המאבק הבינלאומי על מינרלים קריטיים עולה מדרגה, וענף הפסולת האלקטרונית מסתמן כמרוויח מרכזי. בשבוע שעבר המשרד לתעשייה וביטחון (BIS) של ארה"ב פרסם תקנה האוסרת לייצא מסה שחורה (Black Mass – תערובת אבקתית שנוצרת מפירוק וגריסה של סוללות כלי רכב חשמליים) ופסולת וגרוטאות שמכילות את המינרל טונגסטן (סימון כימי W).

ההגבלה על ייצוא המינרלים החיוניים צפויה לחזק את ענף מיחזור הסוללות של כלי רכב חשמליים (מהם מופק מסה שחורה), ואת ענף מיחזור פסולת אלקטרונית, מכיוון שהמינרל טנגסטן נמצא בשימוש נפוץ במוצרי חשמל.

בשנתיים האחרונות קמה בישראל תעשיית מיחזור סוללות כלי רכב חשמליים, אלא שכיום אין בישראל חקיקה בנושא. למרות זאת, גם משרד האנרגיה וגם משרד הכלכלה פרסמו בשנה החולפת מסמכי מדיניות שעוסקים בנושא הזה, ויהיה מעניין לראות האם החקיקה החדשה בארה"ב תגיע גם לישראל.

התקנה באה בהמשך לצו שעליו חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני כשבועיים, המאפשר להטיל הגבלות על ייצוא של מינרלים וחומרים קריטיים הניתנים להשבה (Recoverable Critical Minerals and Materials CMMs). המגבלה תכנס לתוקף ב-27 באוגוסט והיא תהיה בתוקף לשנה.

קישור לנוסח התקנה מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. דוח: עיכוב באסדרה יגרום להצטברות פסולת סוללות כלי רכב חשמליים, 16.7.2026
2. משרד הכלכלה מציע להקים מפעל למיחזור מסה שחורה, 12.2.2026
3. פורסמה המדיניות להיערכות למחסור הצפוי במינרלים חיוניים , 22.12.2025
4. ענף מיחזור חדש בישראל: 4 מפעלים חדשים למיחזור סוללות, 22.7.2025
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

הצו הנשיאותי: להטיל הגבלות על ייצוא מינרלים וחומרים קריטיים

כאמור, צו נשיאותי שהנשיא טראמפ חתם עליו לפני כשבועיים, מעניק לממשל האמריקאי סמכות להטיל הגבלות על ייצוא מינרלים וחומרים קריטיים הניתנים להשבה.

הצו מדגיש כי מינרלים וחומרים קריטיים הם רכיב חיוני לשמירה על התפקוד, הביטחון והחוסן של תשתיות לאומיות, והם חומרי גלם מרכזיים במערכות הגנה מתקדמות ובשרשראות האספקה הביטחוניות של ארצות הברית.

ואולם, כיום ארה"ב תלויה במידה רבה בייבוא של חלק מהמינרלים והחומרים הקריטיים, מצב שעלול לחשוף את שרשראות האספקה לשיבושים משמעותיים.

עוד מודגש בצו כי אף שארה"ב מחזיקה בכמויות גדולות של מינרלים וחומרים קריטיים הכלולים במוצרים מוגמרים, כמו מגנטים קבועים וסוללות ליתיום-יון, היא עדיין תלויה במידה רבה במקורות אספקה חיצוניים, שחלקם חשופים לסיכונים של שיבושים חמורים ומתמשכים.

לצד זה ארה"ב מחזיקה בכמויות גדולות של פסולת תעשייתית המכילה מינרלים וחומרים חיוניים שאפשר להשיב, למחזר ולהחזיר לשימוש בשרשראות האספקה המקומיות.

על בסיס קביעות אלה, הצו מעניק לשר המסחר סמכות לנקוט צעדים להגנה על זמינותם של משאבים אלה, כולל להטיל הגבלות על ייצואם כשהדבר נדרש לצורכי הביטחון הלאומי.

אילו חומרים ייאסרו לייצוא?

בעקבות הצו הוציא משרד התעשייה והביטחון האמריקאי תקנת חירום זמנית האוסרת לייצא מסה שחורה ופסולת וגרוטאות טונגסטן ומטילה חובה למכור את החומרים האלה לשוק המקומי בלבד.

החובה חלה על הקטגוריות האלה של פסולת וגרוטאות: פסולת תאי סוללה ראשוניים וסוללות ראשוניות (שלא ניתנים להטענה חוזרת), מצברים חשמליים, תאים וסוללות משומשים הממוינים לפי הרכב כימי ואינם מכילים עופרת, קדמיום או כספית. עם זאת, הדרישה חלה רק על חומרים העונים להגדרה של "מסה שחורה". חומרים שאינם עומדים בהגדרה אינם כפופים לתקנה החדשה.

לפי התקנות, החל מ-27 באוגוסט גורמים אמריקאיים העוסקים במכירה של מסה שחורה ופסולת וגרוטאות טונגסטן, המוגדרות חומר גלם חיוני לתעשייה הביטחונית, לא יוכלו למכור את הסחורה שלהם לגורמים לא-אמריקאיים, אלא אם קיבלו אישור מיוחד מהמשרד לתעשייה וביטחון. משמעות התקנה בפועל היא איסור על ייצוא חומרים אלה.

מהי מסה שחורה לפי התקנה?

משרד התעשייה והביטחון האמריקאי מגדיר מסה שחורה כחומר שמתקבל מגריסת פסולת של סוללות ליתיום-יון, המכיל חומרי קתודה כמו ליתיום, קובלט, ניקל ומנגן וכן חומרי אנודה (גרפיט וסיליקון) ועוד חומרים שמקורם בתאי הסוללה.

כיצד ישראל נערכת למחסור במינרלים חיוניים?

כפי שדיווחנו, בסוף שנת 2025 פרסם משרד האנרגיה דוח בנושא "גיבוש מדיניות מינרלים חיוניים בישראל לעתיד מאופס פליטות" המציג את האסטרטגיה של ישראל להתמודדות עם המחסור העולמי הצפוי במינרלים חיוניים. לפי משרד האנרגיה, אחת הדרכים להתמודדות עם המחסור הצפוי הוא קידום תעשיית המיחזור המקומית של פסולת אלקטרונית כדי למצות ממנה מינרלים חיוניים.

כבר היום פועל בישראל מפעל ריקאר טכנולוגיות רכב (Batter-E לשעבר) שנחנך לפני כשנתיים בנגב שעוסק במיחזור סוללות כלי רכב חשמליים. כמו כן מוקמים בישראל בימים אלה עוד מפעלים למיחזור סוללות כלי רכב חשמליים והפקת חומרים חיוניים מהן.

דוח משרד הכלכלה והתעשייה שעליו דיווחנו לפני כחצי שנה, מצא כי בתנאים מסוימים יש היתכנות כלכלית בהקמת מפעל מקומי שיעבד את המסה השחורה שמיוצרת בתהליך המיחזור של סוללות כלי הרכב עד לשלב הסופי. כלומר, במקום שהמסה השחורה תישלח למפעלי מיחזור בחו"ל, המפעל המקומי יפיק ממנו מינרלים חיוניים לשימוש בתעשייה הישראלית.

במקביל לטיפול בסוללות של כלי רכב חשמליים, בחודשים האחרונים, המשרד להגנ"ס הסדיר את הנחיות האיסוף והטיפול בסוללות ליתיום של קורקינטים ואופניים חשמליים, שנכללים בחוק פסולת אלקטרונית הישראלי, ולכן 2 תאגידי המיחזור המוכרים, מא"י ו-ת.מ.י מחויבים לאסוף ולטפל בהם.

---

מסמכים רלוונטיים: