משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לאחרונה דוח מקיף הממליץ לבנייני מגורים משותפים לזנוח את דודי השמש הוותיקים ולעבור לחימום מים באמצעות משאבות חום וייצור חשמל עם מערכות פוטו-וולטאיות (פאנלים סולאריים).

לפי הדוח, עבור דירה חדשה, בהשקעה של עד 4,500 ₪ הדרושה להתקנת המערכות החדשות, משק בית יכול לחסוך 500–1,500 ₪ בשנה בחשבון החשמל.

יתרה מזו, המעבר למערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום יביא בתוך שני עשורים לתועלות משקיות מצטברות של עד כ-3.3 מיליארד ₪ בשנת 2050. התועלת נובעת מהסטת עומסי צריכת חשמל בשעות השיא (עד לכ-1,050 מגה-וואט), שווה ערך להספק של 2 תחנות כוח קונבנציונליות לפחות. נוסף על כך יגדל הספק החשמל הסולארי בהיקף של כ-1,100 מגה-וואט בזכות הפאנלים הסולאריים שיותקנו על גגות מבני מגורים, דבר שיסייע לישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שהיא קבעה.

כדי לממש את היתרונות המשקיים והצרכניים של השיטה החדשה לחימום מים, הדוח ממליץ לעדכן תקנה קיימת שתחייב להתקין מערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום על גגות בניינים משותפים חדשים, לצד מתן תמריצים להאצת החלפת דודי החשמל במשאבות חום בבנייה קיימת, כפי שנעשה במדינות רבות ב-OECD.

עם זאת, יש גם כמה חסמים שיש לפתור, בהם עלות ההקמה הגבוהה יחסית שבגללה אין ליזמים תמריץ להתקין מערכות אלה והפער הרגולטורי שבגללו במבנים מסוימים מערכות אלה אינן עומדות בדרישות התקן.

את הכנת הדוח ליוותה חברת הייעוץ אקוטרדיירס שמתמחה בנושאי מדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והגנת הסביבה. לדברי דניאל בלייר – ראש צוות מדיניות אנרגיה באקוטריידרס: "העבודה הזו היא סנונית ראשונה בשורה של תהליכים המסמלים שינוי תפיסתי בניהול האנרגיה בסקטור המבנים בישראל. בעבר, תכנון רשת החשמל נעשה מנקודת מבט של צד הייצור בלבד, כיום מתגבשת ההבנה שיש לנהל בצורה טובה יותר גם צד הביקוש. עכשיו אנו עוסקים בחימום מים, אך בעתיד נגבש תפיסה הוליסטית יותר לניהול הביקוש לאנרגיה בסקטור המבנים ובסקטורים נוספים".

הדוח פתוח להערות הציבור עד 10.2.2026. קישור לדוח המלא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הנתח של אנרגיות מתחדשות גדל ביותר מ-2%, 15.9.2025
2. שורה של צעדי מדיניות, רגולציה ודוחות לקדם אנרגיה מתחדשת, 6.8.2025
3. אנרגיה סולארית: צעדים חדשים כדי לעמוד ביעדים ל-2030, 27.7.2025
4. סקר ממשלתי לגיבוש תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות, 21.4.2025
5. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

המצב היום: 85% ממשקי הבית משתמשים בדודי שמש

לפי הדוח, כ-85% ממשקי הבית בישראל משתמשים כיום בדודי שמש לחימום מים. יחד הם חוסכים כ-5% מכלל צריכת החשמל השנתית בישראל, שיעור המקביל לסך החשמל שמייצרת תחנת כוח קונבנציונאלית גדולה או להספק מותקן של כ-3 ג'יגה-וואט של שדות סולאריים בשטח של 30,000 דונם.

עם זאת, בדוח מציינים שלאור ההתפתחויות הטכנולוגיות וירידת המחירים של הפאנלים הסולאריים ושל משאבות החום, כדאי יותר מבחינה כלכלית להשתמש בטכנולוגיות אלה לחימום מים מאשר בדודי שמש.

השיטה המשתלמת ביותר: פאנלים סולאריים בשילוב משאבות חום

הדוח בחן מהי החלופה הטכנולוגית והכלכלית הטובה ביותר לחימום מים וייצור אנרגיה במבני מגורים משותפים. במשק בית רגיל, חימום מים באמצעות דוד שמש ודוד חמיום אחראי ל-14% מצריכת החשמל הביתית, בעוד בדירה שיש ברשותה רק דוד חשמלי ללא דוד שמש (כמו דירות בקומות נמוכות בבניינים גבוהים) חימום המים ייקח עד 30% מצריכת החשמל הביתית.

הדוח מצא שחימום מים באמצעות מערכת פוטו-וולטאית בשילוב משאבות חום הוא החלופה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית. התקנת משאבות חום, היעילות פי 2.5–4 מדודי החשמל הרגילים, מאפשרת לפנות את הגגות מדודי השמש ובמקומם אפשר להתקין מערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל.

מבחינת עלויות, ההשקעה הכספית הנוספת הנדרשת כדי להתקין פאנלים סולאריים ומשאבות חום נאמדת בעד 4,500 ₪ ליחידת דיור בבנייה חדשה. החיסכון למשק בית הנובע מהתייעלות אנרגטית, שימוש עצמי בחשמל המיוצר על הגג ומכירת יתרות הייצור לחברת החשמל עומד על 500–1,500 ₪ בשנה ליחידת דיור, גובה הסכום תלוי במאפייני הבנייה ודפוסי צריכת החשמל. כלומר, ההשקעה במערכת החדשה מניבה תשואה גבוהה של 15%–33% והחזר השקעה בתוך 3–6 שנים.

נוסף על הכדאיות הכלכלית, לחימום מים באמצעות מערכת פוטו-וולטאיות ומשאבות חום יש יתרון בהיבט הצדק החלוקתי במשאב שטח הגג.

בבניינים גבוהים יש פער ניכר בעלויות חימום המים בין הדירות: בעוד הדירות בקומות הגבוהות נהנות ממערכות תרמו-סולאריות (דודי שמש) וממים חמים ברוב ימות השנה ולכן משלמות פחות על חימום מים בחשבון החשמל, הדירות בקומות הנמוכות מחממות את המים באמצעות דודים חשמליים ומשלמות פי 3 עד 4 יותר מאשר הדירות בקומות הגבוהות. חימום מים באמצעות מערכת פוטו-וולטאית ומשאבות חום יעילות מצמצם את הפער הזה כיוון שכל הדירות מתחלקות באופן שוויוני בהכנסות המערכת הפוטו-וולטאיות המוקמת על הגג המשותף ובמקביל נהנות ממים חמים.

החיסכון למשק: עד 3.3 מיליארד ₪

לפי הדוח, המעבר ממערכות תרמו-סולאריות למשאבות חום, בשילוב התקנה רחבה של מערכות פוטו-וולטאיות במבני מגורים, צפוי להשפיע לחיוב גם על משק החשמל. אלה היתרונות המרכזיים:

• הפחתת עומסי שיא: הפעלת משאבות חום מפחיתה ביעילות את צריכת החשמל בשעות השיא מהרשת ותורמת להפחתת הצורך בכושר ייצור חדש ולחיסכון בפיתוח רשת חלוקה. מדובר בחיסכון של כ-2.8 מיליארד ₪ עד 2050 בכושר הייצור ועוד כ-54–95 מיליון ₪ בפיתוח רשת החלוקה.
• הגדלת ייצור החשמל מאנרגיה סולארית: החלפת דודי שמש במשאבות חום מפנה שטחי גג יקר ערך. בהנחה שאפשר להתקין מערכת פוטו-וולטאית בהספק של 33–54 קילוואט מותקן (תלוי בגודל הגג) על כל גג שמתפנה, מדובר בתוספת של 43 מגה-וואט מותקן חדש מדי שנה, ועד 1,090 מגה-וואט עד שנת 2050. לכך יכולה להיות תרומה חשובה לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת.

לסיכום, הדוח מסיק שאימוץ רחב של חימום מים באמצעות משאבות חום ומערכות פוטו-וולטאיות צפוי לחסוך למשק בין 700 מיליון ל-3.3 מיליארד ₪, להפחית מאוד את עומסי השיא ולתרום ליתירות ולאמינות רשת החשמל הישראלית בטווח הארוך .

החסמים: עלות הקמה גבוהה, פער רגולטורי

לצד היתרונות, הדוח מונה גם את החסמים העיקריים של מעבר לחימום מים באמצעות מערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום.

• עלות הקמה גבוהה: תוספת של עד 4,500 ₪ לכל דירה, מהם 600 ₪ עבור משאבות החום והשאר על המערכת הפוטו-וולטאית. משום כך המערכות האלה פחות אטרקטיביות עבור היזם. כיוון שהיזם מתוגמל על עלויות ההקמה הראשוניות בלבד, ולא לפי החיסכון העתידי לדיירים, אין לו תמריץ לבחור בחלופה היקרה יותר להקמה, גם אם היא היעילה והכלכלית ביותר למשק הבית ולמשק החשמל בטווח הארוך.
• פער רגולטורי: במבנים מסוימים (7 קומות), החלופה של מערכת פוטו-וולטאיות ומשאבות חום אינה עומדת בדרישות תקנה 24 לתקנות התכנון והבנייה ויש צורך לעדכן את הרגולציה הקיימת.

ההמלצות: עדכון רגולציה, תמריצים, הסטת ביקושים והנגשת מידע

כדי לממש את היתרונות של חימום מים באמצעות מערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום, הדוח ממליץ לקדם כמה צעדי מדיניות:

• עדכון רגולציה: בחינת תיקון תקנות התכנון והבנייה כדי שכבר בשלב היתר הבנייה בנייני מגורים משותפים חדשים יהיו חייבים לכלול מערכות פוטו-וולטאיות ומשאבות חום.
• תמריצים כלכליים: בחינת מנגנוני תמרוץ להחלפת דודי חשמל במשאבות חום בבנייה קיימת, בדגש על יחידות דיור נטולות דודי שמש. בישראל מוחלפים מדי שנה כ-400,000 דודי חשמל רגילים, הצורכים פי 2.5–3 יותר חשמל ממשאבות חום.
• הסטת ביקושים: עידוד הפעלה חכמה של משאבות חום בשעות השפל ברשת, כדי למקסם את החיסכון ולצמצם את צריכת החשמל בשעות השיא.
• הנגשת מידע לציבור: ליווי המהלכים בהסברה והנגשת ידע לציבור הרחב כדי שיכיר את התועלות הכלכליות והאנרגטיות של שיטת חימום מים זו, הן בבנייה חדשה והן בהחלפת דודי חשמל במשאבות חום.

סקטור המבנים עובר לאנרגיה מקיימת

במשרד האנרגיה מציינים כי הדוח הוא עוד חלק בקידום המעבר של סקטור המבנים לאנרגיה מקיימת. הצעדים שאושרו ומיושמים בימים אלה יביאו להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, ובמקביל יתרמו גם להוזלת יוקר המחיה של משקי בית באמצעות חיסכון כספי בחשבונות החשמל.

בין הצעדים המקודמים: חובת הצגת דירוג אנרגיה לדירות חדשות המאפשרת חיסכון של עד 30% בעלויות מיזוג אוויר (עד לכ-800 ₪ למשק בית בשנה), רפורמת הייבוא במכשירי חשמל שצפויה לאפשר למשפחה ממוצעת לחסוך כ-1,000 ₪ בשנה באמצעות החלפת מכשירים ישנים (מזגנים, מייבשי כביסה, מקררים, מכונות כביסה ומקפיאים) בחדשים ויעילים יותר, חובת התקנת מערכות סולאריות על מבנים חדשים שאינם למגורים ובבתים צמודי קרקע, תקנות מחייבות לבנייה בת קיימה המבטיחות יעילות באנרגיה מובנית בכל מבנה חדש וכן תשתיות טעינה חכמות, הכוללות חובת הכנת תשתית לעמדות טעינה לכלי רכב חשמליים במבנים חדשים.

---

מסמכים רלוונטיים: