בשנים האחרונות ההתמודדות עם סיכונים סביבתיים ושינוי האקלים הפכה מנושאי משני של תרחישים עתידיים למציאות יומיומית: אירועי מזג אוויר קיצוניים שגורמים לשיבושים בתשתיות ובמערכות האספקה, דרישות רגולטוריות גוברות וגם ציפיות מצד לקוחות ומשקיעים אשר מחייבים חברות וארגונים להתאים את עצמם ולחשוב על דרכים לנהל את הסיכונים הסביבתיים.

כאן נכנסת לתמונה גרסתו החדשה של תקן ISO 14001, תקן בינלאומי וולונטרי למערכות ניהול סביבתיות, שמשקף את המציאות החדשה שבה חברות וארגונים פועלים, וכולל התייחסות רחבה יותר לנושאים כמו משבר האקלים, שרשראות אספקה מורכבות ואימוץ טכנולוגיות וחדשנות תהליכית, ככלי לשמירה על רציפות תפקודית, חיסכון כספי, ושיפור הביצועים הסביבתיים.

אלה רבין, מנהלת חטיבת סביבה וקיימות בחברת שר ייעוץ והדרכה, בעלת ניסיון רב-שנים בהקמה, הטמעה ותחזוקה של מערכות ניהול על בסיס תקני ISO, מסבירה איך הגרסה החדשה של תקן ISO 14001 מתאימה למציאות היומיומית של ארגונים, מהם עיקר החידושים, איך נראה תהליך ההסמכה, ואיך צוות החטיבה בניהולה מצליח לתרגם את הדרישות של התקן לתהליכי עבודה וניהול שמשפרים את הביצועים הסביבתיים ומביאים לחיסכון כלכלי.

כתבות רלוונטיות:

1. אבולוציה, לא רבולוציה. תקן ISO 14001 גרסת 2026, 19.7.2026
2. יציבות: 82 חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית  ESG, 23.3.2026
3.  :TNFDהתקן הירוק הבא, 13.1.2026
4. האם מערכת ניהול סביבתי ISO 14001 הופכת לחובה?, 28.5.2017
5. אחריות תאגידית סביבתית | infospot 

רקע אישי: ספרי על עצמך – מה הרקע שלך בתחום? איך הגעת לחברה ולתפקיד?

אני בת קיבוץ כפר גליקסון, דור שלישי. נשואה לרועי ואמא ל-3 ילדים אוהבי טבע וסביבה. אשת סביבה במקצועי, ופועלת בתחום הסביבה בכל מעגלי החיים מגיל צעיר. גדלנו וחונכנו על ההבנה שכל מה שמסביבנו לא מובן מאליו שעל הטבע חייבים לשמור ואיכותה של הסביבה תקבע בהתאם למה שאנחנו כפרטים וכחברה נעשה ונקבע.

אני בעלת תואר ראשון בלימודי סביבה ותואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה, מאוניברסיטת חיפה.

במהלך התואר השני חזרתי לשירות קבע בצה"ל פיקדתי על יחידת ההסברה הגיאוגרפית בשדה בוקר ולאחר מכן עברתי לתפקיד משמעותי במנהל הגנת הסביבה, הגוף שמתווה את מדיניות הגנת הסביבה בצה"ל. עם שחרורי מצה"ל בפעם שהשנייה, השתלבתי באחד מתאגידי המזון הגדולים בארץ וניהלתי שם את תחום הסביבה, שם הכרתי את הכוח של ניהול מערכות סביבה ותקני ה-ISO. בתפקיד הייתי אחראית לפן הרגולטורי, קשר מול הרשויות, מענה לרצפת הייצור, התחום התפעולי, ועוד. לאחר מכן שימשתי מנהלת אגף תעשייה ותשתיות באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, אבל מהר מאוד הבנתי שהלב שלי בתעשייה ושאני אוהבת לגעת באתגרים של השטח.

כך הגעתי לחברת שר ייעוץ והדרכה, שאותה הכרתי עוד מתפקידי בתעשיית המזון. עבורי, האפשרות של עולם הייעוץ לייצר קשר חברי ואישי עם הלקוחות ולהיות כתובת מקצועית שאפשר להיעזר ולסמוך עליה, הם משמעותיים מאוד. בחברת שר ייעוץ והדרכה, התחלתי כמנהלת מחלקת איכות הסביבה, וב-3 שנים האחרונות אני מנהלת את חטיבת הקיימות והסביבה בחברה.

חברת שר ייעוץ והדרכה: מהם תחומי הפעילות של החברה? אילו שירותים אתם מספקים? מי הלקוחות שלכם?

שר ייעוץ והדרכה היא חברה ותיקה שקיימת יותר מ-20 שנה, מחברות הייעוץ המובילות בישראל. מיום הקמתה מתמקדת בשירותי ייעוץ בתחום איכות ובטיחות המזון וליווי רגולטורי לענף המזון. עם השנים, בחברה הבינו שתחומי הסביבה, הבטיחות, האנרגיה וקיימות  משיקים לפעילות הראשית, והקימו את חטיבת הסביבה והקיימות. החטיבה נותנת שירותי ייעוץ לכלל הסקטורים במשק מתעשייה כבדה ועד חברות הייטק וגופים פיננסיים.

לפני 3 שנים שר ייעוץ והדרכה נרכשה על ידי חברת MXNS ((Mérieux Nutriscience, תאגיד גלובאלי מוביל בתחום המעבדות וההסמכה ועולם הייעוץ שמלווה אותו. הרכישה הזו העניקה לנו גישה לידע בינלאומי וסטנדרטים בינלאומיים, אותם ניתן ליישם בשוק הישראלי שבו אנחנו פועלים.

במה עוסקת חטיבת סביבה וקיימות של חברת שר ייעוץ והדרכה?

החטיבה עוסקת בכמה תחומים:

• מערכות ניהול ISO: הקמה, יישום והטמעה של התקנים, בהם 14001ISO  למערכות ניהול סביבתי,  ISO 50001למערכות ניהול אנרגיה ו-ISO 45001 למערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה.
• רגולציה: אנחנו בעלי היכרות עמוקה עם דרישות הרגולציה בתחום הסביבה, הבטיחות, האנרגיה וה ESG. הצוות מתמחה בביצוע מבדקי אכיפה מלאים בתחומים אלו בדגש על מבדקים מורכבים טרום עסקאות והליכים מבדקי (DD). למעשה מתרגמים את לשון החוק לפרקטיקה תפעולית יומיומית ומוודאים שהעסק מציית לחוק ומצמצם את החשיפה לאכיפה. אנו ממוקדים בליווי בתחום איכות אוויר (היתרי פליטה, סקרי תהליכים ופליטות), חומרים מסוכנים (היתר רעלים), שפכי תעשיה וכמובן ליווי מלא בדרישות הרישוי המשולב כתחום ליבה. 
• עולם הקיימות (ESG): אנחנו עוזרים לעסקים לבסס אסטרטגיה קצרת וארוכת טווח בתחום הקיימות והאקלים ומעניקים תמיכה בדיווחי ESG וולונטריים ומנדטוריים מבוססי נתונים (כגון CDP, אקו וואדיס, מעלה ועוד). בנוסף מתמחים בביצוע חישובי טביעת רגל סביבתית למוצר, טביעת רגל פחמנית לארגון ולמוצר ותוכניות הפחתה.  
• תחום ההדרכה: הדרכות פנים ארגוניות לפי צורכי הלקוח וגם הדרכות לקהל הרחב. ההדרכות משלבות התנסות מעשית תוך שימוש בכלי חדשנות שיוצרים הדרכה אינטראקטיבית ומהנה

תקן ISO 14001 למערכות ניהול סביבתי: מה מטרתו? מהם עיקרי דרישות התקן? ולמי הוא מיועד?

מטרת התקן להגדיר מסגרת עבודה, כלומר שיטה שמטרתה לסייע לארגון לשמור על הסביבה ולהתמודד עם מציאות משתנה, כאשר מובאים בחשבון גם השיקולים הכלכליים. המטרה היא לשפר ביצועים סביבתיים ולעמוד בדרישות הרגולציה, ולהשיג את היעדים הסביבתיים שהארגון מגדיר לעצמו.

התקן מבוסס על מעגל השיפור המתמיד של אדוארדס דמינג (PDCA), כאשר תחילה מנתחים את ההקשר הארגוני וממפים את בעלי העניין בארגון. לצד אלו מגדירים ומייצרים מחויבות מצד הנהלה בכירה, כלומר לא רק לקבוע מדיניות אלא גם לעמוד מאחוריה.

לאחר מכן מגיע הלב של התקן: מיפוי ההיבטים וההשפעות הסביבתיות של פעילות הארגון, לאורך כלל מחזור החיים, ומתוך זה מעריכים מהם הסיכונים וההזדמנויות, עם דגש על היערכות לשינויים ומצבי חירום, שזה חידוש משמעותי בגרסה החדשה של התקן.

שלב הבקרה כולל בקרה תפעולית בשטח ומדידה תקופתית של האפקטיביות באמצעות מערך של מבדקים פנימיים וסקרי הנהלה.

עבור מי מיועד התקן?

התקן מיועד ורלוונטי לכל ארגון, בלי קשר לסוג הפעילות.

איך נראה תהליך ההסמכה לתקן ומי מבצע אותו?

תהליך ההסמכה מבוצע על ידי גוף התעדה חיצוני, בלתי-תלוי ומוסמך כגון מכון התקנים או IQC (המכון לבקרה ואיכות). מבחינה מעשית, התהליך מורכב משני שלבים עיקריים:

שלב א': מבדק מקדים הכולל סקר מסמכים קפדני ובחינת מוכנות הארגון למבדק ההתעדה.

שלב ב': מבדק התעדה/הסמכה לבחינת יישום הדרישות בפועל ואפקטיביות המערכת. עם השלמת המבדק בהצלחה, מוענקת הסמכה ל-3 שנים, המחייבת מבדקי מעקב שנתיים לשמירה על הרציפות, ובסיומן מבוצע מבדק התעדה מחדש. 

מדוע מומלץ לאמץ את תקן ISO 14001?

תקן 14001 ISO הוא לכאורה תקן וולונטרי, שבעבר ארגונים נטו לאמץ מסיבות תדמיתיות או דרישה נקודתית של מכרז או לקוח מסוים. אך כיום, במיוחד לאור הגרסה העדכנית של התקן, ולאור העלייה במודעות הסביבתית ונוכח הגידול באירועים הסביבתיים שמשפיעים על פעילות החברות, התקן משמש כלי עבודה אסטרטגי וניהולי לבניית חוסן עסקי, לזיהוי אמיתי ומוקדם של סיכוני סביבה ואקלים ולשמירה על רציפות תפעולית.

יש סיבות רבות ומגוונות שבגללן כדאי לחברה או ארגון לאמץ את תקן ISO 14001, בהן:

• מעבר מניהול משברים לניהול פרואקטיבי, עם דגש על סיכוני אקלים וסביבה.
• האתגרים החדשים שמשבר האקלים מייצר, בהם פגיעה במתקנים ותשתיות בגלל אירועי אקלים קיצוניים, קריסה של שרשראות אספקה, מחסור בחומרי גלם, ועוד. זה דורש מהארגון 'להרים מבט', לצפות קדימה ולהיערך מראש לסיכון.
• כרטיס כניסה מחייב לשוק תחרותי וליצירת שרשרת אספקה יציבה. אין כיום מכרז ממשלתי או בינלאומי שאינו כולל דרישה להתאמה ל-ISO 14001. כתוצאה מכך התקן הפך בעצם לתקן מחייב.
• התייעלות תפעולית וחיסכון בשורת הרווח. החלטות מבוססות נתוני אמת מייצרות מערך ניהול יעיל מבחינה כלכלית. באמצעות ניהול סביבתי שכולל פעולות כמו הפחתה של צריכת האנרגיה, שימוש מושכל במשאבים וטיפול נכון בפסולת, ארגון יכול לחסוך הרבה כסף.

איך חברת שר ייעוץ והדרכה עוזרת לחברות וארגונים להטמיע את התקן?

תהליך העבודה שאנו מובילים מתבצע במתודולוגיה סדורה ומורכב מכמה שלבים מרכזיים:

• תשתית ותכנון הפרויקט: אנחנו מגבשים גאנט עבודה שמגדיר חלוקת אחריות ולוח זמנים לביצוע, גם שלנו חברת הייעוץ, אבל בעיקר של בעלי התפקידים הרלוונטיים בארגון. המטרה היא לייצר עצמאות ארגונית שלא תסתמך רק עלינו כיועצים. בשלב זה מבוצע מיפוי של ההקשר הארגוני, זיהוי מחזיקי העניין, הגדרת מדיניות הסביבה, והתאמת המבנה הארגוני לדרישות התקן.
• ניתוח סיכונים ודרישות דין: אנו מבצעים סקר היבטים סביבתיים מקיף, הבוחן את השלכות הפעילות הארגונית, בכל שרשרת הערך, כולל מיקור חוץ. הסקר מתבצע באמצעות מדרג ברור (חומרה, סבירות, טווח השפעה) הנעזר בכלי ממוחשב לקביעת משמעותיות. בנוסף, אנו מסייעים בבחינת עמידת הארגון בדרישות חוק הסביבה הרלוונטיות וגוזרים מטרות ויעדים מדידים וכמותיים.
• כתיבת נהלים והטמעה: אנו מנסחים נהלי אב מרכזיים (כגון נוהל זיהוי סיכונים, היערכות לחירום וטיפול בתלונות) ומשלבים אותם במערכת הנהלים הקיימת. שלב זה כולל פגישות עבודה עם בעלי התפקידים ומתן כלים מעשיים לבעל התפקיד בארגון, כדי לאפשר תחזוקה עצמאית של המערכת.
•  בקרה ומבדק פנימי: כהכנה למבדק ההתעדה, אנו מלווים את ביצוע סקר ההנהלה הראשון, ולאחריו עורכים מבדק פנימי מקיף. מבדק זה משמש כ"חזרה גנרלית" ומאפשר לנו לסייע בתיקון ליקויים במידה ונדרש, בטרם הגעת גוף ההתעדה החיצוני.

מה הערך המוסף שחברת שר ייעוץ והדרכה מביאה לתהליך ההטמעה של תקן ISO 14001?

אחד היתרונות שלנו נובע מהניסיון הרב שיש לנו בתחום הזה. אנחנו מלווים וליוונו עשרות ארגונים מענפי פעילות שונים, ובזכות זה יש לנו בנצ'מרק רוחבי שמאפשר לנו לעבוד בשיטות שההצלחה שלהן מוכחת, תוך כדי התאמה לארגון עצמו.

כחברת ייעוץ אנחנו מדגישים שהמטרה של התקן היא לא רק לעבור את המבדק החיצוני של ההתעדה, אלא באמת להשתמש במנגנון הזה לניהול ושיפור הביצועים הסביבתיים באופן שוטף. לשמחתי, רוב הארגונים באמת עושים זאת.

תקן ISO 14001 עודכן לפני כחצי שנה. מהם עיקרי העדכון?

הגרסה המעודכנת של התקן עושה כיוונון חדש למערכת הניהול הסביבתית, ומתאים עצמו למציאות העסקית והסביבתית. בין החידושים: התייחסות למשבר האקלים, לשרשרת האספקה המורכבת, בחינת אימוץ של טכנולוגיה וחדשנות בינה מלאכותית (AI) וכו'. התקן החדש לא מבטל את הגרסה הקודמת מ-2015, אלא מתאים עצמו למציאות העכשווית.

בין החידושים העיקריים בגרסה החדשה:

• התמודדות עם משבר האקלים: חובה מפורשת להעריך איך הארגון משפיע ומושפע משינוי האקלים. כמו כן הוא כולל התייחסות חדשה לנושא המגוון הביולוגי ובריאות כדור הארץ.
• אחריות על שרשרת אספקה: המונח הצר "מיקור חוץ" הוחלף בדרישה רחבה להשפיע  על הספקים והקבלנים שלנו במעלה ומורד השרשרת, לאמץ פרקטיות ירוקות יותר.
• ניהול שינויים מובנה: הגרסה החדשה של התקן מחייבת להעריך מראש את ההשלכות הסביבתיות של שינויים מתוכננים כמו הכנסת טכנולוגיות חדשות, קו ייצור חדש, ציוד או חומר חדש.
• אימוץ טכנולוגיות וחדשנות: המטרה היא לעודד שימוש בנתונים ובמערכות דיגיטליות ולאמץ תהליכים שמביאים לשיפור.

מתי הגרסה החדשה של התקן תיכנס לתוקף?

הגרסה העדכנית של תקן ISO 14001 פורסמה בחודש אפריל 2026, ואנחנו בתקופת מעבר הדרגתית של 3 שנים שרק אחריה הוא ייכנס לתוקף באופן פורמלי ומלא.

בינתיים ארגונים ימשיכו לפעול ולהיבחן לפי ההסמכה של הגרסה הנוכחית ISO14001:2015  וזאת עד אפריל 2028 לכל המאוחר. רק אחרי שגופי ההתעדה בישראל יקבלו הסמכה בינלאומית לגרסה החדשה יתאפשרו מבדקי התעדה לתקן ISO14001:2026

מה חברות יכולות לעשות כדי להתכונן כבר עכשיו להטמעת הגרסה החדשה של התקן?

מומלץ שלא לחכות לרגע האחרון ולנצל נכון את תקופת המעבר באמצעות הכנה מדורגת. ביצוע ניתוח פערים (Gap Analysis): זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר. מומלץ למפות את מערכת הניהול הקיימת אל מול דרישות התקן החדש, כדי להבין בדיוק היכן נדרשות התאמות (למשל בבקרת ספקים או יעדים כמותיים) ולבנות תוכנית עבודה מתועדפת. בין הדברים שכדאי לעשות:

• עדכון מסמכי ההקשר וסקר הסיכונים: כדאי לעדכן את מסמכי האסטרטגיה של הארגון (כמו מודל ה-SWOT) כך שיכללו התייחסות מפורשת לסיכוני אקלים ומגוון ביולוגי. בנוסף, יש לרענן את סקר ההיבטים הסביבתיים ולוודא הפרדה ברורה בין 'פעילות חריגה' (Abnormal) לבין 'מצבי חירום' (Emergency).
• ניהול השינוי: לבנות מנגנון שמוודא בחינה סביבתית מקדימה של שינויים צפויים כמו כניסה של ציוד חדש או שינוי בתהליך הייצור.
• להתאים תבניות עבודה: לערוך מבדק פנימי וסקר הנהלה שיכלול את החידושים בתקן.

איך חברת שר יכולה לעזור בכך?

קודם כל, אנחנו מאמינים בלעבוד עם הקיים ולא להמציא את הגלגל מחדש. ארגון הוא אורגניזם חי שיש לו כבר תרבות, שפה ושיטות עבודה. אנחנו לא 'זורקים' על הארגון נהלים גנריים מבחוץ. התפקיד שלנו הוא לקחת את השפה והשיטות שהתקן קובע, ולתרגם אותן למציאות היום-יומית של הארגון, תוך התאמה מדויקת לרמת הבשלות שלו. אנחנו מחפשים תמיד איך לקשור את דרישות הסביבה לפעילות התפעולית השוטפת שכבר מתקיימת בשטח.

רובנו מגיעים מהתעשייה עצמה, מכירים את העבודה של התעשייה ומלווים הרבה חברות מענפים שונים. לכן אנחנו יודעים איפה להשקיע מאמץ, ומה באמת עובד ואפקטיבי.

לסיום, יש עוד משהו שתרצי להוסיף?

כמי שעוקבת שנים אחר התפתחות ניהול תחום הסביבה בתעשייה ולצד האתגרים שהארץ הזאת מזמנת לנו אני בתחושה שכל מה שהוגדר בעבר כמצבי חירום וקיצון, הפך לנורמה. זה מצריך מאיתנו היערכות למציאות החדשה.

אימוץ של תקן דוגמאת ISO 14001, כשיטה לניהול מערכת, יוביל לשמירה של רציפות תפקודית וחוסן ארגוני לאורך זמן.