משרד האנרגיה פרסם את הנוסח הסופי של דוח "גיבוש מדיניות מינרלים חיוניים בישראל לעתיד מאופס פליטות", לאחר שפורסם להערות הציבור מוקדם יותר השנה.

הדוח עוסק בהיערכות של ישראל למחסור הצפוי במינרלים חיוניים לפיתוח משק האנרגיה, הנובע בין השאר מהמעבר העולמי ממשקי אנרגיה המבוססים על מקורות אנרגיה פוסיליים למשקי אנרגיה מבוזרים, מגוונים ונקיים יותר. מעבר זה צפוי להגדיל מאוד את הביקוש למינרלים חיוניים כמו ליתיום, קובלט, ניקל, גרפיט ועוד.

כידוע, גם ישראל היא חלק ממגמה זו ותוכניות הפיתוח של משק האנרגיה בישראלי לטווח הקצר והארוך מבוססות על הגברת השימוש באנרגיה סולארית, אגירת חשמל, וכלי רכב חשמליים – טכנולוגיות שמיוצרות באמצעות אותם מינרלים חיוניים.

אלא שבגלל הביקוש הגובר, לפי התחזיות לשנת 2050, העתודות העולמיות של חלק מהמינרלים האלה צפויות להיות נמוכות באופן ניכר מהביקוש הצפוי בשאיפה להגיע לאיפוס פליטות. המחסור שייווצר יכול להתבטא בחוסר זמינות, בעליית מחירים וגם בעיות אספקה בגלל שווקים ריכוזיים שבהם שולטות מספר מצומצם של חברות ומדינות.

בישראל המצב מורכב במיוחד, כיוון שאין כאן מרבצי מינרלים גדולים ואין תעשיית ייצור משמעותית של מוצרים כמו פאנלים סולאריים, סוללות וכלי רכב חשמליים, לכן אפילו גישה בטוחה למינרלים גולמיים אינה מבטיחה אספקה של מוצרים סופיים בכמויות הנדרשות ובמחירים סבירים.

לכן מרבית הפתרונות בדוח מתמקדים בהבטחת אספקת המינרלים ו/או המוצרים הסופיים לישראל, בהתבסס על קידום אמצעים שייצרו תועלות כלכליות וגיאו-פוליטיות, בהם:

• השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חסכוניות במינרלים נדירים, ושיפור מיחזור המינרלים.
• תמיכה בהקמת מפעלי ייצור מקומיים של טכנולוגיות רלוונטיות כמו פאנלים סולאריים וסוללות.
• קידום נושא המיחזור למיצוי חוזר של מינרלים, בעיקר מפסולת אלקטרונית.
• מיצוי מרבצים מקומיים של מינרלים חיוניים, כמו נחושת בתמנע וליתיום בים המלח.
• גיבוש הסכמים בינלאומיים שיבטיחו אספקת מינרלים ומוצרים סופיים גם במצבים של מחסור עולמי.

בדוח מסבירים שיישום משולב של צעדים אלה יאפשר לישראל לא רק לשפר את הביטחון האנרגטי, לגוון את מקורות האספקה שלה, להגביר את העצמאות האנרגטית ולהפחית פליטות, אלא גם להפוך את האתגר הגלובלי של מחסור במינרלים חיוניים להזדמנות כלכלית ואסטרטגית, ובמקביל לחזק את מעמדה בעולם שבו משאבים קריטיים הופכים למצרך נדיר ומבוקש.

קישור לדוח המלא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ישראל נערכת למחסור עולמי במינרלים חיוניים לאנרגיות מתחדשות, 3.7.2025
2. שר האנרגיה: נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030, 22.10.2025
3. הנתח של אנרגיות מתחדשות גדל ביותר מ-2%, 15.9.2025
4. גל של צעדי מדיניות, רגולציה ודו"חות לקדם אנרגיה מתחדשת, 6.8.2025
5. אנרגיה סולארית: צעדים חדשים כדי לעמוד ביעדים ל-2030, 27.7.2025
6. סקר ממשלתי לגיבוש תוכנית אסטרטגית לאנרגיות מתחדשות, 21.4.2025
7. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

צפי למחסור עולמי במינרלים חיוניים

כדי לחזק את הביטחון האנרגטי מצד אחד ולעמוד ביעדי האקלים מצד שני, מדינות רבות בעולם מצמצמות את הסתמכותן על מקורות אנרגיה פוסיליים ועוברות לטכנולוגיות מגוונות, מבוזרות ומופחתות פליטות במשק החשמל, בתחבורה ובתעשייה. ואולם, מעבר זה צפוי להגדיל מאוד את הביקוש העולמי למינרלים חיוניים שמשמשים לייצור טכנולוגיות אלה ובהם ליתיום, קובלט, ניקל, גרפיט ועוד.

המחסור הצפוי במינרלים חיוניים עשוי להתבטא במצב שבו העתודות של המינרלים בעולם לא יספקו את הביקוש העתידי, ולפני כן תבוא עליית מחירים וקשיי אספקה בגלל ריכוזיות בשווקים הנובעת ממספר קטן של ספקים ומדינות החולשים על רוב אתרי הכרייה והעיבוד של המינרלים.

לצד אלה יש גם מגמות שעשויות להקטין את הביקוש כמו התייעלות בשימוש במינרלים ובאנרגיה, מיחזור או החלפת הטכנולוגיות המרכזיות להפקת אנרגיה לטכנולוגיות שאינן דורשות שימוש במינרלים שיש בהם מחסור כמו למשל שימוש בסוללות נתרן במקום סוללות ליתיום.

בישראל המצב כאמור מורכב עוד יותר משום שאין בה תעשייה משמעותית לייצור הרכיבים הטכנולוגיים שידרשו למשק האנרגיה העתידי והיא מייבאת את מוצרי האנרגיה הסופיים. לכן, הבטחה של אספקת המינרלים החיוניים לישראל לאו דווקא תבטיח את אספקת המוצרים הסופיים ויהיה צורך בפתרונות נוספים כדי להבטיח את אספקת הטכנולוגיות הנדרשות למשק האנרגיה הישראלי, תוך התמודדות עם התחרות העולמית הצפויה על מינרלים חיוניים אלה.

הפתרונות: מו"פ, מפעלים מקומיים, מיחזור ועוד

כדי להתגבר על המחסור העולמי הצפוי במינרלים חיוניים, הדוח מציע כמה פתרונות, המשלבים בין ניצול יתרונותיה הטכנולוגיים של ישראל לבין ההתמודדות עם אתגרי המחסור העולמי הצפוי:

1. השקעה במו"פ: בנושאים כמו ייעול הטכנולוגיות הנוכחיות, פיתוח חלופות המשתמשות במינרלים פחות נדירים ופיתוח טכנולוגיות מיחזור למינרלים הנדירים.

בדוח מדגישים שאף שישראל אינה מפיקה בעצמה מינרלים ואינה מייצרת מוצרים המבוססים על מינרלים אלה, היא תוכל להפיק בעתיד תועלות כלכליות וגיאו-פוליטיות מפיתוח טכנולוגיות המגשרות על המחסור.

1. הקמת מפעלי ייצור מקומיים: הדוח ממליץ לבחון הקמה של מפעלים לייצור מקומי של טכנולוגיות אנרגיה מתקדמות כמו פאנלים סולאריים, סוללות אגירה ורכיבי מכוניות חשמליים.
2. מיצוי מרבצי המינרלים הקיימים: בישראל יש רק מעט מרבצים של מינרלים חיוניים, אבל כדאי להשקיע בהפקתם כדי לקבל את התמורה הגבוהה ביותר. לחלופין אפשר להשקיע גם במכרות מעבר לים ולקבל זכויות לאספקת התוצרים.
3. קידום פתרונות מיחזור: מיחזור ומיצוי של מינרלים נדירים, בעיקר מפאנלים סולאריים ישנים או מסוללות שיצאו משימוש. לשם כך יש צורך ברגולציה המחייבת מיחזור או שימוש חוזר.
4. הצטרפות להסכמים בינלאומיים: הצטרפות להסכמים בילטרליים, אזוריים או מולטילטרליים שיאפשרו לישראל קדימות באספקת מינרלים או מוצרים סופיים לישראל, גם בתקופה של מחסור עולמי.

בדוח מדגישים שעבור כל אחד מהפתרונות האלה יש צורך לגבש מנגנון למיפוי ומעקב אחרי המגמות העולמיות שיוכל להתריע מראש על תהליכים שפוגעים באספקה הסדירה של מוצרי ורכיבי אנרגיה.

עוד ממליצים בדוח שלאחר שייבחנו הפתרונות הרלוונטיים, יש לגבש תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח הכוללת יעדים, צעדי מדיניות נדרשים ולוחות זמנים למימוש.

---

מסמכים רלוונטיים: