לקראת תחילת המועד המחייב הגשת בקשות להיתר במסגרת רפורמת הרישוי המשולב, פרסם המשרד להגנת הסביבה מדריך המנחה מפעלים ובתי עסק אחרים כיצד לסווג בעצמם את פעילותם כדי לקבוע אם הם נדרשים להיתר רעלים, היתר פליטה לאוויר או היתר משולב, ומתי הם נדרשים להגיש את הבקשה להיתר.

כזכור, חוק רישוי סביבתי משולב שאושר בכנסת לפני כשנתיים, מאחד ומסדיר את ההיתרים הסביבתיים עבור כ-1,590 מפעלים, שיצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, באופן מדורג, החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש.

מדריך הסיווג שפורסם כעת מגדיר 4 שלבים לסיווג העסקים: בחינה של סוג והיקף הפעילות, בחינה של החומרים ושל המסוכנות שלהם ובדיקה מצרפית לפי הצורך.

קישור למדריך המלא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הרגולציה האירופית שתקבע את הדרישות הסביבתיות בישראל, 26.11.2026
2. הוראות מעבר לרישוי סביבתי משולב, 17.09.2024
3. רישוי סביבתי משולב: היתרי הרעלים מוארכים, 10.07.2024
4. הרפורמה בהיתר רעלים במסגרת חוק רישוי סביבתי משולב, 15.05.2024
5. היסטוריה: אושר חוק רישוי סביבתי משולב, 4.4.2024
6. רישוי סביבתי משולב – מידע נוסף, infospot

מי נדרש להיתר רעלים? התוספת השלישית לחוק החומרים המסוכנים

מדריך הסיווג שהתפרסם כעת מתבסס על התוספת השלישית החדשה לחוק החומרים המסוכנים שתיכנס לתוקף ב-1.1.2027 ושתחול על פעילויות הכרוכות באחזקת חומרים מסוכנים שעלולות להשפיע על הסביבה ולכן מחייבות אסדרה. התוספת החדשה תחליף את תקנות סיווג ופטור הקובעות את ספי ההיתר המחייבים.

עם זאת, עיסוק ברעלים שמחייב היתר רעלים לפי תקנות סיווג ופטור (החקיקה הישנה), אך אינו מופיע בתוספת השלישית לחוק החומרים המסוכנים (החקיקה החדשה), ימשיך להיות מחויב בהיתר רעלים. החובה תתבטל רק אם בתקנות נקבע מפורשות שאותו עיסוק פטור מהיתר.

לפי חוק החומרים המסוכנים, עיסוק ברעל המוגדר בעל תכונת סיכון, ושמתבצע בצורה ובהיקף שמופיעים בתוספת השלישית החדשה, מחייב היתר רעלים. כלומר, כדי שעיסוק ייחשב לכזה הדורש היתר רעלים, צריכים להתקיים 4 תנאים ורק אם ארבעתם מתקיימים – נדרש היתר רעלים. אלה התנאים:

1. מתקיים "עיסוק" כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים: ייצור, ייבוא, ייצוא, טיפול, כולל טיפול בפסולת, אריזה, מסחר, ניפוק, העברה, אחסנה, החזקה ושימוש.
2. עיסוק ב"רעל" כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים: כל חומר מהחומרים המפורטים בתוספת השנייה לחוק, ובכלל זה תערובות, חומר גלם, מוצר, מוצר לוואי, שאריות, פסולת או חומרי ביניים, המכילים חומר כאמור.
3. רעל "בעל תכונת סיכון", כפי שהיא מוגדרת בחוק החומרים המסוכנים: הכוונה לתכונה או מאפיין של חומר המופיעים בתוספת הרביעית ועלולים להזיק לאדם או לסביבה או לסכן אותם, בכל מצב צבירה של החומר ובכל רמת סיכון.
4. מתבצעת פעילות בהיקף הנקבע בתוספת השלישית לחוק החומרים המסוכנים: המדריך מפרט למעשה איך לקבוע את היקף הפעילות וכיצד יש לסווג אותה.

התוספת השלישית לחוק החומרים הרעילים כוללת טבלאות לסיווג עיסוקים הנדרשים להיתר, והיא מחולקת לשני חלקים:

1. חלק א': מסווג את העיסוקים לפי סוג הפעילות והיקפה.
2. חלק ב': מסווג את העיסוקים לפי סוגי החומרים המסוכנים שבהם נעשה שימוש.

כמו כן מגדירה התוספת השלישית 2 רמות סיכון לפי מידת ההשפעה של הפעילות על הסביבה: היתר רמה א' והיתר רמה ב'. מדריך הסיווג שפורסם מפרט ומדגים כיצד יש לסווג את פעילות המפעל לפי תוספת זו.

4 שלבים לקביעת היקף וסיווג המפעל

המדריך שפורסם מסביר כיצד קובעים את היקף פעילות המפעל ואיך מסווגים אותה לפי 4 שלבים:

1. שלב 1: בחינה של סוג הפעילות והיקף הפעילות של העסק.
2. שלב 2: בחינה של החומרים.
3. שלב 3: בחינה של תכונות הסיכון של החומרים.
4. שלב 4: בדיקה מצרפית של החומרים לפי הצורך.

מי נדרש להיתר פליטה לאוויר?

במסגרת רפורמת הרישוי המשולב עודכנה גם התוספת השלישית לחוק אוויר נקי המגדירה את מקורות הפליטה הנדרשים להיתר פליטה לאוויר, ונוספו 2 מקורות פליטה החייבים היתר: סילוק או טיפול בפסולת שאינה מסוכנת ותפעול מטמנה.

חפיפה בין היתר רעלים להיתר פליטה לאוויר

במשרד להגנת הסביבה מציינים כי יש חפיפה מסוימת בין חלק א' של התוספת השלישית לחוק החומרים המסוכנים (המסווג את סוג הפעילות לפי הסוג וההיקף שלה) לבין התוספת השלישית לחוק אוויר נקי.

כך למשל, לפי אחד הסעיפים (29א) בחוק אוויר נקי, בעל מקור פליטה הנדרש להיתר פליטה ושהפעילות של מקור הפליטה דורשת גם היתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים, יגיש למשרד להגנ"ס בקשה להיתר פליטה אחוד ולא יגיש בקשה להיתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים.

כמו כן, לפי חוק החומרים המסוכנים (סעיף 19) וחוק אוויר נקי (סעיף 99), סוג הפעילות של המפעל ורמת ההיתר שנקבעה לו משפיעים גם על מועד ההגשה של הבקשה לחידוש ההיתר. במשרד מדגישים שהאחריות לסווג את העיסוק ולהגיש בקשה להיתר אחוד במועד מוטלת אך ורק על המפעלים.

חוק רישוי סביבתי משולב

כזכור, לאחר 9 שנים של ניסיונות, חוק רישוי סביבתי משולב אושר בכנסת בחודש אפריל 2024 והוא צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה בשנים הקרובות. מדובר בחוק דגל, שנעשו ניסיונות לקדמו מאז שנת 2015, החוק המשמעותי ביותר בכל הנוגע לרגולציה סביבתית על מפעלים.

חוק רישוי סביבתי משולב מאחד בין 3 היתרים סביבתיים: היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים לרישיון עסק. מטרת החוק היא להחיל בישראל את עקרונות הרגולציה הסביבתית האירופית הנחשבת למתקדמת, לתת ודאות ארוכת טווח למפעלי התעשייה ולצמצם את הביורוקרטיה.

החוק כולל כמה שינויים יסודיים, בהם הקלה בבחירת הטכניקה המיטבית הזמינה BAT, הארכת תוקף ההיתר ל-10 שנים, מתווה הפיקוח על המפעלים, הסתמכות על הרגולציה האירופית, אפשרות שמפעלים יערערו על התנאים בהיתר, אתרי פסולת יחויבו בהיתר פליטה לאוויר, פרסום לציבור של צווים מינהליים, ועוד.

כמה מפעלים יוסדרו באמצעות הרישוי המשולב?

להלן סיווג העסקים לפי סוג ההיתר הסביבתי המשולב שאליו הם שייכים:

1. היתר פליטה לאוויר: 190 מפעלים
2. היתר רעלים ברמה א': 300 מפעלים
3. היתר רעלים רמה ב': 1,100 מפעלים

סה"כ כ-1,590 מפעלים שיוסדרו באמצעות הרישוי הסביבתי המשולב. מפעלים אלה יצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש.

נוסף עליהם, יש כ-3,000 עסקים שכיום הם בעלי היתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן תיקבע עבורם הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטומטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).

---

מסמכים רלוונטיים: