המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור הנחיות סקטוריאליות עבור המפעלים הראשונים שנדרשים להגיש את בקשותיהם להיתר סביבתי משולב (היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים, או היתר אחוד). מדובר על ענפי הפעילות: עיבוד מתכות וייצור נייר וקרטון, שהם הראשונים שנדרשים לעבור לרישוי הסביבתי המשולב בשנת 2027. לאחר מכן, מדי שנה, ענפי פעילות נוספים יצטרפו, ועבורם יפורסמו בהמשך הנחיות סקטוריאליות תואמות.

למרות שמדובר בהנחיות שמיועדות לענפי פעילות מסוימים, הן מעניינות גם את יתר המפעלים שיעברו בשנים הבאות למערך הרישוי הסביבתי המשולב, כיוון שמדובר בהנחיות הראשונות מסוגן, שניתן ללמוד מהן על העתיד לבוא. למשל, עקרונות הטיפול בשפכי תעשייה, יחולו ככל הנראה גם על יתר ענפי הפעילות.

מסמכי ההנחיות מציגים את הרקע לאסדרה בכל מגזר ואת הבסיס המקצועי שעליו היא נשענת לצד הנחיות מקצועיות בתחומים כמו ערכי פליטה לאוויר, ערכי סף לשפכים תעשייתיים, דוגמאות לאמצעים לצמצום פסולת ושפכים ועוד.

ההנחיות מבחינות בין מפעלים שסוג והיקף פעילותם בעל השפעה סביבתית גדולה ולנן דורש היתר ברמה א', שמקביל לדירקטיבה האירופית לפליטות תעשייתיות (IED), לבין מפעלים שסוג והיקף פעילותם קטן יותר ודורש היתר ברמה ב'.

לפי המשרד להגנ"ס, ההנחיות החדשות יחולו על 21 מפעלים בתחום עיבוד מתכות ברזליות, 14 מפעלים בתחום עיבוד מתכות לא ברזליות ו-7 מפעלים לייצור נייר וקרטון, ובסה"כ 42 מפעלים.

ההנחיות הסקטוריאליות מפורסמות בהמשך למדריך לסיווג פעילות שהמשרד להגנ"ס פרסם לפני כחודש ושמנחה מפעלים ובתי עסק איך לסווג בעצמם את פעילותם כדי לקבוע אם הם נדרשים להיתר רעלים, היתר פליטה לאוויר או היתר משולב, ומתי הם נדרשים להגיש את הבקשה להיתר.

טיוטת ההנחיות הסקטוריאליות פתוחה להערות הציבור עד 16.4.2026.

קישור למסמכי ההנחיות מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. רישוי סביבתי משולב: פורסם מדריך סיווג למפעלים ובתי עסק, 5.3.2026
2. הרגולציה האירופית שתקבע את הדרישות הסביבתיות בישראל, 26.11.2026
3. הוראות מעבר לרישוי סביבתי משולב, 17.09.2024
4. רישוי סביבתי משולב: היתרי הרעלים מוארכים, 10.07.2024
5. הרפורמה בהיתר רעלים במסגרת חוק רישוי סביבתי משולב, 15.05.2024
6. רישוי סביבתי משולב – מידע נוסף, infospot

לאילו מפעלים מיועדות ההנחיות?

ההנחיות מיועדות כאמור למפעלים לעיבוד מתכות ברזליות ולא ברזליות ומפעלים לייצור נייר וקרטון, מסוג והיקף פעילות הנדרשים להגיש בקשות להיתרי פליטה או היתרי רעלים אחודים עד ה -1 ליולי 2027. להלן הקריטריונים המחייבים היתר:

להגדלה לחצו כאן

לפי המידע שבידי המשרד להגנ"ס, יש בישראל כאמור 21 מפעלים לעיבוד מתכות ברזליות, 14 מפעלים לעיבוד מתכות לא ברזליות ו-7 מפעלים לייצור נייר וקרטון, כלומר ההנחיות שפורסמו תקפות ל-42 מפעלים בסה"כ.

במשרד להגנ"ס מציינים כי מפעלים אלה נדרשים כיום לא רק להיתר פליטה לאוויר (חלקם) והיתר רעלים, אלא גם לתנאים סביבתיים ברישיון עסק, וההיתר החדש המאוחד יחליף את שלושת ההיתרים וישמש בפועל גם כתנאים לרישיון העסק.

מהן מטרות ההנחיות הסקטוריאליות?

מטרת ההנחיות החדשות הן לאמץ את הסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים במדינות האיחוד האירופי, ולהבהיר את הבסיס המקצועי שעליו מסתמך חוק רישוי סביבתי משולב, כדי להבטיח ודאות רגולטורית ובסיס שוויוני ואחיד לקביעת האסדרה.

בקביעת ההנחיות השתדל המשרד להגנ"ס לאמץ את הרגולציה האירופית החלה על מפעלים בעלי מאפיינים והיקף פעילות דומה, אלא אם היה צורך להתאים אותן בגלל הוראות הדין הישראלי או מאפיינים מקומיים ספציפיים.

נזכיר כי חוק רישוי סביבתי משולב קובע כי הדרישות הסביבתיות שייקבעו בהיתרים של הרישוי המשולב יסתמכו על הרגולציה האירופית הרלוונטית. כפי שדיווחנו לפני כמה חודשים, כיוון שהרגולציה האירופית מורכבת מכמה רבדים של חקיקה ותקינה, וכדי שכל בעלי העניין ידעו מראש איזה חוק/תקנה/הנחיה אירופית רלוונטית להם, פרסם המשרד להגנ"ס רשימה של כל סוגי הפעילויות שעליהם חל חוק רישוי סביבתי משולב ואת הרגולציה האירופית הרלוונטית.

הבחנה בין מפעלים גדולים רמה א', למפעלים קטנים רמה ב'

לפי מערך רישוי סביבתי משולב החדש, יש הבחנה בין מפעלים בעלי השפעה סביבתית משמעותית יותר, שנדרשים להיתר פליטה או היתר רעלים ברמה א’, לבין מפעלים בעלי השפעה סביבתית פחות משמעותית, שנדרשים להיתר ברמה ב' והם מקבלים דרישות סביבתיות פחות מחמירות.

מסמך ההנחיות החדש מסביר כי מפעלי רמה א' מקבילים למפעלים הנכללים בדירקטיבת IED האירופית, ולכן ההסדרה שלהם מתבססת על ההסדרים שנקבעו במסמכי ה‑BATC הרלוונטיים לכל סקטור. במקרים נקודתיים שבהם יש דרישה מפורשת או החמרה משמעותית ברגולציה הגרמנית, ובמקומות שבהם ה-BATC מותיר שיקול דעת לרגולטור, ההנחיות מפנות להוראות הנהוגות בגרמניה.

לעומת זאת, עבור מפעלי רמה ב', ההנחיות יתבססו בעיקר על הרגולציה הגרמנית, מאחר שה‑BATC מיועדים בעיקר למפעלים בעלי היקף פעילות רחב יותר.

התאמת ההנחיות לשפכי תעשייה

בגלל המאפיינים הייחודים של משק המים בישראל (שימוש רחב במים מושבים בחקלאות, רגישות גבוהה לזיהום בגלל האקלים הצחיח ומיעוט המשקעים), המשרד להגנ"ס מציין כי הנחיות הסקטוריאליות לא מאמצות באופן מלא את ההוראות האירופיות בנושא שפכים.

ההוראות בנושא שפכים מתבססות חלקית על הוראות WWO (Waste Water Ordinance) הכלולות בתקנות הביוב והשפכים (AbwV) הגרמניות והן מאומצות כרובד משלים כדי להבטיח טיפול מיטבי בשפכים תעשייתיים ושמירה על יעילות כלכלית ותפעולית, לפי העקרונות האלה:

• מדרג וקדימות הדין הישראלי: בכל מקרה שהוראות הדין הישראלי שונות מדרישות ה-WWO, בנושא הפרמטרים המוסדרים בחוק וערכי הסף בנקודות הדיגום, החוק הישראלי גובר על דרישות התקנות הגרמניות.
• השלמת פערים ופרמטרים ייעודיים: אם נדרש ניטור של פרמטרים נוספים או דיגום בנקודות בקרה משלימות והדבר אינו מוסדר בחוק הישראלי, יאומצו הערכים והסטנדרטים המפורטים ב-WWO.
• טיפול במקור והפרדת זרמים: לפי הוראות החוק ודירקטיבת IED, יינתן דגש לטיפול מיטבי בנקודת ההיווצרות (Point of Origin) כדי למזער הגעה של מזהמים בעייתיים או חומרים עמידים לשלב הטיפול הסופי (טיפול קצה), במטרה להבטיח את יעילות טיפול הקצה ולמנוע פגיעה בתשתיות ההולכה והטיפול. לשם כך ייתכן שתידרש הפרדה בין סוגי זרמים כמו זרמי שירותי תעשייה (למשל מי קירור או רכז קיטור, לבין זרמים תהליכיים או מיוחדים (למשל זרמים המכילים ריכוזי מזהמים גבוהים או חומרים שאינם פריקים ביולוגית).
• אימוץ הוראות ה-WWO כולל דרישה לביצוע מצאי זרמים ודיגום בנקודת ההיווצרות (טרם מהילה), תוך הטמעת ערכים סגוליים (Specific Values) לתהליכים תעשייתיים ייחודיים שטרם הוגדרו בתקינה הישראלית.
• דרישות טיפול או ערכי הזרמה לגופי מים (נחלים או ים) מה-WWO לא יאומצו אלא רק להוראות הרלוונטיות לטיפול בנקודת ההיווצרות או להזרמה למערכת הביוב הציבורית, ורק בתנאי שאין ערך רלוונטי ברגולציה הישראלית.

קשה להעריך את עלות יישום ההנחיות

במשרד להגנ"ס מעריכים שכיוון שרוב הרגולציה הקיימת בסקטורים אלה נסמכת כבר היום על האסדרה האירופית, יישום ההנחיות לא צפוי לגרור עלויות משמעויות. עם זאת, כיוון שתהליך הרישוי הוא פרטני ויש שונות בין המפעלים בסקטור, יש קושי לאמוד את עלויות היישום בפועל.

במשרד להגנ"ס כן מציינים שסקטור הנייר (7 מפעלים) נוצרות כמויות גדולות של שפכים, ולכן ייתכן שאימוץ ההוראות המשלימות מתוך ה-WWO יהיה כרוך בהוצאות של עד עשרות אלפי ₪ למפעל לשנה. כלומר עלות יישום ההנחיות מוערכת בפחות ממיליון ₪ בשנה.

לוח זמנים ואופן יישום הרגולציה

במהלך תהליך הרישוי יגיש כל מפעל למשרד להגנ"ס מידע על הפעילויות המתקיימות בו ויעשה סקר פערים הבוחן את ההתאמת פעילותו לדרישות לפי הסיווג שלו. לפי המידע שיתקבל, יקבע צוותיהרישוי במשרד להגנ"ס את הדרישות הרלוונטיות למפעל ואת מסגרת הזמנים לסגירת פערים אלה.

תזכורת: מה זה רישוי סביבתי משולב ועל מי הוא חל?

כזכור, חוק רישוי סביבתי משולב שאושר בכנסת לפני כשנתיים, מאחד ומסדיר את ההיתרים הסביבתיים עבור כ-1,590 מפעלים, שיצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, באופן מדורג, החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש. להלן סיווג העסקים לפי סוג ההיתר הסביבתי המשולב שאליו הם שייכים:

1. היתר פליטה לאוויר: 190 מפעלים
2. היתר רעלים ברמה א': 300 מפעלים
3. היתר רעלים רמה ב': 1,100 מפעלים

נוסף עליהם, יש כ-3,000 עסקים שכיום הם בעלי היתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן תיקבע עבורם הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטומטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).

---

מסמכים רלוונטיים: