קבוצת בזן טוענת כי הפיצוי שהמדינה תצטרך לשלם לה על פינוי פעילותה ממפרץ חיפה עשוי להגיע לכ-5 מיליארד $. סכום זה מבוסס על הערכות שווי שנעשו בשנים האחרונות ועל שיפור במרווחי הזיקוק שלדברי החברה יגדיל את שוויה בעוד מאות מיליוני $. כך עולה ממכתב שקבוצת בזן שלחה לאחרונה לראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש ועדת ההיגוי לפיתוח מפרץ חיפה פרופ' אבי שמחון.

בחברה מדגישים שחישובים אלה אינם כוללים נזקים של מאות מיליוני $ שלטענתה כבר נגרמו לה מאז החלה הממשלה לקדם את התוכנית לפינוי מפרץ חיפה, והם גם אינם כוללים את עלויות הסגירה, הפינוי ואת עלויות רשת הביטחון שתסופק לעובדים.

המכתב נשלח על רקע הודעת המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה כי בכוונתה לבחון מחדש את דוח מקינזי וועדת המנכ"לים שעומדות בבסיס התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה שבמרכזה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך, טיהור הקרקעות המזוהמות, והקמת אלפי יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה בשטחים שיתפנו.

ההחלטה לבחון מחדש את ההמלצות שעליהן מבוססת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה התקבלה בעקבות מסקנות דוח  מבקר המדינה בנושא ניהול משק הדלק בשעת חירום ובעקבות השינויים שחלו במציאות הביטחונית מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 והעימותים הצבאיים הנוספים שבאו בעקבותיה, ובייחוד הלחימה מול איראן.

כתבות רלוונטיות:

1. צוות ממשלתי יבחן מחדש את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, 29.7.2026
2. מפרץ חיפה: אושרו הנחיות תסקיר סביבה בחוות מיכלי הדלק, 4.6.2026
3. בג"ץ: נדחתה העתירה נגד הקמת תחנת כוח בבזן, 20.5.2026
4. האם העברת בזן לנגב תעכב את הפסקת הפעילות במפרץ חיפה?, 19.4.2026
5. ראש עיריית דימונה: הסכם להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב, 18.2.2026
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

מחיר הפינוי: כמעט 5 מיליארד $

במכתב שקבוצת בזן שלחה בתחילת השבוע לפרופ' שמחון, היא מתריעה בפני הנזק הכבד והמתמשך שנגרם לה בגלל התנהלות הממשלה בנושא פיתוח מפרץ חיפה.

עוד מצוין במכתב כי לפי הערכות שווי של החברה ושל בעלות השליטה שנעשו בשנים האחרונות (2022–2025), שווי הפעילות של הקבוצה הוערך בכ-3.2 עד 3.7 מיליארד $.

החברה מוסיפה כי כל עלייה של דולר אחד במרווח הזיקוק (הרווח הגולמי של בית זיקוק על כל חבית נפט שהוא מעבד) עשויה להגדיל את שווי הפעילות בעוד כ-600 עד 800 מיליון $. תחשיב זה מבוסס לפי היקף זיקוק (נפט גולמי וסולר וואקום כבד) של 65-75 מיליון חביות בשנה.

כלומר, סכום הפיצוי הכולל שבזן תדרוש מהמדינה על פינוי בית הזיקוק ממפרץ חיפה עשוי להגיע לכמעט 5 מיליארד $.

במכתבה קבוצת בזן מדגישה כי חישובים אלה אינם כוללים נזקים של מאות מיליוני $ שלהערכת החברה נגרמה לה לאורך השנים מאז הממשלה החלה לקדם את יישום ההחלטה לפנות את בזן ממפרץ חיפה והם גם לא כוללים את עלויות הסגירה והפינוי שיידרשו בין היתר כדי להגן על זכויות העובדים ולספק להם רשת ביטחון.

התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה תיבחן מחדש

קבוצת בזן מציינת במכתבה כי היא פנתה לפרופ' שמחון בעקבות הודעת המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה כי היא בוחנת מחדש את ההמלצות שעליהן מבוססת התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה, שעליה דיווחנו לפני כחודשיים.

לשם כך נשכרה חברת ייעוץ שתתקף את המלצות דוח מקינזי וועדת המנכ"לים שעומדות בבסיס התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה. את עבודת חברת הייעוץ ילווה צוות מקצועי בראשות פרופ' שמחון, שבו יהיו חברים נציגי משרדי הממשלה ועוד גופים ממשלתיים כדי להבטיח ששיקולי כל הגורמים הרלוונטיים יובאו בחשבון בעבודת חברת הייעוץ.

לפי ראשי המינהלת, ההחלטה לבחון את ההמלצות שעליהן מבוססת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה התקבלה על רקע מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא ניהול משק הדלק בשעת חירום שהמליץ בין היתר לבחון מחדש את הנחות היסוד של התוכנית. על כך נוספים שינויים בתרחישי הייחוס מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 והעימותים הצבאיים שבאו בעקבותיה, כולל שינויים גיאופוליטיים עולמיים כמו חסימת מיצר הורמוז על רקע המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

ראש המינהלת: נעמוד בתאריך היעד המקורי

האם הקמת הצוות ועבודתו יעכבו את יישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה? כפי שדיווחנו בעבר, לפי ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה יובל אדמון המינהלת נחושה בדעתה לעמוד בתאריך היעד המקורי שנקבע ליישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה – סוף שנת 2029.

ואולם, לפי דוח סיכום שנת 2025 של המינהלת המסכם את התקדמות התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה ושעליו דיווחנו לפני כחצי שנה, פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה צפוי להידחות ל-2031 במקום היעד המקורי שנקבע לסוף שנת 2029.

לפי הדוח, הדחייה נובעת בעיקר מהתארכות לוחות הזמנים של בניית שני מתקנים חיוניים ליישום התוכנית: מתקן לאחסון וניפוק תזקיקים בצפון הארץ ומתקן לאחסון וניפוק גפ"מ באתר יבור בצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות למתקן. 

עם זאת, כבר עם פרסום הדוח, העריכו ראשי המינהלת שאפשר לצמצם את לוחות הזמנים חזרה ליעד המקורי באמצעות שימוש בפתרונות ביניים כמו תשתיות אחסון תזקיקים שכבר קיימות ושהוכיחו את עצמן בזמן השבתת בזן בעקבות פגיעת הטילים הקטלנית במבצע עם כלביא. לצד זה האתגר המרכזי נותר למצוא פתרון לאחסון גפ"מ, שכיום אין עבורו תשתיות מתאימות.

מבקר המדינה: לבחון מחדש את השלכות סגירת בזן על רקע המלחמה

לצד המלחמה המתמשכת, אחת הסיבות לבחינה המחודשת של המלצות ועדת המנכ"לים ודוח מקינזי בנושא פיתוח מפרץ חיפה, היא מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא היערכות משק האנרגיה למצבי חירום בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא שפורסם בתחילת השנה. יש לציין שהדוח פורסם לפני מבצע שאגת הארי שגם במהלכו בזן ספג כמה פגיעות טילים.

לפי הדוח, המצב הגיאופוליטי הלא יציב והאירועים שהתרחשו מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ובייחוד במבצע עם כלביא, ממחישים את פגיעות משק האנרגיה ואת הסיכונים של התלות בייבוא, בייחוד בעיתות חירום. לכן יש לבחון מחדש את האיזון בין ייצור מקומי של דלקים לבין התבססות על ייבוא.

הדוח מותח ביקורת על החלטת הממשלה 1231 בנושא סגירת בזן בטענה שהיא לא בוחנת לעומק את ההשלכות של הסגירה על תפקודן של תשתיות אנרגיה חיוניות. לפי הדוח, פגיעת הטילים האיראניים בבזן במהלך מבצע עם כלביא חידדה את חשיבות העצמאות האנרגטית של ישראל ולכן מבקר המדינה קורא למדינה להבטיח שגם אחרי סגירת בזן (שתאריך היעד המקורי שלה הוא 2029) יהיה מענה לצרכים האנרגטיים של ישראל.

במקביל: משרד האנרגיה מקדם את העתקת בזן לנגב

בד בבד, וכפי שדיווחנו בחודשים האחרונים, נראה שמשרד האנרגיה ממשיך לקדם תוכנית חלופית להעתקת בזן לאזור התעשייה מישור רותם בנגב ולפני כחצי שנה אף הפיץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים טיוטת החלטת ממשלה בנושא.

אם התוכנית להעתקת בזן לנגב אכן תיושם, מדובר בשינוי כיוון מהותי. ביטול סגירת בזן והעתקתו לנגב מייתרים את התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה המשנה את מבנה משק האנרגיה בישראל ממשק המבוסס על ייבוא נפט גולמי וזיקוק מקומי למשק המסתמך על ייבוא ואחסון תזקיקים, כולל הקמת תשתיות נרחבות לשם כך שבנייתן היא תנאי הכרחי להפסקת פעילות בזן.

לצד זה, אם בזן יועתק לנגב, תצטרך המדינה להקים תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

עד כה נראה שמשרד האנרגיה טרם הבהיר את כוונותיו לציבור או לגורמי המקצוע. כך למשל מתח המשרד להגנת הסביבה ביקורת על שההחלטה להעתיק את בזן לנגב קודמה בלי שגובשה כל תשתית מקצועית ובלי שנערכו דיונים מסודרים בנושא במשרדי הממשלה.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: