד תופעות לא רצויות כמו התחמצנות מי האוקיינוס ופגיעה במערכות הטבעיות הימיות.

הסיכונים של ניהול קרינת שמש

בדוח מצוין כי בעוד טכנולוגיות לסילוק פחמן מהאטמוספרה ((CDR פחות שנויות במחלוקת, טכנולוגיות לניהול קרינת שמש (SRM) מעוררות מחלוקות רבות, בעיקר בגלל פערי מידע וחוסר ודאות באשר להשפעת הטכנולוגיה הזאת על האקלים ועל הסביבה.

אלה ההשלכות שאין לגביהן עדיין מספיק מידע:

• שינוי אקלים לא מתוכנן ולא נשלט שיכול להתבטא למשל בשינוי בדפוס המשקעים שעלול לפגוע בחקלאות ובמגוון הביולוגי.
• פגיעה בשכבת האוזון בגלל מגע של גז אוזון עם החלקיקים שיפוזרו בסטרטוספרה. פגיעה כזאת עלולה להגביר את חדירת קרני האור האולטרה-סגול שבין השאר מסוכן לבני אדם.
• נשירת חלקיקים מהסטרטוספרה לקרקע שעלולה לפגוע בחי ובצומח ולגרום לתחלואה נשימתית אצל בני אדם (ראו בהמשך).
• התחממות מהירה ומסוכנת במיוחד של כדור הארץ כשהפעילות לניהול קרינת השמש תופסק בפתאומיות בגלל סיבות לא צפויות כמו תקלה, מלחמה או חוסר הסכמה בין מדינות (Termination Shock). בדוח מודגש שמרגע שיתחילו להשתמש באופן נרחב בטכנולוגיות לניהול קרינת השמש, יהיה קשה להפסיק את השימוש בהן, גם אם יתגלה שהיא נלוות לה השפעות מזיקות ולא צפויות.

רגולציה של הנדסת אקלים: מה קורה בעולם?

כיוון שקצב והיקף הפיתוח של טכנולוגיות לניהול קרינת שמש ((SRM, השימוש העתידי בהן וההשלכות על האקלים צפויים להיות לא אחידים בכל מדינה, השימוש בטכנולוגיות אלה הוא סוגייה שצריכה להעסיק את הקהילה הבינלאומית.

לפי הדוח של מ.מ.מ. אין היום מסגרת רגולטורית בינלאומית שמסדירה את התחום וגם לא ברור עדיין מי הגוף הבינלאומי שאמור להיות אמון על התחום. עם זאת, מתנהל היום שיח בין מדינות בנושא הרגולציה הנדרשת להגבלת הפיתוח והשימוש בטכנולוגיות לניהול קרינת שמש.

חלק מהדוברים בדיון, בהם מדענים בכירים ונציגי משרדי הממשלה, הדגישו כי חשוב שרגולטורים וארגונים בינלאומיים יתייחסו לתחום כבר עכשיו כדי למנוע החלטות פזיזות והשלכות על הסביבה ועל בריאות הציבור.

מחקר ופיתוח בתחום ניהול קרינת שמש

לפי הדוח שהוכן לקראת הדיון, רוב המחקר בתחום ניהול קרינת שמש נעשה במודלים ממוחשבים, וחלק גדול מהמחקר בתחום עוסק בבדיקת ההשפעות האפשריות של ניהול קרינת שמש על האקלים, אך גם בשאלות שקשורות לממשל (governance), לאתיקה ולהיבטים ביטחוניים, ולא בפיתוח הנדסי שיאפשר להשתמש בטכנולוגיה בפועל.

לצד המחקרים, נערכים גם ניסויי מעבדה הבודקים את ההתאמה של חומרים שונים לטכנולוגיה זו.

בדוח מודגש כי מספרם של ניסויי השטח שנערכים בתחום קטן מאוד ומשתמשים בהם בחומרים בהיקף נמוך מאוד כדי למנוע השפעה על הסביבה או האקלים. ניסויי שטח בשוודיה ובקליפורניה בוטלו בגלל התנגדות ציבורית וחששות לגבי התערבות באקלים.

סטארדאסט: החברה הישראלית-אמריקאית שעלתה לכותרות

יש גם חברות מסחריות שעוסקות במחקר ופיתוח בתחום ניהול קרינת השמש, בהן חברת הסטארט-אפ הישראלית-אמריקאית סטארדאסט סולושנס ((Stardust Solutions שגייסה כ-75 מיליון $.

שמה של החברה, וכתבות שפורסמו עליה לאחרונה בעיתונות הארצית והבינלאומיות (מוסף "הארץ" ו"פוליטיקו"), הוזכרו בדיון שוב ושוב בטענה שהחברה עורכת כבר היום ניסויים בשמי ישראל, טענות שבנציגי משרדי הממשלה והגופים הרשמיים שהשתתפו בדיון הפריכו.

עם זאת, יש להדגיש שיש מדענים שמזהירים שבלי רגולציה, חברות פרטיות עלולות להוציא לשוק טכנולוגיות לפני שייערכו הערכות סיכונים כמתחייב.

בכירי משרדי הממשלה: לא נערכים ניסויים בארץ

לדיון הוזמנו נציגים בכירים ממשרדי הממשלה והגופים הממשלתיים הרשמיים, בהם משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס, משרד החדשנות, השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי ברשות המים. בהתייחסותם כל הנציגים הדגישו שלא מוכרת להם שום פעילות בתחום הנדסת האקלים בארץ.

ראש אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנ"ס ד"ר עמיאל וסל, הדגיש בדבריו כי ככל הידוע למשרד אין כרגע שום תהליך של הנדסת אוויר שמקודם בימים אלה, לא במסגרת חוק אוויר אחר ולא בשום מסגרת אחרת. בהמשך לכך הדגיש ד"ר וסל כי לפני שמהנדסים את האקלים יש לפעול למיטיגציה (הפחתת פליטות וזיהום אוויר) ולאדפטציה (היערכות לשינוי האקלים), שני נושאים שהמשרד להגנ"ס מקדם ביתר שאת.

עוד ציין כי עד כה המשרד לא בחן עדיין את ההשלכות הסביבתיות של הנדסת אקלים וגם לא עובד על גיבוש רגולציה בנושא, אך הפיקוח העתידי, אם יידרש, ייעשה באמצעות חוק אוויר נקי שאגף מניעת זיהום אוויר במשרד להגנ"ס אמון על יישומו, וחברות שירצו לערוך ניסויים יצטרכו לפנות לאגף ולקבל את אישורו. ד"ר וסל ציין עוד שהמשרד עם יד על הדופק ובעת הצורך הוא יפעל לגיבוש רגולציה מתאימה.

ראש השירות המטאורולוגי ומומחה למדעי האטמוספירה ד"ר עמיר גבעתי, הצטרף לדבריו של ד"ר וסל והצהיר כי גם השירות המטאורולוגי אינו מכיר שום פעילות של הנדסת אקלים בישראל וגם אין שום תהליך רגולטורי נוכחי או עתידי לאישור פעולות ריסוס באטמוספרה.

מנהל השירות ההידרולוגי הנכנס ד"ר יעקב ליפשיץ, הדגיש גם הוא כי לשירות ההידרולוגי ברשות המים לא מוכרת שום התערבות פעילה באקלים בארץ וגם לא בעולם.

המנהל המדעי של תחום מים, חקלאות וסביבה באגף המדענית הראשית במשרד החדשנות ד"ר משה בן ששון הסביר בדיון שבאגף אכן נערכים מחקרים בתחום האקלים, ובעיקר בתחום האדפטציה, אך למיטב ידיעתו אין מחקר ממשי שמוקדש לתחום הנדסת אקלים באמצעות חלקיקים, אלא רק בתחום תפיסת גזי חממה.

נציגת משרד הבריאות: יש להפעיל את עקרון הזהירות המונעת

מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר איזבלה קרקיס ציינה בדיון כי להנדסת אקלים עלולה להיות השפעות ניכרות על בריאות הציבור, אף שאין עדיין מספיק מידע בנושא כדי להעריך את הסכנות.

עם זאת, ד"ר קרקיס ציינה כי לפי מידע ראשוני, עיקר החשש הוא שהנדסת אקלים, ובעיקר שימוש בחלקיקים (אירוסולים) לניהול קרינת השמש, עלולה לגרום לעלייה עולמית בתחלואה במערכת הנשימה בכל קבוצות הגיל. החשש העיקרי הוא שהחלקיקים שיפוזרו בגובה רב ירדו בסופו של דבר לקרקע וישפיעו באופן ישיר או עקיף על איכות האוויר והקרקע. כמו כן עלולה להיות עלייה בתחלואה בעוד מערכות בגוף האדם בגלל שינוי בריכוז האוזון והגשם החומצי שעלול להיווצר.

לפי ד"ר קרקיס, עד כה ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמרכז לבקרת מחלות של ארה"ב (CDC) לא התייחסו עדיין להשלכות הבריאותיות של הנדסת אקלים. לעומתם, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) פרסמה לפני כ-3 חודשים מידע על ההשפעות הסביבתיות וההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות של הנדסת אקלים על האוכלוסייה. ד"ר קרקיס הדגישה כי המידע המעודכן שהסוכנות להגנת הסביבה פרסמה הוא מידע חשוב הדורש ממשרד הבריאות לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת לטובת האוכלוסייה כדי להבין ולהעריך את ההשפעות הפוטנציאליות של הנדסת אקלים על בריאות האוכלוסייה.