מבקר המדינה פרסם בשבוע שעבר דוח מפורט בנושא היערכות ומוכנות הרשויות המקומיות להשפעות שינוי האקלים.

ממצאי הדוח מלמדים על ליקויים בתחום הנובעים בין השאר מהיעדר חוק המחייב את הרשויות להכין תוכניות היערכות. התוצאה: רק כ-40% מ-257 הרשויות אכן הכינו או נמצאות בתהליך הכנת תוכנית היערכות להתמודדות עם שינוי האקלים.

לפי הדוח, בהיעדר חוק מחייב, היערכות הרשויות המקומיות היא וולונטרית ולרוב נעשית באמצעות מענה לקולות קוראים של המשרד להגנת הסביבה ובמקרים אחדים ביוזמה או במימון עצמי של הרשויות. מצב זה הוביל לפערים ניכרים ברמת המוכנות, ביכולת להכין תוכניות, באיכות התוכניות וביכולת ליישם אותן. לפי הדוח, החסמים העיקריים שמקשים על הרשויות להכין תוכניות הם מגבלות תקציב וכוח אדם וגם היעדר הנחיות ברורות המנחות את הרשויות כיצד להכין את התוכניות.

כדי לתקן את הליקויים ולהבטיח את מוכנותן של הרשויות המקומיות להשפעות הצפויות של סיכוני האקלים ולהטמיע את שיקולי האקלים בתכנון ארוך טווח, הדוח ממליץ שהרשויות יעלו את הנושא לסדר היום שלהן, יקימו מערך ארגוני מתאים, ימפו את הסיכונים שבתחומן ויכינו תוכניות היערכות לשינוי האקלים.

בדוח מדגישים גם את חשיבותו של חוק אקלים שאחת ממטרותיו היא בין היתר הסדרת נושא הכנת תוכניות ההיערכות לשינוי האקלים. עד שהחוק יחוקק, הדוח ממליץ שהמשרד להגנ"ס בשיתוף משרד הפנים יבחן דרכים להסדיר את החובה להכין תוכניות היערכות ברשויות המקומיות או יבחן הסדרה וולונטרית שתרתום את הרשויות לפעול.

עוד מדגישים בדוח כי היערכות מוקדמת להשפעות שינוי האקלים תאפשר לרשויות להתמודד עם הסיכונים העתידיים ולמנוע פגיעה בנפש, להפחית את עלויות הנזקים בטווח הארוך ולהגביר את חוסנה של הרשות המקומית.

ארגון אדם טבע ודין התייחס לדוח: "למרות הפגיעה ההולכת וגוברת מדי שנה בטבע ובתשתיות, שלעיתים אף גובה חיי אדם, נראה שהיערכות אקלימית לא מטרידה את הרגולטור. המשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר היערכות הרשויות, אינו מזהה פערים ואינו פועל בזמן. הכשל המרכזי והראשוני הוא היעדר החקיקה." התגובה המלאה בסוף הכתבה.

קישור לדוח מבקר המדינה המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עודכן המדריך הממשלתי לגיבוש תוכנית היערכות לשינוי אקלים, 16.6.2026
2. נערכים לשינוי אקלים במשרדי הממשלה, 22.3.2026
3. השירות המטאורולוגי: מגמת ההתחממות תחמיר. הרשויות נערכות, 24.7.2026
4. רשויות מקומיות: כך תכינו תוכנית היערכות למשבר האקלים, 20.1.2022
5. זיהום אוויר | infospot

מדוע רשויות מקומיות צריכות להיערך להשפעות שינוי האקלים?

לפי דוח מבקר המדינה, שינוי האקלים צפוי להשליך על אורח החיים בתחומי הרשויות המקומיות ולהציב בפניהן אתגרים רבים, בהם עלייה בזיהום האוויר, עלייה בכמות המזיקים, עלייה בתדירותן של שריפות, עלייה בצריכת החשמל לחימום או לקירור, נזקים הקשורים לעלייה במפלס פני הים ונזקים לתשתיות הנגרמים ממשקעים כבדים וסופות. משום כך, מסבירים בדוח, הולכת וגוברת בשנים האחרונות המודעות בעולם ובישראל לתפקיד החשוב שרשויות מקומיות ממלאות בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים.

בדוח מצוין כי בהתאם לכך, החלטות ממשלה ומסמכי מדיניות שהתקבלו ופורסמו משנת 2018 ואילך, המליצו למקד את ההיערכות לשינוי האקלים בשלטון המקומי, בין השאר כיוון שבכוחו להניע וליישם צעדים במהירות ולפי צורכי כלל התושבים.

לפי הדוח, ביכולתן של רשויות מקומיות לנקוט מגוון של צעדים מעשיים בנושא היערכות לשינוי אקלים בהם אימוץ עקרונות ירוקים ומקיימים בתחום התכנון והבנייה ועידוד הקמת גגות ירוקים, עידוד ייצור אנרגיה מתחדשת, מעבר לתחבורה נקייה ובכלל זה תחבורה חשמלית, ניהול ותיעול המים העודפים בעת משקעים כבדים (שיפור החלחול הטבעי, שיפור יכולת ההכלה וההשהיה של מי הנגר), עידוד מיחזור והתייעלות אנרגטית וגיבוש מערך חינוך והסברה להגברת מודעות הציבור לשינוי האקלים, ועוד.

102 רשויות מקומיות הגישו או נמצאות בתהליך הגשת תוכנית

לפי נתונים מעודכנים של המשרד להגנ"ס, שחלקם מוצגים גם בדוח מבקר המדינה, נכון לחודש מרץ 2026, 93 רשויות מקומיות הגישו תוכניות היערכות לשינוי אקלים ו-9 רשויות מקומיות נמצאות בתהליך הגשה של תוכנית.

כלומר, כ-40%, שהם 102 רשויות מתוך 257, הגישו או נמצאות בתהליך הגשה של תוכנית היערכות לשינוי אקלים. 60% לא הגישו עד כה תוכניות היערכות.

הסיכונים: שריפות יער וחורש, עלייה במידות החום, הצפות ושיטפונות

במסגרת הביקורת שלח משרד מבקר המדינה בחודש נובמבר 2025 שאלונים ל-88 עיריות ומועצת מקומיות שלא הכינו עדיין תוכניות היערכות לשינוי אקלים.

השאלון נועד למפות את סיכוני האקלים שבתחום הרשויות האלה ולזהות את החסמים שמונעים ומנעו מהן עד כה להשלים את הכנת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים. עד חודש מרץ 2026, 69 רשויות מקומיות מילאו את השאלון במלואו או בחלקו.

לפי הדוח, מהשאלונים עולה שהסיכונים המרכזיים שקשורים לשינוי האקלים שהרשויות המקומיות זיהו הם שריפות יער וחורש (32 רשויות), עלייה במידות החום (30 רשויות), הצפות ושיטפונות (30) וסערות (22), כפי שאפשר לראות גם בתרשים:

החסמים העיקריים: תקציב וכוח אדם

לפי השאלונים שמילאו הרשויות המקומיות שלא הכינו עדיין תוכניות היערכות לשינוי אקלים, החסם העיקרי הוא היעדר תקציב למימון הכנת תוכנית היערכות ואת יישומה (75% מהרשויות שמילאו את השאלון). החסם הבא הוא מגבלת כוח אדם שזמין להקדיש זמן לנושא (70% מהרשויות). כמו כן היו גם רשויות שציינו שלא ידעו ולא נחשפו לקולות קוראים בנושא.

עוד חסם בולט שצוין בשאלונים הוא פערים במנדט שמוענק לרשויות מהמדינה והיעדר הנחיות ברורות ממשרדי ממשלה (43% מתוך הרשויות) בין השאר כי בישראל הנושא טרם הוסדר בחוק אקלים ייעודי.

לצד אלה יש עוד 2 חסמים שהוזכרו בשאלונים: הקדימות הנמוכה הניתנת לנושא לעומת נושאים אחרים (30%) והיעדר נתונים ומידע אקלימי (34%).

המשרד להגנ"ס: יוקם פורטל ייעודי בנושא סיכוני אקלים

מדוח מבקר המדינה עולה שהמשרד להגנ"ס מתכוון לספק פתרון לבעיית היעדר מידע ונתונים בעזרת הקמת פורטל ייעודי. בתשובתו לדוח, מסר המשרד להגנ"ס כי הוא מקים בימים אלה פורטל לסיכוני אקלים שאמור לעלות לאוויר עוד השנה ושבמסגרתו יוצגו אינדקסים לפגיעות מרחבית לשינוי האקלים. אינדקסים אלה מבוססים על סיכוני האקלים, תחומי רגישות והיערכות קיימת.

לפי המשרד להגנ"ס, הפורטל יתעדכן עם השנים ויהיה כלי שיספק מידע מדעי ומקצועי, לרבות נתונים ומידע אקלימי, שישמש לתכנון תוכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים. הפורטל ישמש תשתית ידע פתוחה, בין היתר עבור מקבלי החלטות ברשויות המקומיות, וירכז במקום אחד מידע מרחבי, נתונים וידע יישומי לצורך תכנון סיכוני האקלים והתמודדות עימם.

המלצות הדוח: להסדיר את תפקידי הרשויות ולתמוך ברשויות חלשות

דוח מבקר המדינה ממליץ כי בהיעדר חוק מחייב ולאור התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל במסגרת אמנת האקלים והסכם פריז, על המשרד להגנ"ס, בשיתוף משרד הפנים, להסדיר את תפקידי הרשויות המקומיות, תחומי האחריות והחובות של הרשויות המקומיות בתחום ההיערכות לשינוי אקלים.

לפי הדוח, עד שיחוקק חוק אקלים, מומלץ להסדיר מסגרת וולונטרית שתחזק את מחויבות הרשויות בתחום ההיערכות ולגבש תוכנית רב-שנתית מתוקצבת שתספק לרשויות אופק תכנוני ותמיכה מקצועית.

כמו כן ממליץ הדוח שעד שהחוק יחוקק, המשרד להגנ"ס, בשיתוף משרד הפנים ומינהלת האקלים, יגדיר את הפעולות הדחופות שהרשויות המקומיות נדרשות לעשות כדי להיערך לשינוי האקלים, ויקדם הנחיות ממשלתיות לפיהן. במסגרת זו יש להגדיר גם את הפעולות הדחופות הנדרשות מהרשויות ולקדם הנחיות ממשלתיות בהתאם.

עוד המלצה היא שהמשרד להגנ"ס יתאים את מנגנוני התמיכה המיועדים לרשויות המקומיות מרקע כלכלי-חברתי נמוך בנושא הכנת תוכניות להיערכות שינוי אקלים, בין היתר באמצעות פרסום קולות קוראים ייעודיים, ליווי מקצועי שוטף והנגשת מערכי ידע והכשרה ייעודיים לעובדי הרשות. בדוח מסבירים כי הדבר נחוץ בגלל האתגרים הייחודיים העומדים בפני אותן רשויות בהכנת התוכניות.

לשם כך, הדוח ממליץ למפות באופן שיטתי את הפערים והחסמים התקציביים, הארגוניים, המקצועיים והתפעוליים המעכבים את מימוש כלי הסיוע הקיימים, ולגבש מענים מותאמים שיגדילו את שיעור מימושם בפועל.

הכלים להכנת תוכניות: מדריך לרשויות מקומיות ולקט סקירות

חוץ מהפורטל הייעודי שהוזכר, פרסמו לפני כ-4 שנים המשרד להגנ"ס, משרד האנרגיה ומשרד הפנים מדריך להכנת תוכנית היערכות לשינויי אקלים עבור הרשויות המקומיות, הכולל דוגמאות ישימות מרחבי העולם שהרשויות בארץ יכולות לאמץ. קישור למדריך מופיע בסוף הכתבה.

כמו כן, כפי שדיווחנו לפני כ-3 חודשים, פרסם המשרד להגנ"ס לקט סקירות מקצועיות בנושא היערכות לשינויי אקלים (אדפטציה) בישראל, עם דגש על רשויות מקומיות. הסקירות עוסקות בנושא כמו היערכות רשויות מקומיות עם חוף ים, אוכלוסיות פגיעות למשבר האקלים, בתי ספר כמרכזי חוסן אקלימי קהילתיים, והצפות עירוניות. הסקירות נועדו לסייע לרשויות מקומיות ולגופים מקצועיים להבין את האתגרים המרכזיים של שינוי האקלים ולזהות דרכים לחיזוק החוסן האקלימי של יישובים וקהילות.

דוח של המשרד להגנ"ס: ערים פגיעות במיוחד, הסכנה העיקרית – שיטפונות

לפני כשנה דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם דוח המציג סקירה של תוכניות ההיערכות לשינוי האקלים ברשויות המקומיות בישראל.

מהדוח עולה בין השאר כי ערים, מקום מגוריהם של כ-74% מהאוכלוסייה בישראל, פגיעות במיוחד לשינוי האקלים. מבין שלל הסכנות והאיומים, ערים פגיעות במיוחד לשיטפונות בגלל מיעוט שטחים ירוקים ומרחבי חלחול ולאירועי חום קיצוני בגלל תופעת אי החום העירוני.

כמו כן, כיוון שערים רבות בישראל נמצאות בסמוך לים, הן חשופות לנזקים הקשורים לעליית מפלס פני הים ואירועי גשם חריגים. עוד עולה מהדוח כי בגלל צפיפות גבוהה וריכוז התשתיות שהערים תלויות בהן, ערים נמצאות בסכנה מוגברת לכשל תשתיות שעשוי לסכן את התושבים.

התייחסויות

ארגון אדם טבע ודין: "למרות הפגיעה ההולכת וגוברת מדי שנה בטבע ובתשתיות, שלעיתים אף גובה חיי אדם, נראה שהיערכות אקלימית לא מטרידה את הרגולטור. המשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר היערכות הרשויות, אינו מזהה פערים ואינו פועל בזמן.

הכשל המרכזי והראשוני הוא היעדר החקיקה. באין עוד חוק אקלים בישראל, המחייב את ההיערכות לצד תקצוב ממשלתי בלוחות זמנים מקובלים, נשארות הרשויות המקומיות לבדן אל מול ההשפעות ההרסניות והנזקים הכלכליים. זאת, אף שידוע כיום כי חקיקה מחייבת היא כלי הכרחי לקידום תכנון אקלימי שיטתי ברמה המקומית. למרות זאת, המדינה ממשיכה להסתמך על קולות קוראים וולונטריים שחלק ניכר מהרשויות כלל לא שמעו עליהם. על המדינה לתקצב באופן ישיר ובמנגנון בהיר וידוע לכל את הרשויות, בדגש על רשויות מוחלשות שאינן יכולות לגייס את המשאבים לבדן. עליה לחזק את הרשויות באתגרים כגון מחסור בכוח אדם מקצועי והיעדר נתונים.

היעדר אימוץ תרחישי ייחוס: למרות שחושבו ופורסמו תרחישי ייחוס לאירועי קיצון, הן על ידי השירות המטאורולוגי והן על ידי המכון לחקר ימים ואגמים, ואף אושרו על ידי רח"ל, עד היום לא אימצה מדינת ישראל רשמית בחקיקה מחייבת את אותם תרחישים. פעולה פשוטה זו של אימוץ ממשלתי הינה אקוטית לעבודה נכונה ומסודרת, הן של משרדי ממשלה והן של הרשויות המקומיות. ניתן לראות כך גם בפרק ההיערכות לשיטפונות והצפות: אי-אימוץ רשמי של תרחישי הייחוס לצד גרירת רגליים של המדינה באסדרת ההיערכות למצבי חירום ובאסדרה כוללת של תחום הניקוז מביאה אותנו לחוסר היערכות של מערכות הניקוז, מול אירוע מזג אוויר קיצוניים הולכים וגוברים".

אורלי בביצקי, מנהלת המחלקה הכלכלית וחוסן אקלימי באדם טבע ודין: "אנו קוראים לממשלה: המשבר כבר כאן, והזמן שנותר לנו להיערך הולך ואוזל. יש להעביר את חוק האקלים, לחייב ולתקצב את הרשויות המקומיות בהיערכות מלאה, להשלים את אסדרת משק הניקוז ולאמץ את תרחישי הייחוס הקיימים".

---

מסמכים רלוונטיים: