לאחר סבב הערות ציבור המשרד להגנת הסביבה פרסם גרסה חדשה של "הספר הירוק" – ערכי העלויות החיצוניות הנובעות מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה בישראל.
העלויות החיצוניות מפליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מספקות לציבור ולמקבלי ההחלטות מידע על הנזק הכספי מזיהומים אלה, על אובדן הרווחה החברתית והפגיעה בבריאות האדם.
טועה מי שחושב שמדובר בנתונים טכניים עם משמעות שולית. הספר הירוק יכול לשמש להכרעה בשאלות כבדות משקל, שכמה מהן נמצאות על הפרק היום: המחלוקת בין המשרד להגנ"ס למשרד האנרגיה בעניין תחנות הכוח העתידיות, עתיד המפעלים במפרץ חיפה, מיסוי פחמן ועוד.
כתבות רלוונטיות:
הספר הירוק, הן במתכונתו החדשה והן במתכונתו הראשונית משנת 2012, מבוסס על נוסחת חישוב 'גמישה' שאפשר להשתמש בה בהתאם לנתונים המשתנים מדי שנה. בהתאם לכך המשרד להגנ"ס מפרסם בכל שנה את העלויות החיצוניות של מזהמי האוויר.
המשרד להגנ"ס החליט לעדכן את שיטת החישוב ונוסחת החישוב משנת 2012, זאת בהתאם לפרסומים עדכניים של האיחוד האירופאי וארגון הבריאות העולמי (WHO). לפני 4 חודשים הוא פרסם את טיוטת הספר הירוק לסבב הערות ציבור.
כעת פורסמה הגרסה החדשה של הספר הירוק והתייחסות המשרד להערות הציבור. היא צפויה לשמש את המשרד מעתה. הנוסח המלא של הספר הירוק וההתייחסות להערות הציבור מופיעים בתחתית הכתבה.
בדברי הפתיחה לספר הירוק מוסבר כי נעשה בו שימוש בשיטה מקובלת בכלכלת הסביבה, לפיה מתאימים את ערכי העלויות החיצוניות שחושבו במדינות אחרות למאפיינים הפיזיים והכלכליים בישראל.
תמחור העלות החיצונית של זיהום אוויר מעריך את הנזק הכלכלי שנגרם מהזיהום, למשל בשל הגידול בתחלואה, אובדן ימי עבודה, ימי אשפוז או תמותה מוקדמת.
נוסחת החישוב הקודמת (משנת 2012) הבחינה בין עלות זיהום האוויר משלוש מקורות שונים:
הסיבה להבחנה נבעה מההנחה שגובה הארובות בתעשיית ייצור החשמל הוא בדרך כלל מעל 100 מטר, זאת לעומת תעשיות אחרות שגובה הארובות בהן נמוך מ-100 מטר ולכן משפיעות באופן אחר על בריאות הציבור.
אלא שעם המעבר לייצור חשמל מגז טבעי נעשה שימוש בארובות הנמוכות מ-100 מטר גם לצורך ייצור חשמל. לכן במסמך החדש עודכנה ההבטחנה באופן הבא:
שינוי נוסף ביחס לגרסה משנת 2012 הוא הצגת טווח ערכי הזיהום (גבוה, בינוני ונמוך) במקום ערך יחיד. השימוש בטווח ערכים משקף את אי הודאות הבלתי נמנעת בהערכות זיהום אוויר והמסמך ממליץ להשתמש בערכי האמצע למקרים שבהם ההתייחסות צריכה להיות נקודתית, כמו מיסוי סביבתי, אך להשתמש בערכים הגבוהים והנמוכים בניתוחי עלות-תועלת שבהם יש להציג טווח רגישות שיבטא את אי הוודאות.
ערכי אמצע למזהמי אוויר תעשייה (₪ לטון 2019)
ערכי אמצע למזהמי אוויר מתחבורה (₪ לטון 2019)
בנוסף לכך, המסמך עוסק גם בתימחור של פליטות גזי חממה אשר יכול לשמש בין השאר כבסיס למס פחמן – במטרה להפחית את פליטת גזי החממה ולהתמודד עם שינוי האקלים. גמו כן, המסמך כולל הנחייה לעניין נוסחת "הציון הירוק" למס קנייה לכלי רכב, ועוד.
יחד עם הספר הירוק, המשרד להגנ"ס פרסם כעת גם את התייחסויותיו להערות הציבור על טיוטת המסמך. מרבית ההערות נשלחו על ידי הארגונים הירוקים – אדם טבע ודין, אזרחים למען אוויר נקי, מגמה ירוקה, מרכז מחקר סביבתי חיפה, ארגון שומרי הבית וארגונים נוספים - ובהן בקשה לשנות ולדייק את הערכת העלויות החיצוניות של מזהמי האוויר כך שתשרת את האג'נדה שלהם.
מהצד השני גופים דוגמת מכון האנרגיה והתאחדות התעשיינים ביקשו לשנות ולדייק את שיטת החישוב כך שתשרת את האג'נדה שלהם.
המשרד להגנ"ס דחה את ההערות של כלל הגופים, כולל הערות של משרדים ממשלתיים אחרים - משרד הכלכלה ומשרד הבריאות, וציין כי התחשיבים המוצגים במסמך בוצעו בהתאם למתודולוגיות בינלאומיות הנהוגות במדינות מפותחות ומבוססות על מחקרים מדעיים עדכניים.
לדברי המשרד להגנ"ס, כדי לקבל ערכים ספציפיים ומדויקים יותר נדרשים מחקרים מקומיים (שכרוכים בזמן ממושך ועלויות גבוהות) שטרם בוצעו בשלב זה. בנוסף לכך, המשרד ציין כי לא מדובר במסמך מדיניות אלא בשיטת חישוב שאמורה לשרת את מקבלי ההחלטות בקביעת המדיניות ולכן רבות מההערות שעוסקות בסוגיות של מדיניות אינן רלוונטיות ל'ספר הירוק'.
---------
מסמכים רלוונטיים: