המועצה האזורית גליל תחתון פרסמה בקשה לקבלת מידע והצעות (RFI) להקמת מיזם אזורי לטיפול מתקדם בפסולת עירונית והשבת אנרגיה שיוקם בפארק תעשיות קדמת גליל, ליד טבריה.

המיזם מיועד לקום על שטח של כ-100 דונם, ואמור להציע פתרון אזורי מתקדם, סביבתי וכלכלי לטיפול בפסולת עירונית, כולל מתקן השבת אנרגיה מפסולת (פל"א – פסולת לאנרגיה) בעל פוטנציאל הרחבה עתידי, מתקן מיון, מתקן לטיפול בפסולת אורגנית שיוכל לקלוט פסולת רבה מאזור הצפון ומתקן אגירה.

גם מיזם זה, כמו מיזמים דומים אחרים שמקודמים בימים אלה, מבקש לפתור את אחד האתגרים המרכזיים שמשק הפסולת בישראל מתמודד איתם בשנים האחרונות: מחסור הולך וגובר בעתודות קרקע להטמנה. באמצעות טיפול מתקדם בפסולת והשבת אנרגיה מפסולת שאינה ניתנת למיחזור, מתקני טיפול והשבה מתקדמים מסייעים לצמצם את היקפי ההטמנה, להפחית את שינוע הפסולת למרחקים ארוכים, לייצר חשמל ואנרגיה ממקור מקומי ולהפחית את פליטות גזי החממה.

במועצת גליל תחתון מציינים כי לשם קידום המיזם קיבלה המועצה אישור לקדם את התוכנית בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות).

קישור לעמוד הקול הקורא מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה הסמיכה עוד יזם פרטי לקדם בוות"ל מתקן פסולת, 30.6.2026
2. המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר מקדמים רפורמה בענף הפסולת, 25.6.2026
3. הרשימה המלאה: 50 מתקני הפסולת שמתוכננים בישראל, 04.02.2026
4. מצוקת נפח ההטמנה תימשך השנה, אך צפויה להיפתר בהמשך, 28.01.2026
5. לראשונה: יזם פרטי הוסמך לקדם מתקן לטיפול בפסולת בוות"ל, 28.9.2025
6. למידע נוסף על פסולת | infospot

המיזם: מתקני טיפול מתקדמים על שטח של כ-99 דונם

כאמור, מועצה אזורית גליל תחתון מבקשת לקבל מידע והצעות בנושא פיתוח, תכנון, הקמה ותפעול של מתקן השבה ועוד מתקנים לטיפול בפסולת עירונית שיוקמו על שטח של כ-99 דונם באזור התעשייה קדמת גליל הסמוך לטבריה.

בשלב זה המועצה בוחנת 2 חלופות: שילוב של מתקן מיון, מתקן לטיפול בפסולת אורגנית ומתקן השבה או הקמת מתקן השבה תרמי מרכזי.

על המשיבים להציג הוכחה כי הם בעלי ניסיון בתחום טיפול בפסולת בהיקף של יותר מ-200 מיליון ₪ בשנה והקמת מתקני תשתית וחשמל בהיקף העולה על מיליארד ₪.

היזם שיקים את המתקנים ישמש זכיין/בר רשות בקרקע לתקופת הפעלה של 25 שנה. בתום התקופה הקרקע תשוב במלואה למועצת גליל תחתון.

סטטוס יישום אסטרטגית הפסולת

מנתונים שהוצגו בתחילת השנה בדיון בוועדה הפנים והגנ"ס של הכנסת עולה שמספר מתקני המיון, הטיפול וההשבה הקיימים היום בישראל רחוק מאוד מהמספר הדרוש כדי ליישם את היעדים השאפתניים שהמשרד להגנ"ס קבע לשנת 2030: צמצום ההטמנה ל-20%, שיעור מיחזור של כ-50% ושיעור השבה של 30%. נציין שנכון להיום שיעור ההטמנה עומד על כ-75% מהפסולת.

עם זאת, התמונה עשויה להשתנות לטובה כשהמתקנים המתוכננים, ובעיקר מתקני ההשבה ומתקני הטיפול בפסולת אורגנית, אכן יקומו. אלא שתכנונם והקמתם יקרים מאוד ואורכת זמן ממושך – לפי הערכת המשרד להגנ"ס כ-10–15 שנה למתקן.

לצד הקמת המתקנים, במשרד להגנ"ס מדגישים את החשיבות של ההפרדה במקור (כולל הפרדה של פסולת אורגנית) לא רק לצמצום ההטמנה אלא גם להפחתה בכמות מתקני הטיפול שנדרש להקים. זאת כיוון שכמעט כל זרם פסולת שמופרד במקור, ממוחזר במלואו, בלי להישלח למתקני הטיפול.

מתקני השבה: מצמצמים ב-70% הטמנה של שאריות מיון

לפי נתונים שהמשרד להגנ"ס הציג באותו דיון בכנסת לפני כחצי שנה, מספר מתקני ההשבה הנדרש כיום הוא 7–10, ואילו המספר הנדרש ב-2050 הוא 12–17 מתקני השבה.

כל מתקן השבה שיוקם יטפל ב-300–650 אלף טון פסולת בשנה. עלות ההקמה של מתקן השבה עומדת על כ-1.5 מיליארד ₪ ודמי השער הנגבים עבור כל טון פסולת עומדים על 130–180 € (480 –670 ₪, לפי שער של 3.70).

נכון להיום, פועל בישראל מתקן השבה אחד – מתקן ה-RDF בחירייה ההופך את שאריות המיון לדלק חלופי המשמש את מפעל המלט בנשר. יש עוד שני מתקני השבה שיש להם תוכניות מאושרות: המתקן בנאות חובב שלפי התוכניות אמור להתחיל לפעול בעוד כ-4–5 שנים (2030 או 2031) ומתקן ההשבה שמתוכנן לקום ליד מט"ש עכו, שתוכניותיו אושרו והוא נמצא לקראת היתר בנייה. לצד אלה יש עוד כ-19 מתקני השבה מתוכננים.

כמו כן מקדם המשרד להגנ"ס מכרז ממשלתי להקמת מתקן השבה במישור רותם שיהיה מתקן ההשבה היחידי שיקלוט עודפי פסולת מכל הארץ, ולא רק מהאזור הסמוך. המיקום נבחר בגלל סמיכות למסילת הרכבת שבאמצעותה הפסולת תשונע לאתר.

---

מסמכים רלוונטיים: