ועידת האקלים השנתית של האו"ם COP30 תיפתח בשבוע הבא (6 בנובמבר) בעיר בלם (Belem) בברזיל.

נראה שהשנה יש פחות ציפיות שוועידת האקלים תוביל לשינוי העולמי הנדרש כדי למנוע ולהיערך לשינוי האקלים. אולי זה על רקע המדיניות של ארה"ב תחת טראמפ, ואולי מסיבות אחרות. למשל, רק שליש מ-197 המדינות שחתומות על הסכם פריז, הגישו את עדכון יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלהן, שהיו אמורות להגיש לאו"ם כבר לפני יותר מחודש.

לא פחות חמור מכך היא הצהרה של האו"ם שלפי ניתוח יעדי ההפחתה המעודכנים שכן הוגשו, תושג הפחתה של 10% בשנת 2035 בהשוואה לשנת 2019, בעוד שהיעד העולמי הוא הפחתה של 43% עד שנת 2030. היעד העולמי נקבע כדי למנוע התחחמות ממוצעת עולמית של יותר מ- 1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לטמפ' הממוצעת שלפני העידן התעשייתי (שנת 1850).

כמו כן, לקראת הוועידה, ביל גייטס, אחד התורמים המשמעותיים לקרנות ועמותות בנושא של מניעה והיערכות לשינוי אקלים, פרסם מכתב ובו קרא לשנות את האופן שבו מטפלים בנושא שינוי האקלים.

בנוגע לישראל, שלא כמו בשנתיים הקודמות, השנה ישראל צפויה לשלוח לוועידה משלחת מצומצמת בלבד, לא רק בגלל חשש מהפגנות ומחאות על רקע המלחמה, אלא ייתכן שגם כיוון שבשנה החולפת ישראל לא הצליחה לרשום הישגים בולטים בתחום האקלים.

כך למשל חוק האקלים שהמשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם כבר תקופה ארוכה עדיין לא אושר וגם בתחום הפחתת פליטות גזי חממה (מיטיגציה) ישראל עדיין רחוקה מאוד מהיעד שהציבה לעצמה לשנת 2030 ובמקום שהפליטות ייפחתו, נתוני המפל"ס שהתפרסמו לאחרונה מצביעים דווקא על עלייה בשיעור של 2%.

כתבות רלוונטיות:

1. ועידת האקלים נפתחה בצל בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב, 12.11.2024
2. מה תציג ישראל בוועידת האקלים של האו"ם, 22.10.2024
3. עלייה בפליטות גזי החממה בשנת 2024 משלימה 9 שנים ללא הפחתה, 4.9.2025
4. המשרד להגנ"ס: ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים לשנת 2030,
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

יעד ההפחתה העולמי לשנת 2030: 43%. התחזית בפועל: 10% בשנת 2035

במסגרת הסכם פריז שנחתם לפני עשור, 197 המדינות שחתמו עליו לקחו על עצמן יעדי הפחתת פליטות גזי חממה במטרה להגביל את עליית הטמפ' הממוצעת העולמית ב-1.5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לטמפ' שלפני תחילת העידן התעשייתי (שנת 1850). מדובר ביעדים שכל מדינה לקחה על עצמה באופן וולונטרי, ללא מנגנון להטלת סנקציות למדינה שלא עומדת ביעדים.

כחלק מההסכם, המדינות התחייבו לעדכן בכל 5 שנים את יעדי הפחתת הפליטות ואת תוכניות הפעולה הלאומיות שלהן (NDC Nationally Determined Contributions) בנושא הפחתת פליטות גזי חממה.

לקראת הוועידה שתתכנס בשבוע הבא, ובחלוף 5 שנים מאז העדכון האחרון, 197 המדינות שחתומות על הסכם פריז היו אמורות לדווח לאו"ם על עדכון יעדי ההפחתה שלהן, אך נכון לשבוע שעבר רק שליש (64 מדינות) עשו זאת. מדינות רבות, בהן ישראל, וגם מדינות בולטות כמו סין (שאחראית לכ-30% מפליטות גזי החממה בעולם) והאיחוד האירופי, טרם עדכנו את היעדים.

ארצות הברית, מחוללת הפליטות השנייה בגודלה אחרי סין, שאחראית ל-11% מהפליטות בעולם, כן עדכנה את היעדים שלה, לפני כשנה, כמה ימים לפני תום ממשל ביידן. אך משום שטראמפ שינה את מדיניות האקלים והאנרגיה של ארה"ב, ספק אם המדינה תעמוד ביעדים אלה. מה גם שטראמפ הצהיר כבר עם כניסתו לבית הלבן בתחילת השנה שארצות הברית תפרוש מהסכם פריז.

בהודעה של האו"ם משבוע שעבר נאמר כי לפי יעדי הפחתת הפליטות המעודכנים שהמדינות הגישו (כולל הערכה של היעדים שהמדינות שטרם עדכנו) תושג הפחתה בשיעור של 10% עד שנת 2035, בהשוואה לשנת 2019. אלא שכדי לעמוד ביעד התחממות של עד 1.5 מעלות, נדרשת הפחתה של 43% עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2019. באו"ם מדגישים שכדי לעמוד ביעד, מדינות העולם צריכות להגביר את מאמציהן.

ביל גייטס: שירותי בריאות וביטחון תזונתי במדינות עניות חשובים יותר מהפחתת פליטות

בתוך כך, לקראת ועידת האקלים, אחד האנשים העשירים בעולם שנחשב לאחד התורמים הגדולים למניעה והיערכות של שינוי אקלים, מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, פרסם מכתב ובו קרא לאמץ גישה חדשה בכל הנוגע לשינוי האקלים.

גייטס טוען במכתבו בין היתר שאף שלשינוי האקלים יש השלכות מרחיקות יתר, בעיקר על מי שחיים במדינות העניות ביותר בעולם, הוא לא יוביל להכחדת האנושות.

לכן, סבור גייטס, אפשר בזכות חדשנות ומדיניות נכונה להפחית פליטות ולחיות היטב גם בעולם מתחמם. לשם כך יש להקצות משאבים לשיפור חייהם של תושבי המדינות המתפתחות.

גייטס אומנם מכנה את שינוי האקלים "בעיה חשובה מאוד שיש לפתור", אבל מזהיר שתחזיות יום הדין גורמות למי שעוסקים בתחום להתמקד בהפחתת פליטות בלבד. ואולם לשיטתו, גישה זו מסיטה משאבים מהצעדים האפקטיביים שיש לנקוט כדי לשפר את רווחתם של מי שחיים בעולם הולך ומתחמם.

המסר המרכזי של גייטס הוא שבמקום להתמקד רק בהפחתת פליטות, יש לשים את רווחת האדם במרכז מדיניות האקלים. לדבריו, אי-אפשר לקדם את המאבק בשינוי האקלים על חשבון השקעות בבריאות, חיסונים, חקלאות ותשתיות במדינות מתפתחות. להיפך, השקעות אלה הן המפתח לחוסן אנושי מול מזג אוויר קיצוני. עוד הוא מצביע על הצורך בהורדה עד אפס של ה"פרמיה הירוקה", הפער בין עלות אנרגיה נקייה לאנרגיה מזהמת, כדי שפתרונות ירוקים יהיו נגישים לכל המדינות.

לסיום, גייטס מדגיש כי עוני, מחלות וחוסר ביטחון תזונתי הם עדיין האיומים המרכזיים על האוכלוסיות העניות, ולכן יש לשלב בין המאבק בשינוי האקלים למאבק באותם אתגרים.

לקראת ועידת האקלים, שבה הוא לא ישתתף השנה, גייטס קורא למדינות העולם לחשב מסלול מחדש, לחדול מלמדוד הצלחה במאבק בשינוי האקלים לפי צמצמום פליטות גזי החממה בלבד, ולהתמקד במקום זה במידה שבה הצליחו לשפר את חיי התושבים.

בישראל: חוק האקלים תקוע, הפליטות גדלות

לישראל אין הרבה הישגים חדשים מהשנה האחרונה שהיא יכולה להתגאות בהם בוועידת האקלים. הפליטות של גזי חממה גדלו בשנת 2024 וחוק האקלים עדיין תקוע.

לפי נתוני מצאי הפליטות לשנת 2024 שעליו דיווחנו לאחרונה, כמות פליטות גזי החממה בישראל עלתה בשנת 2024 בשיעור של 2% בהשוואה לשנת 2023.

נתון זה משלים תקופה של 9 שנים שבה המדינה לא הצליחה להפחית את פליטות גזי החממה ויעד ההפחתה שהממשלה קבעה לשנת 2030, של 27% בהשוואה לשנת 2015, נראה רחוק מתמיד.

בהתאם לכך, מדוח תקופתי שהמשרד להגנ"ס הגיש השנה לאו"ם עולה שישראל רחוקה מעמידה ביעדי הפחתת הפליטות שהיא לקחה על עצמה לשנת 2030.

לפי הדוח, בקצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, תושג הפחתה של 19% בלבד במקום יעד ההפחתה של 27% שאליו התחייבה ישראל במסגרת הסכם פריז.

כאמור, גם חוק האקלים תקוע. כבר לפני 6 שנים המשרד להגנ"ס החל לקדם חוק אקלים שיעגן את המחויבות ליעדי הפחתת פליטות והכנה ויישום של תוכניות היערכות לשינוי אקלים. מדי שנה המשרד להגנ"ס מנסה להפעיל לחץ לקראת ועידת האקלים ולהעביר את החוק, ללא הצלחה. השנה לא נראה שנעשה מאמץ כזה. לאחר שבסוף 2024 החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת, הוחלט להחזירו לדיון נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה בגלל חוסר הסכמה בין משרדי הממשלה. מאז הוא תקוע ללא שינוי.