פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בירושלים קובע כי למשרד להגנת הסביבה יש סמכות להפחית מגובה העיצום הכספי שהוא מטיל בהתאם לחוק הצמיגים (75,300₪), על יבואנים של צמיגים שמפרים את החוק.

את העתירה הגיש עו"ד עומר וגנר שייצג חברה קטנה לייבוא ושיווק כלי רכב חקלאיים שהמשרד להגנ"ס הטיל עליה עיצום כספי בגובה 75,300 ₪ כפי שמוגדר בחוק הצמיגים, כיוון שלא הגישה דיווח שנתי במועד. לאחר שהחברה השלימה את הדיווח, היא ביקשה לבטל או להפחית את גובה העיצום, אך המשרד להגנ"ס דחה את בקשתה בטענה שהחוק לא מקנה לו שיקול דעת בנושא.

בפסק הדין, בית המשפט קבע כי למשרד להגנ"ס יש סמכות להפחית ואף לבטל את העיצום הכספי, בהנתן הנסיבות הנכונות, ולכן הורה למשרד להגנ"ס לבחון מחדש את גובה העיצום.

לפני כשנה דיווחנו כי לפי דוח של המשרד להגנ"ס בשנים 2021–2023 עלה ב-14% מספר יבואני ומשווקי הצמיגים שמדווחים למשרד להגנ"ס במסגרת חוק הצמיגים ומספרם עמד על 89. במקביל ירד מספרם של היבואנים והמשווקים שלא דיווחו למשרד ובשנת 2023 עמד מספרם על 23.

כתבות רלוונטיות:

1. למרות שיפור ניכר, 30% מהיבואנים הפרו את חוק הצמיגים, 8.1.2025
2. בוטל עיצום כספי ליבואן שלא חתם עם תאגיד מיחזור האריזות , 15.12.2025
3. הפתרון לבעיית היבואנים ה'טרמפיסטים' בחוקי אחריות יצרן, 18.8.2024
4. ועדה בינמשרדית: לפתוח את ענף פסולת אריזות לתחרות, 22.7.2024
5. 40% מהיבואנים לא עומדים בדרישות החוק למיחזור צמיגים, 22.5.2024

עיצום של יותר מ-75,000 ₪ בגלל דיווח מאוחר

את העתירה הגישה כאמור יבואנית ומשווקת של כלי רכב חקלאיים, בהם טרקטורים, מכסחות דשא וכלים חקלאיים דומים. מדובר בחברה משפחתית קטנה המעסיקה כ-8 עובדים. בעבר החברה עסקה גם בייבוא ושיווק של צמיגים לכלי רכב חקלאיים, אך לפני כ-5 שנים היא הפסיקה את פעילות הייבוא של הצמיגים ולכן חשבה שאינה מחויבת בדיווח לפי חוק הצמיגים, ולא הגישה דיווח לשנים 2022–2023.

אלא שגם יבואן של כלי רכב מחויב לדווח לפי חוק הצמיגים, ולכן המשרד להגנ"ס הטיל על החברה עיצום כספי בהתאם למה שמוגדר בחוק - 75,300 ₪.

בעתירתה, טענה החברה כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב ואף הפנתה לאתר האינטרנט של המשרד להגנ"ס שבו היה כתוב כי חובת הדיווח חלה על יבואנים ויצרנים של צמיגים בלבד ואין אזכור לכך שחובת הדיווח חלה גם על יבואני כלי רכב (בעקבות העתירה תוקן האתר). בנוסף, משקיבלה את העיצום הכספי, החברה השלימה את הדיווח בתוך מספר ימים, ואף עמדה ביעדי המיחזור הקבועים בחוק.

כמו כן הדגישה החברה כי אם לא הייתה עומדת ביעדי המיחזור, העיצום הכספי שהיה מוטל עליה היה בסכום של 2,700 ₪ בלבד, כיוון שהסכום נקבע לפי כמות הצמיגים, ולחברה יש היקף פעילות קטן.

לכן, החברה טענה כי מדובר בסכום עיצום כספי לא מידתי, וביקשה לבטל או להפחית את גובהו.

המשרד להגנ"ס: אין בסמכותנו להפחית את העיצום

מנגד טען המשרד להגנ"ס  כי יש לבטל את העתירה כיוון שהעיצום הכספי הוטל על החברה כדין. לטענתו, שיקול מרכזי בהטלת עיצום כספי הוא שוויון ואחידות, ולכן כיוון שבחוק הצמיגים אין תקנות הפחתה ואין קווים מנחים, אין בסמכותו של המשרד לבטל או להפחית את סכום העיצום.

עוד טען המשרד כי הדיווח החסר הוגש באיחור של כשנה וחצי וזו סיבה מספקת כדי להטיל על החברה את העיצום בגובה 75,300 ₪.

בית המשפט: בסמכות המשרד להגנ"ס להפחית את העיצום

בפסק הדין, ציין בית המשפט כי העיצומים הכספיים בחוק הצמיגים הם חלק מחקיקה שהחלה בתחילת שנות ה-2000, ולראשונה הקנתה לרגולטורים סמכות להטיל עיצומים כספיים. בחוקים אלה לא נכללו תקנות בנושא הפחתת גובה העיצום הכספי, שהגיעו בחקיקה המאוחרת יותר (למשל חוק האריזות או חוק הפסולת האלקטרונית).

בפסק הדין נמתחה ביקורת על עמדת המשרד להגנ"ס שטען כי אין לו סמכות להפחית את העיצום הכספי, ולכן כל מי שמוטל עליו עיצום במסגרת חוק הצמיגים, חייב לשלם אותו במלואו, בלי שיקול דעת ובלי בחינת נסיבות המקרה. כמו כן בפסק הדין נאמר כי גישה זו סותרת את העקרונות המנחים של משרד המשפטים שמדבר על איזון ושיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה.

פסק הדין מדגיש כי חוק הצמיגים אינו אוסר על הפחתה של העיצום ולכן יש למשרד להגנ"ס סמכות להפחית או לבטל את העיצום. לכן החליט בית המשפט להחזיר את הנושא להכרעת המשרד להגנ"ס והורה לו לקבל החלטה חדשה בנושא העיצום, על בסיס הקביעה כי יש בסמכותו להפחיתו.

כמה עיצומים כספיים הוטלו מכוח חוק הצמיגים?

כפי שדיווחנו לפני כשנה, מדוח שהמשרד להגנ"ס פרסם על יישום חוק הצמיגים בשנים 2021–2023 עולה כי בשנים אלה המשיכה מגמת העלייה בכמות יבואני הרכב והצמיגים המדווחים על יישום חוק הצמיגים ומספרם עלה בשיעור של כ-14%, בהשוואה לדוח הקודם (2020–2021).

במקביל לגידול במספר היבואנים המדווחים, ירדה כמות היבואנים שלא דיווחו, או שדיווחו בצורה לא תקינה. מ-35 שלא דיווחו בדוח הקודם (שנת 2021) ל-23 שלא דיווחו בשנת 2023. ללא הדיווח, לא ניתן לדעת כמה צמיגים אותם יבואנים מכרו, ובהתאם לכך, מהם יעדי האיסוף והמיחזור שחלים עליהם.

בתקופה זו המשרד להגנ"ס שלח לכ-20 יבואנים מתוך 23 שלא דיווחו הודעות על כוונה להטיל עליהם עיצום כספי של 75,300 ₪. המשרד החליט שלא לאכוף אי-דיווח בקרב יבואנים בשנת 2021 בשל מגפת הקורונה שהייתה אז ומצוקת כוח אדם.

החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים

החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים הוא חוק אחריות היצרן השני שנחקק בישראל (הראשון היה חוק הפיקדון על מיכלי משקה) והוא נכנס לתוקף בשנת 2007 כדי להסדיר את הטיפול בצמיגים משומשים, למנוע את השלכתם בשטחים ציבוריים, לצמצם את ההטמנה שלהם, ולהביא לניצול יעיל של חומרי גלם (כלכלה מעגלית).

החוק מטיל אחריות על יצרני ויבואני הרכב והצמיגים לפעול לאיסוף ומיחזור של צמיגים משומשים. החוק גם אוסר על הטמנה של צמיגים שלמים או חתוכים.

בישראל פועלים שני מפעלים למיחזור צמיגים, טיירק בצפון (פארק תעשיות שח"ק) ות.מ.צ בדרום (באר-שבע), שאוספים וממחזרים את הצמיגים.

עורכי דין בתחום איכות הסביבה: