המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה מדריך לציבור הרחב בנושא מעבר למזגנים המבוססים על גזי קירור (קררים) בעלי השפעה אקלימית נמוכה יותר, כמו למשל R32, מסיבות כלכליות, סביבתיות ותפעוליות.
גזי הקירור מהדור הישן הנפוצים במזגנים חיוניים אמנם לפעולתם, אך מדובר בגזי חממה עוצמתיים ולכן השימוש בהם בעולם הולך ומצטמצם. תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, שעליו חתמו לפני כעשור 190 מדינות (ובהם ישראל) קובע יעדי הפחתה הדרגתיים לשימוש באותם גזי קירור מהדור הישן. כתוצאה מכך, בשנים הקרובות המחיר של גזי הקירור הישנים צפוי לנסוק והם יהפכו לקשים להשגה.
לכן המשרד להגנ"ס ממליץ למי שרוכש מזגן חדש לוודא שמדובר במזגן המבוסס על גזי קירור חדשים כמו R32 (או חלופות אחרות כמו R455A, R454B/C, R452B), שהם בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP) נמוך בהרבה מהגזים הנפוצים מהדור הישן כמו למשל R410A. כיוון שמזגן נמצא בשימוש לתקופה של 5-10 שנים, מי שיתקינו כיום בביתם מזגן המופעלים באמצעות גזי הקירור הישנים, עלולים להיקלע בשנים הבאות בבעיה במידה ויצטרכו למלא גז קירור במזגן שהתקלקל.
קישור למדריך של המשרד להגנ"ס בנושא גזי קירור למזגנים, בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:
כאמור, המשרד להגנ"ס ממליץ לציבור הרחב לרכוש מזגנים המבוססים על גזי קירור בעל השפעה אקלימית נמוכה יותר, ובראשם גז הקירור R32, מהסיבות הבאות:
לצד היתרונות של שימוש בגז קירור R32, הוא מוגדר גז דליק, ולכן מעורר חששות אצל הצרכנים.
במשרד להגנ"ס מרגיעים ומסבירים שמבחינה בטיחותית R32 מסווג חומר בעל דליקות נמוכה (סיווג A2L). המשמעות היא שכדי שגז זה יידלק, נדרש שילוב תנאים נדיר של דליפה מסיבית ומהירה של כמות גז גדולה מאוד בתוך חלל קטן וסגור, ובו-זמנית חשיפה ישירה וממושכת ללהבה חזקה ופתוחה (כמו מבער). כלומר, הגז אינו נדלק מניצוץ קטן, מחשמל סטטי או מסיגריה דולקת. כמו כן הגז החדש משמש היום כבר ביותר מ-370 מיליון מזגנים באסיה, באירופה ובארצות הברית.
המשרד להגנ"ס מדגיש שהתקנה של המזגן לפי הנחיות הבטיחות המתאימות את כמות גז הקירור לגודל החדר מונעות את סכנת התלקחות.
כדי להבטיח התקנה בטוחה של מגזן המופעל בגז החדש, המשרד להגנ"ס ממליץ לוודא שמתקין המזגנים הוא טכנאי מוסמך שעבר הכשרה ייעודית לעבודה עם גזי קירור מתקדמים כפי שדורש החוק ומחזיק בציוד המתאים לדרישות העבודה עם הגז החדש.
למרות יתרונותיו בהשוואה לגזי קירור מהדור הישן, R32 נחשב לפתרון ביניים בלבד, בעיקר כי גם לו יש השפעה אקלימית לא מבוטלת (פי 675 מכמות זהה של פחמן דו-חמצני).
לפי המשרד להגנ"ס, העתיד של גזי הקירור הם גזים טבעיים כמו פרופאן (R290), אלא שהם נחשבים לגזים דליקים ברמה גבוהה, אך ככל שיצטבר בישראל ידע רב יותר בשימוש בגזי קירור ברמת דליקות נמוכה כמו R32, השוק צפוי להיפתח גם לגזי הקירור הטבעיים והדליקים יותר.
לצד זה המדע והתעשייה עובדים כבר על פיתוח טכנולוגיות העתיד, בהן קירור מגנטי, קירור אקוסטי או פנלים לקירור קרינתי בלי שימוש בגז בכלל. עם זאת, המשרד להגנ"ס מדגיש כי טכנולוגיות אלה עדיין נמצאות בשלבי פיתוח ולא כולן רלוונטיות למיזוג ביתי.
עשרות שנים מזגנים השתמשו בגזי קירור סינתטיים כדי להעביר את החום מתוך הבית החוצה. ואולם התגלה שגזי הקירור מסוג HFC שרוב המזגנים משתמשים בהם כיום (כמו R410A למשל) הם בעלי השפעה סביבתית ניכרת: פליטה של קילוגרם אחד בלבד מהם לאטמוספירה שקולה לפליטה של כ-2 טון של פחמן דו-חמצני, אותה כמות הנפלטת בנסיעה במכונית המונעת בבנזין במשך שנה שלמה.
כדי לצמצם את הנזק של השימוש בגזי קירור מסוג HFC, ישראל מפחיתה בהדרגה את מכסות הייבוא של גזי קירור מסוג HFC כפי שישראל אישרה בתיקון קיגאלי של פרוטוקול מונטריאול.
ההגבלה אינה חלה על כמויות הגז עצמן אלא על ההשפעה האקלימית (GWP – Global Warming Potential) של כלל גזי ה-HFC המיובאים לארץ. כלומר, היבואנים יכולים לייבא יותר גז קירור בעל GWP (כמו R32) מאשר גז קירור בעל GWP גבוה (כמו R410A). כלומר, מעבר לסוגי גז קירור הנחשבים לסביבתיים יותר, יאפשר למשק הישראלי ליהנות מיותר מזגנים וקירור ובמקביל לשמור על הסביבה ולהפחית את ההתחממות הגלובלית.
המשמעות של מכסות הייבוא היא שככל שהמכסות על גזי הקירור יצטמצמו, מחירם בשוק יעלה עלייה חדה וזמינותו עלולה להיפגע. כלומר, בעל מקצוע שיגיע למלא גז במזגן ישן ייאלץ לשלם עליו הרבה יותר והעלות הזאת תתגלגל ישירות לצרכנים. ייתכן שבגלל עליית המחירים ואי-הזמינות צרכנים ייאלצו לרכוש מזגן חדש במקום לתקן את הישן.
כזכור, בעבר דיווחנו שבעקבות אישור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול בישראל, הכנסת העבירה לפני כ-5 שנים תקנות לצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוגHFC , החל בשיעור הפחתה של 10% בשנת 2022 ועד שיעור הפחתה של 85% בשנת 2036, זאת בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע בשנים 2011–2013).
אלא שבגלל העיכובים בחקיקה ועוד סיבות, נדחה היישום של יעד ההפחתה של 40% משנת 2024 לשנת 2027, בשאיפה שלאחר מכן ישראל תצליח ליישר קו עם יעדי ההפחתה העולמיים של תיקון קיגאלי. בגלל העיכוב, ישראל תפלוט 3.6 מיליון טון יותר גזי חממה (בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ-80 .(MTCO2
יעדי ההפחתה של גזי קירור מסוג HFC מפורטים בטבלה:

כפי שדיווחנו, מכסת הייבוא שנקבעה לשנת 2024 היא עד 4.903 מיליון טון ביחידות GWP, ירידה בשיעור של כ-12% בהשוואה לשנת 2025 ובשיעור של 25% בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע של שנים 2011–2013).
נוסף על הגבלת מכסות הייבוא, בתחילת 2025 אישרה הכנסת את החוק להסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר. החוק, שאישורו התעכב בכמה שנים, מאפשר להשתמש בגזי קירור חדשים שהשפעתם על שינוי האקלים מופחתת ותורם בכך להפחתת פליטת גזי החממה בישראל. החוק שאושר הוא חלק מהתחייבותה של ישראל לממש את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול.
החוק החדש מחייב את העוסקים בתחום המזגנים ומערכות קירור לעבור הכשרה מקיפה ולקבל רישיון כדי לעסוק בתחום. הסיבה לכך היא שגזי הקירור החדשים עשויים להיות נפיצים ורעילים יותר מהגזים שנמצאים בשימוש כיום. לדברי המשרד להגנ"ס, כבר יותר מ-3,000 בעלי מקצוע בתחום עברו את ההכשרה. ההכשרה הנדרשת לפי החוק צפויה לצמצם גם אירועי בטיחות.
לפני כעשור חתמו כ-190 מדינות על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול כדי לצמצם ולמנוע את השימוש בקבוצת חומרים בעלת השם המבלבל HFC שנעשה בהם שימוש כתחליפים ל-HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם.
קבוצת הגזים HFC שנועדה להחליף את גזי הקירור מסוג HCFC (הידרו-כלורו-פחמימנים) אמנם לא פוגעת באוזון, אך התגלה שהגזים שהם מכילים, בהם R32, R134a, R152a, R125, R143a ותערובותיהם, הם גזי חממה בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית גבוה מאוד. לכן הוחלט להכניס לפרוטוקול מונטריאול את תיקון קיגאלי שלפיו יצומצמו ברחבי העולם הייצור והשימוש גם בגזי קירור מסוג HFC.
היעדים שישראל קבעה לעצמה לפי תיקון קיגאלי הם הפחתה הדרגתית של השימוש בגזי הקירור הקיימים עד שב-2036 ההפחתה תהיה בשיעור של 85% בהשוואה לכמות שהייתה בשימוש בשנים 2011–2013.
---
מסמכים רלוונטיים: