תחנת הכוח הפחמית בחדרה אחראית לכ- 35% (1.7 מיליארד ₪) מהעלות החיצונית למשק שנגרמת מהפליטות של מזהמים לאוויר (לא כולל גזי חממה) של מדווחי המפל"ס, הרחק מאחור נמצא המפעל הבא בתור, מפעל ייצור המלט נשר רמלה שאחראי ל- 8% מהעלות החיצונית (0.4 מיליארד ₪).

יתר תחנות הכוח אחראיות לכ 25% נוספים כלומר ענף ייצור החשמל אחראי לכ – 60% מהעלות החיצונית של מדווחי המפל"ס (ואף ליותר מכך היות ויש תחנות כוח קטנות של מפעלים שלא נכללו בחישוב לעיל).

הניתוח של העלויות החיצוניות של מדווחי המפל"ס מספק תובנות מעניינות שתכף נציג. אך בנוסף אליהן, המשרד להגנת הסביבה מציג השנה, לראשונה, בדיקה האם החברות שהפליטות שלהן גורמות לעלות חיצונית למשק של יותר מ-20 מיליון ₪ בשנה, מפרסמות דוח אחריות תאגידית ESG?

כתבות רלוונטיות:

1. עשור למפל"ס: הפחתה מתמשכת בפליטת רוב המזהמים, 25.8.2022
2. המפל"ס לשנת 2020: מגמה מעורבת בהפחתת פליטות, 30.8.2021
3. המשך הפחתת פליטות מייצור חשמל ותעשייה, 31.8.2020
4. 6 מפעלים טרם דיווחו למפל"ס וצפויים לקנסות גבוהים, 13/08/2020
5. שריפות פסולת תרמו 60% מפליטות חומרים מסרטנים, 05/11/2019
6. מפל"ס – ראשי | infospot

תחנות הכוח אחראיות לכ – 60% מהעלות החיצונית

בדוח המפלס לשנת 2021 שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני שבועיים נעשה חישוב של העלויות החיצוניות שנגרמות למשק כתוצאה מהפליטות לאוויר של מדווחי המפל"ס. העלויות החיצוניות כוללות למשל את העלות של הפסד ימי העבודה כתוצאה ממחלות ואשפוזים שנגרמו מזיהום האוויר.

העלות החיצונית שמוצגת בדוח המפלס כוללת בתוכה גם את עלות הפליטות של גזי חממה – אף על פי שהם אינם מזיקים לבריאות באופן ישיר, ועיקר הנזק מהם קשור לתרומתם העולמית לשינוי האקלים. כמו כן, ההשפעה של גזי החממה אינה מקומית, אלא עולמית, כלומר אין קשר בין מיקום הפליטה של גזי החממה, להשפעתן הסביבתית.

לכן, בחרנו בכתבה שלפניכם, לבחון את העלות החיצונית ללא גזי החממה, כלומר המזהמים שנפלטים לאוויר ועלולים להזיק לבריאות הציבור בישראל.

כך, פליטות מזהמי אוויר (לא כולל גזי חממה) של מדווחי המפל"ס אחראים לעלות חיצונית של 4.9 מיליארד ₪ בשנת 2021. המתקנים שגרמו לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הם תחנת הכוח הפחמית בחדרה (1.7 מיליארד ₪), מפעל המלט נשר (394 מיליון ₪) ותחנת הכוח הפחמית באשקלון (322 מיליון ₪), בסדר הזה. אחריהם ברשימה: ICL רותם אמפרט נגב (311 מיליון ₪), תחנת הכוח גזר (121 מיליון ₪) ובז"ן (112 מיליון ₪).

להלן נתוני 20 החברות המדווחות למפל"ס, עם העלות החיצונית של פליטת מזהמי אוויר מקומיים (לא כולל גזי חממה) הגבוהה ביותר:

כאמור, תרומתן של תחנות הכוח בולטת ברשימה והן אחראיות לכ 60% מהעלות החיצונית של מדווחי המפל"ס. תחנת הכוח הפחמית בחדרה בראש הרשימה בשל יחידות 4-1 – יחידות ייצור חשמל ישנות שלא כוללות אמצעי הפחתת פליטות כמו שקיים למשל בתחנת הכוח רוטנברג. היחידות אמורות לצאת משימוש ב-2024.

העלויות מחושבות לפי "הספר הירוק" – מסמך הערכה ומדידה של עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר שהוכן עבור המשרד להגנת הסביבה.

אילו חברות לא מפרסמות דוח אחריות תאגידית?

כחלק מדו"ח המפל"ס, המשרד להגנת הסביבה מציג השנה, לראשונה, בדיקה איזה מבין החברות שגורמות לעלות חיצונית למשק של יותר מ-20 מיליון ₪ בשנה (כולל גזי חממה), מפרסמות דוח אחריות תאגידית ESG?

לפי המשרד להגנת הסביבה, מאחר שאין חובת פרסום דוח אחריות תאגידית בארץ, חברות רבות בעלות השפעה סביבתית משמעותית, נמנעות מלפרסם דוח שכזה. ככל הנראה, המשרד מעוניין לעודד חברות לפרסם דוח שכזה, ולכן הוא מפרסם את הנתונים האלה.

לפי הנתונים שהוצגו בדוח המפל"ס רק 6 מבין 18 החברות גורמות לעלות חיצונית של יותר מ – 20 מיליון ₪ בשנה – פרסמו דוח אחריות תאגידית. ואלה הן: חברת חשמל, בזן, נשר, כיל ICL, אדמה ואינטל.

אלה הנתונים:

חשוב לומר שהבדיקה הזו נעשתה עבור חברות, ולא מתקנים. כלומר, במפל"ס כל מתקן מדווח בנפרד, כך שלחברת חשמל יש מספר מתקנים שמדווחים בנפרד למפל"ס. אך דוחות אחריות תאגידית לא מתפרסמות עבור כל מתקן בנפרד, אלא עבור חברה.

התייחסויות

יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, אסיף איזק: "הנתונים מחייבים סגירה מיידית של יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין. מידי שנה אנו נוכחים כי זהו המפעל המזהם בישראל. בעוד מפעלים אחרים נקנסים ומופעלים נגדם סנקציות - יחידות 1-4 באורות רבין הפחמיות הישנות - ממשיכות לפעול ולזהם ללא הרף וממשיכות לשרוף פחם ללא אמצעים טכנולוגיים להפחתת הפליטות. נתוני משרד הבריאות מעידים על 50 מתים בשנה מהפעלת התחנה ובעיקר מהפליטות של יחידות 1-4, שנה אחר שנה דבר לא נעשה".

---

מסמכים רלוונטיים: