- מאת: מערכת infospot
- פורסם בתאריך: 15/1/2026
המשרד להגנת הסביבה פרסם את הנוסח הסופי של הנוהל החדש להגשת תוכניות ייצוב בוצה של מט"שים, לאחר שפורסם להערות הציבור לפני כחודשיים.
מדובר בעדכון לנוהל מ-2014 המגדיר כיצד מפעיל מט"ש או מתקן טיפול בבוצה צריך להגיש לאישור המשרד להגנ"ס תוכנית לייצוב בוצה, ומה הפרמטרים שהטיפול בבוצה צריך לעמוד בהם.
במשרד להגנ"ס מסבירים שהעדכון לא עוסק באופן הטיפול בבוצה, אלא בייעול והסדרת תהליך הגשת הבקשות לתוכנית לייצוב בוצה, הבהרת אופן הטיפול בבקשות, מתי ניתן לבטל או לדחות בקשה, מתי אסור להעביר בוצה למתקן חיצוני, נוהל טיפול באירועי חירום, הליכי דיגום, ניטור ובקרה והנחיות מתי מט"ש מחויב לערוך בדיקת ריח או דיגום מזהמי אוויר.
הנוהל חל על כ-88 מפעילי מט"שים גדולים, ובהיקף מצומצם יותר על כ-270 מט"שים קטנים המטפלים בבוצה בתהליכים פשוטים יחסית (בריכות אקסטנסיביות).
קישור לנוסח הסופי של הנוהל בסוף הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
- פורסמה טיוטה לעדכון נוהל הגשת תוכנית לייצוב בוצה, 06.11.2025
- ירידה בכמות הבוצה שמוחזרה לשימוש חקלאי, 09.09.2024
- גידול בכמות הבוצה בשנת 2022, 09.08.2023
- צפי לעליית מחירי טיפול בבוצה בשל עדכון התקנות, 11.07.2022
- למידע נוסף על שפכים | infospot
עדכון הנוהל להגשת תוכנית לייצוב בוצה
ההנחיות המעודכנות לאישור תוכנית לייצוב בוצה מנחות את מפעילי המט"שים כיצד להגיש את הבקשה לאישור התוכנית, מה היא צריכה לכלול, מה תוקף האישור שלה ואיך מחדשים אותה. ההנחיות מגדירות בין היתר:
- הגשת תוכנית לייצוב בוצה לאישור: הבקשה לאישור תוכנית לייצוב בוצה תוגש לכתובת דוא"ל ייעודית במשרד להגנ"ס.
- תקופת האישור: אישור התוכנית תקף ל-5 שנים. על מפעיל המט"ש להגיש בקשה לחידוש אישור התוכנית 4 חודשים לפני תום התקופה. אם לא חלו שינויים מהותיים במט"ש או במתקן לייצוב בוצה או בתהליך הייצוב, מפעיל המט"ש יכול להגיש בקשה מקוצרת.
כחלק מהעדכון, נוספו לנוהל נספחים, בהם פירוט של מה הבקשה צריכה לכלול (נספח א'), אמות מידה ודרישות מינימום לתהליכי ייצוב בוצה (נספח ב', שהוא בעצם דומה לנוסח הנוהל הישן) ונוסחים למכתבי אישור/סירוב/ביטול של תוכנית לייצוב בוצה (נספח ג', ד', ה').
לצד ההנחיות הביורוקרטיות, הנוהל מפרט גם את התנאים לביצוע ויישום תוכנית לייצוב בוצה, כולל נוהל טיפול באירוע חירום, בקרה וניטור ומתי יש לערוך בדיקת ריח או דיגום של מזהמי אוויר בסביבה. עדכון הנוהל כולל גם פירוט של האופן בו עובדי המשרד להגנ"ס מטפלים בבקשה לאישור תוכניות לייצוב בוצה.
מהי בוצה וכיצד משתמשים בה?
בוצה (Sludge) היא חומר אורגני מוצק – תוצר לוואי של תהליך טיהור שפכים. מקורה במוצקים השוקעים באגני הטיפול הראשוני ותוצרי תהליך העיכול האירובי בטיפול השניוני בשפכים.
בוצה מכילה בעיקר חומר אורגני וחומרים נוספים, בהם חומרים אנאורגניים, פתוגנים, מינרלים ועוד, לעיתים רבות בריכוזים גבוהים פי 100 ויותר מאשר בשפכים שמהן היא הופרדה.
ייצוב הוא תהליך שהופך את הבוצה לבטוחה יותר לשינוע, טיפול ושימוש ומפחית ריחות, מזהמים, ומיקרואורגניזמים מזיקים. בוצה שאינה מיוצבת כנדרש, עלולה להיות מקור למפגעים סביבתיים ובריאותיים כמו מטרדי ריח, זבובים, חרקים ומזיקים אחרים והגדלת הריכוז של גורמי מחלות בבוצה. לכן יש חשיבות סביבתית לייצוב מסודר של בוצה.
בישראל משתמשים בבוצה מטופלת לדשן חקלאי, ואולם לפי תקנות המים 2004 ("תקנות הבוצה"), בוצה יכולה לשמש דשן חקלאי רק אם עברה טיפול המגדיר אותה סוג א'. התהליכים המשמשים בארץ לעיבוד בוצה לסוג א' הם בעיקר קומפוסטציה אירובית (ברוב האתרים בישראל) ועיכול אנאירובי שכולל תהליך פסטור (באתר השפד"ן).
זה המקום להזכיר שהקפיצה המשמעותית בכמות הבוצה שמשמשת לחקלאות הייתה בשנת 2017 עם הפסקת הזרמת הבוצה ממתקן השפד"ן לים. מאז, כ-98% מהבוצה בישראל מעובדת לסוג א'.
---
מסמכים רלוונטיים:
