המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד ראש הממשלה הודיעה כי שכרה חברת ייעוץ שתתקף את המלצות דוח מקינזי וועדת המנכ"לים שעומדות בבסיס התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה שבמרכזה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והיערכות משק האנרגיה לכך, טיהור הקרקעות המזוהמות, והקמת אלפי יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה בשטחים שיתפנו.

לפי ראשי המינהלת, ההחלטה לבחון את ההמלצות שעליהן מבוססת התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה התקבלה על רקע מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא ניהול משק הדלק בשעת חירום שהמליץ בין היתר לבחון מחדש את הנחות היסוד של התוכנית. על כך נוספים שינויים בתרחישי הייחוס מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 והעימותים הצבאיים שבאו בעקבותיה, כולל שינויים גיאופוליטיים עולמיים כמו חסימת מיצר הורמוז על רקע המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

את עבודת חברת הייעוץ ילווה צוות מקצועי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שבו יהיו חברים נציגי משרדי הממשלה ועוד גופים ממשלתיים כדי להבטיח ששיקולי כל הגורמים רלוונטיים יובאו בחשבון בעבודת חברת הייעוץ.

יובל אדמון, ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, התייחס לנושא: "גם אני קראתי את הכותרות בעיתונים, ברוח "המועצה הלאומית לכלכלה בוחנת מחדש את סגירת בזן". ידענו שזה יוביל לכותרות שעלולות להרתיע, אבל בכל זאת החלטנו ללכת על זה. היעד לא השתנה. אנחנו מקדמים את הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ ב-2029, בכל הכוח, ולא מפחדים לבדוק את עצמנו שוב ושוב, תוך כדי תנועה." ההתייחסות המלאה בתחתית הכתבה.

בתוך כך, לאחרונה דיווחנו כי משרד האנרגיה מקדם את העברת בזן לנגב ולפני כ-3 חודשים אף פרסם למשרדי הממשלה הרלוונטיים טיוטת הצעה להחלטת ממשלה בנושא. לא ברור כיצד העתקת בזן לנגב משתלבת עם התוכנית הממשלתית להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה ועד כה משרד האנרגיה לא הבהיר את כוונותיו לציבור.

כתבות רלוונטיות:

1. מפרץ חיפה: אושרו הנחיות תסקיר סביבה בחוות מיכלי הדלק, 4.6.2026
2. בג"ץ: נדחתה העתירה נגד הקמת תחנת כוח בבזן, 20.5.2026
3. האם העברת בזן לנגב תעכב את הפסקת הפעילות במפרץ חיפה?, 19.4.2026
4. ראש עיריית דימונה: הסכם להעתקת בזן לנגב ייחתם בקרוב, 18.2.2026
5. היסטוריה: החל פינוי חוות מיכלי הדלק בקריית חיים, 21.9.2025
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

צוות מקצועי יבחן את הנחות היסוד בבסיס התוכנית

כ-5 שנים אחרי פרסום המלצות ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה וכ-3 שנים אחרי שמשרד ראש הממשלה פרסם את תוכנית העבודה הרב-שנתית ליישום החלטת הממשלה בנושא פיתוח מפרץ חיפה, מודיעה המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה כי שכרה את שירותיה של חברת ייעוץ שתבחן מחדש את המלצותיהם של ועדת המנכ"לים ודוח מקינזי העומדות בבסיס התוכנית.

במינהלת מסבירים שההחלטה לבחון את ההמלצות התקבלה בין היתר בגלל מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא ניהול משק הדלק בעיתות חירום שאחת מהמלצותיו הייתה לבחון מחדש את הנחות היסוד של התוכנית וגם בגלל המלחמה המתמשכת והשינויים הגיאו-פוליטיים שהתרחשו בעקבותיה, כולל סגירת מצר הורמוז.

את עבודת חברת הייעוץ ילווה צוות מקצועי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון ושיורכב מנציגי משרד האוצר, משרד האנרגיה, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, רשות החירום הלאומית (רח"ל), המועצה הלאומית לביטחון (מל"ל), רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון. מטרתו של הצוות לוודא שכל השיקולים של המשרדים והגורמים הרלוונטיים יובאו בחשבון.

המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה: נעמוד בתאריך היעד המקורי

האם הקמת הצוות ועבודתו יעכבו את יישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה? יובל אדמון, ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס לסוגייה בהודעה שפורסמה בשבוע שעבר, והדגיש כי המינהלת נחושה בדעתה לעמוד בתאריך היעד המקורי שנקבע ליישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה – סוף שנת 2029.

ואולם, לפי דוח סיכום שנת 2025 של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה המסכם את התקדמות התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה ושעליו דיווחנו לפני כ-4 חודשים, פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה צפוי להידחות ל-2031 במקום היעד המקורי שנקבע לסוף שנת 2029.

לפי הדוח, הדחייה נובעת בעיקר מהתארכות לוחות הזמנים של בניית שני מתקנים חיוניים ליישום התוכנית: מתקן לאחסון וניפוק תזקיקים בצפון הארץ ומתקן לאחסון וניפוק גפ"מ באתר יבור בצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות למתקן. 

עם זאת, כבר במעמד פרסום הדוח, העריכו ראשי המינהלת שאפשר לצמצם את לוחות הזמנים חזרה ליעד המקורי באמצעות שימוש בפתרונות ביניים כמו תשתיות אחסון תזקיקים שכבר קיימות ושהוכיחו את עצמן בזמן השבתת בזן בעקבות פגיעת הטילים הקטלנית במבצע עם כלביא. לצד זה האתגר המרכזי נותר למצוא פתרון לאחסון גפ"מ, שכיום אין עבורו תשתיות מתאימות.

מבקר המדינה: לבחון מחדש את השלכות סגירת בזן על רקע המלחמה

כאמור, לצד המלחמה המתמשכת, אחת הסיבות לבחינה המחודשת של המלצות ועדת המנכ"לים ודוח מקינזי בנושא פיתוח מפרץ חיפה, היא מסקנות דוח מבקר המדינה בנושא היערכות משק האנרגיה למצבי חירום בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא שפורסם לפני כ-5 חודשים. יש לציין שהדוח פורסם לפני מבצע שאגת הארי שגם במהלכו בזן ספג כמה פגיעות טילים.

לפי הדוח, המצב הגיאופוליטי הלא יציב והאירועים שהתרחשו מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ובייחוד במבצע עם כלביא, ממחישים את פגיעות משק האנרגיה ואת הסיכונים של התלות בייבוא, בייחוד בעיתות חירום. לכן יש לבחון מחדש את האיזון בין ייצור מקומי של דלקים לבין התבססות על ייבוא.

הדוח מותח ביקורת על החלטת הממשלה 1231 בנושא סגירת בזן, בטענה שהיא לא בוחנת לעומק את ההשלכות של הסגירה על תפקודן של תשתיות אנרגיה חיוניות. בדוח מצוין כי אף שסגירת בזן צפויה להגדיל את תלות משק האנרגיה הישראלי בייבוא גפ"מ באמצעות יבואן יחיד שיספק כ-80% מכלל צריכת הגפ"מ במשק, החלטת הממשלה אינה כוללת מענה לסוגייה זו.

עוד מודגש בדוח כי פגיעת הטילים האיראניים בבזן במהלך מבצע עם כלביא חידדה דווקא את חשיבות העצמאות האנרגטית של ישראל וקורא למדינה להבטיח שגם אחרי סגירת בזן (שתאריך היעד המקורי שלה הוא 2029) יהיה מענה לצרכים האנרגטיים של ישראל.

דוח מבקר המדינה ממליץ למועצה הלאומית לכלכלה, משרד האנרגיה ומשרד האוצר לבחון מחדש את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה בנושא סגירת בזן, בעיקר בצל הלקחים ממלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא.

עוד ממליץ דוח מבקר המדינה שמשרד האנרגיה, בתיאום עם רח"ל, משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה הרלוונטיים, יפעל בהקדם האפשרי כדי להגביר את מוכנות משק האנרגיה למצבי חירום באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי למימוש היעדים שהוגדרו.

משרד האנרגיה מקדם תוכנית להעתקת בזן לנגב

במקביל, וכפי שדיווחנו בחודשים האחרונים, משרד האנרגיה ממשיך לקדם תוכנית חלופית להעתקת בזן לאזור התעשייה מישור רותם בנגב ולאחרונה אף הפיץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים טיוטת החלטת ממשלה בנושא.

אם התוכנית להעתקת בזן לנגב אכן תיושם, מדובר בשינוי כיוון מהותי. ביטול סגירת בזן והעתקתו לנגב מייתרים את התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה המשנה את מבנה משק האנרגיה בישראל ממשק המבוסס על ייבוא נפט גולמי וזיקוק מקומי למשק המסתמך על ייבוא ואחסון תזקיקים, כולל הקמת תשתיות נרחבות לשם כך שבנייתן היא תנאי הכרחי להפסקת פעילות בזן.

לצד זה, אם בזן יועתק לנגב, תצטרך המדינה להקים תשתיות לשינוע נפט גולמי אל בית הזיקוק במיקומו החדש במישור רותם, ושינוע התזקיקים לצרכנים ברחבי הארץ.

עד כה נראה שמשרד האנרגיה טרם הבהיר את כוונותיו לציבור או לגורמי המקצוע. כך למשל מתח המשרד להגנת הסביבה ביקורת על שההחלטה להעתיק את בזן לנגב קודמה בלי שגובשה כל תשתית מקצועית ובלי שנערכו דיונים מסודרים בנושא במשרדי הממשלה.

התייחסויות

יובל אדמון, ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, התייחס לנושא: "גם אני קראתי את הכותרות בעיתונים, ברוח 'המועצה הלאומית לכלכלה בוחנת מחדש את סגירת בזן'. אני מציע להתייחס לדברים כפי שהם: אנחנו גוף מקצועי ורציני, שכל הזמן בודק את עצמו ומוודא שהוא במסלול הנכון. לכן החלטנו לבצע את העבודה הזו, ולהקים את הצוות הזה. ידענו שזה יוביל לכותרות שעלולות להרתיע, אבל בכל זאת החלטנו ללכת על זה. היעד לא השתנה. אנחנו מקדמים את הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ ב-2029, בכל הכוח, ולא מפחדים לבדוק את עצמנו שוב ושוב, תוך כדי תנועה".

====

מסמכים רלוונטיים