דוח של מבקר המדינה מותח ביקורת על היערכות הממשלה לשינוי האקלים. מדובר בדוח מעקב לדוח שדיווחנו עליו לפני כשנתיים, שקדם לו דוח ראשון בנושא שפורסם בשנת 2021.

הדגש בדוח המעקב הנוכחי היה על תיקון הליקויים ועל יישום ההמלצות שניתנו בביקורת הקודמת. ברוב הנושאים, הליקויים לא תוקנו, או תוקנו במידה חלקית, בעיקר בתחומים אלה:

• היעדר חוק אקלים שפוגע ביכולת המדינה לקדם מדיניות אפקטיבית
• היעדר גוף מתכלל, בין היתר על רקע סגירת פורום שינוי אקלים במל"ל
• היעדר תחזיות מקרו-כלכליות שבוחנות את השפעות שינוי האקלים
• טרם גובשה תוכנית היערכות לאומית לשינוי אקלים ורק חלק קטן ממשרדי ההמשלה הגישו תוכניות משרדיות.
• אי-עמידה ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 27% עד שנת 2030.

לצד אלה הדוח מצא גם שהייתה התקדמות בכמה תחומים, ובראשם החלת מס הפחמן והתאמתו ל-CBAM וקביעת מנגנוני סיוע לתעשייה. כמו כן הייתה התקדמות בהקמת מרכז החישובים האקלימי בשירות המטאורולוגי ובתהליך העבודה להקמת פורטל לסיכוני אקלים במשרד להגנ"ס.

גם ביעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות חל שיפור מאז הדוח הקודם, אף שלפי הדוח המדינה עדיין לא צפויה לעמוד ביעדים שהיא קבעה לשנת 2025 ולשנת 2030, אך הפערים הצטמצמו בהשוואה ל-2024.

הדוח מדגיש כי קיים פער הגדול בין הצהרות הממשלה לביצוע, בין החלטותיה לתוצאות פעולותיה, בין הצורך בפעולה ממשלתית רחבה על בסיס הסכמות לבין אופי הפעולה הסקטוריאלי הקיים, בין האיום המחמיר והבלתי צפוי לבין ההיערכות. לכן, על הממשלה לפעול ביתר שאת לממש את המלצות דוח זה וקודמיו.

מסקנות הדוח מתחדדות עוד יותר על רקע הצהרותיה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן שהנחתה בתחילת שנת 2026 את הגורמים המקצועיים במשרדה לבחון את פרישתה של ישראל מארגון האקלים של האו"ם (ה-UNFCCC). הדוח מעלה חשש שצעד זה ודומים יבלמו עוד יותר את המחויבות הישראלית לגבש אסטרטגיית אקלים שתתאימה לסיכונים הנשקפים לאוכלוסייה בישראל.

הדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מבקר המדינה: ליקויים בהיערכות לשינוי האקלים, 22.6.2026
2. עודכן המדריך הממשלתי לגיבוש תוכנית היערכות לשינוי אקלים, 16.6.2026
3. נערכים לשינוי אקלים במשרדי הממשלה, 22.3.2026
4. השירות המטאורולוגי: מגמת ההתחממות תחמיר. הרשויות נערכות, 24.7.2026
5. מבקר המדינה: חוק אקלים רך מדי, ישראל ממשיכה להיכשל, 8.4.2024
6. זיהום אוויר | infospot

השפעות שינוי האקלים בישראל: חם יותר, יבש יותר, גבוה יותר וקיצוני יותר

הדוח המעקב של מבקר המדינה מפרט את המגמות האקלימיות העיקריות שצפויות בישראל עד שנת 2100 ולפיהן יהיה חם יותר (התחממות ממוצעת של כ-6 מעלות צלזיוס), יבש יותר (הפחתה כללית בכמות הגשם בשיעור ממוצע של כ-20%–30%) וקיצוני יותר (עלייה חדה בעוצמות הגשם לפרקי זמן קצרים ובמקביל גידול במספר השעות שבהן שורר עומס חום כבד) כמו כן מפלס הים צפוי לעלות בכ-1 מטר.

ממצאי הדוח מצביעים על כך ששינוי האקלים בישראל כבר כאן: ישראל מתייבשת – מפלס הכינרת חוצה שוב ושוב את הקו התחתון, האוויר יבש ומשמש כר פורה לשריפות ענק שפוגעות מאוד בחורש הישראלי מסכנות את חיי הציבור ומזג האוויר מקצין בהתמדה – עונות המעבר מתקצרות, הקיץ מתארך והחורף ברובו הפך למופעים זמניים וקיצוניים של ממטרים וגלי קור, של הצפות ושל סופות.

לפי הדוח, מגמות אלה דורשות פעולות משמעויות שיחייבו את הממשלה ואת החברה לקדם כמה היבטים:

• חשיבה יצירתית וחדשנות אקלימית: כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים וליצור ערך מדעי וכלכלי.
• שיפור איכות החיים: לרבות שיפור איכות האוויר, איכות המזון ואיכות המים.
• פיתוח תחבורה נוחה ונקייה
• קידום שיתוף פעולה פנים-ממשלתי, בין-מגזרי ובין-לאומי
• חיזוק הערבות ההדדית והאחריות המשותפת

חוק האקלים תקוע בגלל מחלוקת עם משרד האוצר

דוח המעקב מציין שהיעדר מדיניות אקלים המעוגנת בחקיקה ראשית בדמות חוק אקלים, יוצר פער ניכר ביכולת הממשלה ושל המדינה לקדם מדיניות אפקטיבית בנושא ולהתמודד עם הסיכונים הנשקפים לישראל משינוי האקלים שרק הולכים ומתעצמים.

כמו שהודגש גם בדוח מ-2024, לעיגון המחויבות של המדינה לטפל במשבר האקלים בחקיקה ראשית יש חשיבות רבה, הן כלפי הציבור והן בפן הבין-לאומי. חקיקה של חוק אקלים תאפשר גם ודאות גבוהה יותר למגזר העסקי ולגופים המשקיעים.

לפי המלצת הדוח, על השרה להגנ"ס, שאחראית מתוקף תפקידה לקדם את האסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם שינוי האקלים, בין היתר באמצעות חקיקה ושגם מכהנת כחברה בוועדת שרים לענייני חקיקה, לפעול ביתר שאת כדי לקדם ולהשלים את החקיקה בתחום האקלים.

עוד ממליץ מבקר המדינה כי על אגף התקציבים במשרד האוצר, בגלל היותו שחקן מוביל בתחום ההתמודדות עם שינוי האקלים ובעל השפעה רוחבית בו, לפעול לקידום הסכמות ממשלתיות בנושא זה.

בתגובה לדוח המעקב, מסר נציג אגף התקציבים במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה שלא חל שינוי בקידום הצעת חוק האקלים בגלל פער בין עמדות גורמי המקצוע לבין ועדת השרים לענייני חקיקה לבין הנוסח שהובא להצבעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. לפי משרד האוצר, נכון למועד זה (יולי 2025) הממשלה לא תמכה בנוסח חוק האקלים, בין היתר בגלל חשש מסיכונים משפטיים, בשל חשיבות הגמישות לממשלה, בעיקר על רקע שינויים גיאופוליטיים וטכנולוגיים עתידיים, ובשל הרצון שלא לקבוע יעדים שממילא אי-אפשר לעמוד בהם.

אין גורם מתכלל: סגירת פורום שינוי אקלים במל"ל

כפי שדיווחנו לפני כחודש, לאחרונה הוחלט לסגור את פורום שינוי אקלים במטה לביטחון לאומי (מל"ל) וגם דוח המעקב של מבקר המדינה עוסק בנושא זה.

מתחילת 2022 עד אפריל 2026 שימש המל"ל גורם שקידם וריכז פעילות רוחבית משותפת של עשרות משרדי ממשלה וגופים ציבוריים בשלל סוגיות הקשורות בטיפול הלאומי במשבר האקלים, בעיקר בהיבט של היערכות.

אף שלפי תפיסת המל"ל פעילותו בנושא נועדה רק לסייע להסדיר ולממש את אחריותם של משרדי הממשלה, בפועל הוא שימש גוף מתכלל בניהול משבר האקלים והוא היה בעל סמכויות ביצועיות ויכולות הכרעה בין חלופות ובמקרים של מחלוקות.

ואולם לפני כ-3 חודשים החליט ממלא מקום ראש המל"ל לחדול מהעיסוק במדיניות האקלים (למעט מצבי חירום אזרחיים) ולסגור את הפורומים שעסקו בנושא: פורום אקלים וביטחון לאומי ופורום מודיעין אקלים. בדוח מציינים כי הפסקת פעילות הפורומים העמיקה את היעדר הטיפול הממשלתי בנושא.

למשרד להגנ"ס אין את הסמכויות והמשאבים הדרושים

בהמשך לכך, מהדוחות הקודמים עלה כי ההפרדה בין גורמים שונים בממשלה שמטפלים בנושא שינוי האקלים, יוצרת חסמים ומחלוקות שמקשים ומעכבים.

לפי הדוח הנוכחי, אף שהממשלה הסמיכה ב-2018 את המשרד להגנ"ס לטפל בנושא האקלים, גם היום אין לו עדיין את המאפיינים, הסמכויות והמשאבים הדרושים כדי להוביל ולגבש מדיניות לאומית בנושא. מחלקת האקלים במל"ל שבפועל ניהלה ותכללה את הנושא בפועל מ-2022 נסגרה כאמור לפני כמה חודשים.

דוח המעקב ממליץ שהשרה להגנ"ס תפעל לקדם מענה מתכלל הולם להיערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים, ובייחוד מומלץ שהשרה תפנה לראש הממשלה ותקדם דיון בממשלה בנושא. הדוח מזכיר כי בתשובתו לדוח הקודם מ-2024 ציין משרד ראש הממשלה כי הוא מכיר את הקשיים הקיימים בתכלול הנושא וכי יש לבחון את המצב.

היעדר תחזיות מקרו-כלכליות בתחום שינוי האקלים

מהדוחות הקודמים עלה כי שום גוף ממשלתי-כלכלי או גורם האמון על תחזיות מקרו-כלכליות בישראל, ובהם משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, לא פרסם הערכה לאומית כלכלית מקיפה של ההשפעות הכלכליות של שינויי האקלים על ישראל בטווח הארוך.

דוח המעקב הנוכחי מסביר שהערכה כזאת נדרשת כדי לצמצם את חוסר הוודאות של ההשפעות הכלכליות וכדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם הסיכונים הנובעים מהם.

לפי דוח המעקב הנוכחי, הליקויים תוקנו במידה מועטה בלבד: המועצה הלאומית לכלכלה ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר החלו לבנות תשתית ידע לביצוע הערכות מקרו-כלכליות, אולם נכון לחודש אוגוסט 2025 הם היו בשלבים ראשוניים בלבד ולא הוקצו לכך עדיין משאבים לביצוע הערכה מקרו-כלכלית.

הדוח ממליץ כי משרד האוצר, ובפרט אגף הכלכלן הראשי, והמועצה הלאומית לכלכלה ימשיכו לעבות את תשתית הידע המקצועית הקיימת ולקדם תהליכי ניתוח כלכלי שיסייעו לגבש הערכה לאומית בנוגע להשפעות המקרו-כלכליות של שינוי אקלים על ישראל בטווח הארוך. לשם כך עליהם לבחון אילו משאבים דרושים כדי לגבש הערכות לאומיות.

בנק ישראל לא מתחשב בשיקולי ESG

נושא נוסף שמוזכר בדוח הוא שבנק ישראל מנהל את תיק יתרות המט"ח של מדינת ישראל שהסתכמו בכ-232 מיליארד $ בשנת 2025 בלי לשלב שיקולי קיימות (ESG) בהחלטות ההשקעה שלו.

בנק ישראל טען עוד בתגובה לדוח הקודם (2024) כי בשנת 2021 הוקם צוות שתפקידו לבחון את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים ואת הכללת שיקולי ESG במדיניות ההשקעה שלו בתיק יתרות המט"ח של המדינה. ואולם, מדוח המעקב הנוכחי עולה שהליקוי לא תוקן וגם 4 שנים אחרי הקמת הצוות, עבודתו טרם הושלמה.

לכן מבקר המדינה ממליץ לבנק ישראל להשלים את עבודתו של צוות הבדיקה שהוא הקים מיוזמתו.

תוכניות היערכות: אין תוכנית לאומית, רק כמחצית מהמשרדים הגישו תוכנית

אף שלפי תיקון החלטת הממשלה, תוכניות ההיערכות היו אמורות להיות מוגשות עד סוף שנת 2023, דוח המעקב הנוכחי מצא שלישראל עדיין אין תוכנית היערכות לאומית לשינוי אקלים וכי רק מעט יותר ממחצית ממשרדי הממשלה הגישו תוכניות היערכות משרדית.

מבקר המדינה מתריע כי היעדר תוכניות היערכות שנותנות מענה לאומי הולם לסיכונים הנשקפים משינויי האקלים, חושף את האוכלוסייה ואת התשתיות החיוניות לסיכונים אלה.

באשר לתוכנית ההיערכות הלאומית, הדוח מציין שהשלב הראשון בדרך לגיבוש תוכנית ההיערכות הלאומית הושלם, המינהלת מיפתה את המשימות והמהלכים ואף החלה, בשיתוף מומחים ובעלי עניין ממשרדי ממשלה וגופים ציבוריים, לפתח כלי מתודולוגי שיסייע לה לתעדף ביניהם.

לגבי תוכניות ההיערכות המשרדיות, דוח המעקב מצא ש-53% (18 מתוך 34) מהמשרדים הממשלתיים ומהגופים הציבוריים הגישו תוכניות היערכות. 13 מהם (72%) לא פירטו את ההערכה התקציבית הנדרשת ליישום התוכנית ו-11 מהם (61%) לא כללו בתוכניות לוחות זמנים ומדדי ביצוע מפורטים. באופן כללי, 89% (25 מתוך 28) ממשרדי הממשלה והגופים הציבוריים שהכנת תוכניות היערכות רלוונטיות לתחומי אחריותם, לא הגישו תוכנית היערכות משרדית ישימה.

הדוח ממליץ למשרד להגנ"ס, הגורם שהופקד על התיאום הבין-משרדי בנושא זה, לפעול להשלים את גיבושה של תוכנית היערכות לאומית יישומית ואפקטיבית.

כמו כן, על המשרד לוודא שתוכניות ההיערכות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים שהוגשו לו הן יישומיות (מתוקצבות וכוללות יעדים ולוחות זמנים ברורים) ושמשרדי הממשלה והגופים הציבוריים שטרם גיבשו תוכניות היערכות ישלימו את גיבושן ואישורן.

במקביל מומלץ שהמשרד להגנ"ס יפנה לממשלה כדי לחזק את סמכויותיו ולהגדיל את המשאבים המוקצים לו כדי שיוכל להשלים את המשימה.

הפחתת פליטות גזי חממה: ישראל לא תעמוד ביעד הפחתת פליטות

פרק נוסף בדוח בחן את עמידת ישראל ביעד שהממשלה קבעה בשנת 2021 של הפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 27% עד 2030 (בהשוואה ל-2015).

לפי דוח המעקב הנוכחי, חל שיפור קל (ביחס לדוח הקודם) בעמידה ביעדי הפחתת הפליטות בישראל, אך ישראל עדיין לא צפויה לעמוד ביעד שנקבע והמשך יישום המדיניות הקיימת ישיג הפחתה של כ-19% בלבד עד 2030, במקום 27%.

הדוח ממליץ לממשלה לבחון את הפערים שמונעים את השגת היעד ולקבל החלטות מעשיות בנוגע לפעולות שיש לקדם בענפי: האנרגיה, התחבורה, החקלאות, הפסולת, התעשייה והמבנים.

לא הוגשו יעדי הפחתה מעודכנים לאו"ם

בהמשך לכך, לקראת ועידת האקלים האחרונה שנערכה בחודש נובמבר 2025 בעיר בלם בברזיל, נדרשה ישראל להגיש עד סוף חודש אפריל 2025 יעדי הפחתת פליטות גזי חממה סקטוריאליים ויעדי משק מעודכנים לשנת 2035 לאמנת המסגרת של האו"ם. אלא שמדוח מבקר המדינה עולה שהמשרד להגנ"ס לא הגיש את היעדים. בחודש יולי 2025 המשרד מסר שהעיכוב בגיבוש יעדים אלה נובע מחוסר ודאות, כולל המצב הביטחוני המסיט תשומת לב ומשאבים מהנושא.

המשרד להגנ"ס מסר כי הוא מעריך שהעבודה תושלם במהלך שנת 2026 וכי הדוח יוגש למזכירות ועדת האקלים במהלך הרבעון הראשון של שנת 2027.

אנרגיה מתחדשת: שיעור ייצור החשמל גדל, אך עדיין לא עומדים ביעד

מהדוח הנוכחי עולה כי חל שיפור בשיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. ואולם, למרות זאת, ישראל עדיין לא צפויה לעמוד ביעדים ועד שנת 2030 שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות צפוי להיות 25.2% במקום 30% ובסוף שנת 2025 שיעור הייצור יהיה 16.7% במקום 20%.

אף שהדוח קובע שהליקוי תוקן במידה רבה, הוא ממליץ שמשרד האנרגיה ימשיך לקדם את צעדי המדינית שהוא כבר נוקט ובמקביל יבחן עוד צעדי מדיניות שאפתניים יותר כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה ואף יבחן להגדיל את היעדים.

משרד האנרגיה מסר בתגובה שלפי הערכתו ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשנת 2030 יהיה כ- 30%. הוא הוסיף שהמשרד פועל בכל המישורים כדי שיעד זה ואף יעד גבוה יותר מזה יושג באמצעות יישום פעולות אופרטיביות נרחבות.

התייחסויות

אורלי בביצקי, מנהלת המחלקה הכלכלית וחוסן אקלימי באדם טבע ודין: "דוח המבקר השלישי בנושא היערכות ישראל למשבר האקלים כבר אינו מעקב על ביצוע פעולות היערכות לתופעות עתידיות, אלא מעקב אחר צעדים שהיו חייבים להינקט כבר לפני שנים. בימים אלו, כשאנו עדים לגלי התמותה הנרחבים באירופה בשל אירועי חום קיצוניים על אלפיהם, ואירועי "סופר אל-ניניו" המתהווים, נדרשנו להיות כבר במהלך או אפילו בסוף ביצוע הפעולות. הזמן הניתן לנו להיערכות כמעט ועבר, וכיום אין לנו את הפריבילגיה להתמהמה, ההיערכות חייבת להתחיל מיד. אך למרות כל נורות האזהרה הללו, ישראל שוב מסתפקת במינימום האפשרי, ואף פחות מכך.

הדוח אינו עומד בחלל ריק; הוא משקף נסיגה מתמשכת מחקיקה אקלימית נאותה וממחויבותה של הממשלה להיערכות למשבר ולהגנה על הציבור. הפקדת נושא קריטי זה בידי משרד מוחלש, נטול תקציב וסמכויות,  שאינו מסוגל לבצע את תפקידו, הינה גישה המחלחלת לכלל משרדי הממשלה ומובילה אותנו לפגיעות חסרת תקדים אל מול האתגרים שבפתחינו. במיוחד בהיעדר הערכות מאקרו-כלכליות של הנזקים הפוטנציאליים, מדינת ישראל צועדת לעבר אסון כלכלי-אקלימי שיפגע בכל אחד מאיתנו בנפרד ויערער את יציבותה הפיננסית של המדינה.

בפועל, מדיניות הממשלה מתעלמת מהמשבר ומסיגה לאחור: הממשלה מבטלת את פורום האקלים במל"ל מהלך המנוגד לכל דעת איש מקצוע, בהם גם המבקר עצמו, לפיה ביטחון אקלימי הינו בלתי נפרד מהביטחון לאומי;  משרת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה אינה מאוישת כבר למעלה משנה ומונעת מהמשרד להוביל מדיניות מבוססת נתונים וידע מדעי עדכני; וכמובן אי חקיקת חוק האקלים, כאשר ההצעה נוכחית רחוקה מלספק מענה הולם להיערכות. החוק נעדר חובת עיגון תקציבי להיערכות הרשויות המקומיות, זונח את הרשויות המוחלשות הנושאות בנטל הפגיעות הגבוה ביותר, ופוטר את משרדי הממשלה מחובת יישום תוכניות הפחתה והיערכות. ניסוח החוק לא רק שאינו מבטיח היערכות אפקטיבית, או היערכות כלל, עלול להפוך להצהרה ריקה בלבד.

בשורה התחתונה, סיכוני אקלים הם סיכוני חיים, וביטחון אקלימי הוא חובה לאומית. ניתן לומר ברמת ודאות גבוהה שהמחדל הנוכחי יעלה לנו ביוקר, לא רק בנזקים כלכליים עצומים, אלא למרבה הצער, גם בחיי אדם."

---

מסמכים רלוונטיים: