תקן ESRS-40a שפיתח ארגון EFRAG מסמן שלב חדש בהתפתחות דיווח התאגידי: מעבר מעידן שבו דיווחי קיימות היו וולונטריים, לעידן שבו הם הופכים לחלק בלתי נפרד ממערכת הדיווח התאגידי המחייבת והוא עתיד להפוך את חובות הדיווח האירופיות לבעלות השפעה גלובלית.

כזכור, בעקבות אישור דירקטיבת CSRD באיחוד האירופי, גם תאגידים לא אירופיים אך בעלי פעילות משמעותית באירופה נדרשים להתייחס לדרישות הדיווח האירופיות, גם אם מטה החברה נמצא מחוץ לאיחוד האירופי. בשל כך הדיווח על קיימות חדל להיות נושא מקומי או רגולטורי גרידא, והופך לחלק ממערכת הדיווח הגלובלית של תאגידים בינלאומיים.

כאן נכנסת לתמונה טיוטת תקן ESRS-40a (שבעבר כונו non-EU או NESRS) שפיתח ארגון EFRAG לפי סעיף 40a של דירקטיבת החשבונאות האירופית (CSRD). התקן עתיד לחול על תאגידים שאינם אירופיים אך מקיימים פעילות משמעותית באיחוד האירופי ומחויבים לדיווח קיימות לפי הדירקטיבה האירופית. הדיווח לפי ESRS-40a  צפוי להיות מחייב החל משנת הדיווח 2028, כשהדוחות הראשונים יפורסמו בשנת 2029.

בשניים וחצי העשורים שחלפו מאז שנת 2000 דיווחי קיימות היו במידה רבה ניסוי מעבדה בינלאומי. ארגונים בחרו מסגרות שונות, מדדים שונים ושיטות מדידה שונות. החל משנת 2028 ואילך תיווצר מציאות חדשה שבה דוחות קיימות יהפכו מחוברת שיווקית למסמך דיווח רגולטורי בעל מבנה קבוע, עקבי ובר-השוואה המבוסס על:

• דיווח חובה
• סטנדרטים מחייבים
• דרישות ביקורת
• אכיפה רגולטורית
• השוואתיות בין חברות
• אינטגרציה עם הדיווח הכספי

אז איך תקן ESRS-40a ישנה את דיווחי הקיימות של ארגונים לא אירופיים מבחינת תוכן וגם מבחינת מבנה הדוח? איך הוא צפוי לצמצם כפילויות, להפחית עלויות דיווח וליצור מערך אחיד של דיווחי תאגיד? ואיך הוא צפוי להשפיע על עולם דיווחי הקיימות ולהפוך אותם מדיווח וולונטרי לסטנדרט מחייב? התשובות במאמר שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. יציבות: 82 חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית ESG בשנת 2025, 23.3.2026
2. אירופה: אושרו הקלות חקיקה בתחום האחריות התאגידית והדיווח הסביבתי, 8.2.2026
3. תכירו: תקן אירופי מעודכן לדיווחי קיימות Revised ESRS, 17.12.2025
4. האיחוד האירופי מרכך ומצמצם את החקיקה הסביבתית, 29.05.2025
5. דוח אחריות תאגידית הופך לסטנדרט בישראל, 29.05.2025
6. אחריות תאגידית סביבתית |   infospot

 דיווחי הקיימות: 2 עולמות מקבילים

החל משנת 2000 ובשניים וחצי העשורים שחלפו מאז, ארגונים בחרו לפי איזה תקן או מסגרת לדווח בתחום הקיימות (SASB, CDP, TCFD, GRI או מסגרות אחרות). בדרך כלל חברות דיווחו כדי לענות על ציפיות משקיעים, לשפר מוניטין או להגיב ללחצים מצד בעלי עניין.

עד לאחרונה התקיימו למעשה 2 עולמות מקבילים בתחום הדיווח: האחד, המודל האירופי, המבוסס על תפיסת המהותיות הכפולה (Double Materiality) הבוחן גם את השפעת החברה על הסביבה והחברה (מהותיות אימפקט) וגם את השפעת נושאי הקיימות על החברה עצמה (מהותיות פיננסית המתמקדת בסיכונים והזדמנויות).

השני הוא המודל הנפוץ מחוץ לאירופה, המתמקד במהותיות פיננסית בלבד, כלומר במידע שעשוי להשפיע על שווי החברה ועל החלטות של משקיעים. תקני הדיווח המרכזיים בגישה זו הם S1 ו-S2 של ארגון ISSB והם חלק מתקני החשבונאות הבינלאומיים IFRS. כלי הדיווח המשלים להם הוא תקני ארגוןGRI  הכוללים מהותיות אימפקט בלבד.

תקן ESRS-40a: משנה את המשוואה

תקן ESRS-40a מתמקד רק במהותיות אימפקט, בהתאם לדירקטיבת CSRD, ומפחית מאוד דרישות הקשורות לסיכונים, הזדמנויות, תלות (Dependencies) ועמידות עסקית (Resilience), שקיימות בתקני .ESRS המשמעות היא שבעתיד הקרוב חברות יידרשו לפעול במקביל בשני מישורים של מהותיות:

1. מהותיות פיננסית עבור משקיעים ושוקי הון.
2. מהותיות אימפקט עבור רגולטורים, עובדים, קהילות והחברה בכללותה.

חברות שיצליחו לבנות מערכות דיווח אחידות שיתמכו בשני סוגי המהותיות ייהנו מיתרון משמעותי.

חשוב לציין שבמקביל להתפתחות תקן ESRS, יש עלייה מרשימה באימוץ תקני ISSB ברחבי העולם. מדינות רבות בוחנות או כבר מיישמות את IFRS S1 ו-IFRS S2 המבוססים על תפיסת המהותיות הפיננסית ומתמקדים במידע הרלוונטי למשקיעים ולשוקי ההון. גישה זו הופכת במהירות לשפה המשותפת של מדינות רבות מחוץ לאירופה.

המראה החדש של דוח הקיימות

אחת ההשפעות החשובות ביותר של ESRS-40a תהיה עיצובו מחדש של דוח הקיימות.

בעבר, דוחות קיימות נראו פעמים רבות כמו מסמך שיווקי: סיפורי הצלחה, תמונות, דוגמאות ונתונים שנבחרו באופן סלקטיבי. העתיד יהיה שונה לחלוטין ובדומה לדוחות כספיים, דוחות הקיימות צפויים להתבסס על מבנה קבוע ומוסדר שיראה כך:

1. בסיס ההכנה  (Basis for Preparation)
2. ממשל תאגידי  (Governance)
3. אסטרטגיה  (Strategy)
4. ניהול השפעות, סיכונים והזדמנויות
5. דיווח בנושאי סביבה (מחולק לפרק בנושא מדיניות, פעולות, מטרות ומדדי ביצוע)
6. דיווח בנושאים חברתיים (מחולק לפרק בנושא מדיניות, פעולות, מטרות ומדדי ביצוע)
7. ממשל והתנהלות עסקית

במילים אחרות, דוחות הקיימות יהפכו מחוברת תקשורתית למסמך דיווח רגולטורי בעל מבנה קבוע, עקבי ובר-השוואה.

מניעת כפילות

אחת ההתפתחויות החשובות ביותר בעולם ה-ESRS היא השימוש ההולך וגובר במנגנון Incorporation By Reference. כיום פעמים רבות חברות מציגות את אותם נתונים בכמה מסמכים שונים כמו למשל דוח שנתי, דוח ממשל תאגידי, דוח תגמול, דוח סיכונים או דוח קיימות. טיוטת תקן ESRS-40a  מעניקה משקל משמעותי לנושא ההפניות הצולבות וההתבססות על מידע שכבר פורסם במסמכים אחרים. עם זאת, כדי לעשות זאת נדרשים כללים ברורים:

• הפניה מדויקת: החברה לא תוכל להפנות למסמך שלם. היא תידרש להפנות לעמודים, לפרקים או לסעיפים מוגדרים.
• נגישות: המידע שאליו מפנים חייב להיות זמין לציבור בצורה קלה וברורה.
• עקביות: אותם גבולות דיווח, אותן הגדרות ואותה תקופת דיווח חייבים לחול הן על המידע המופיע בדוח והן על המידע המופנה.
• Audit Trail: יש להבטיח שניתן לאמת ולבקר את המידע שמפנים אליו .
• אחריות הנהלה: האחריות למידע נשארת בידי ההנהלה גם אם הוא מוצג במסמך אחר.

 גישה זו צפויה לצמצם כפילויות, להפחית עלויות דיווח וליצור מערך אחיד של דיווח תאגידי.

ביקורת חיצונית

הסיבה החשובה ביותר לכך שתקן ESRS-40a ישנה את עולם הדיווח לא נעוצה בתוכן הדיווח אלא בדרישה להבטיח מהימנות. לראשונה, מידע בנושא קיימות נדרש לעבור תהליך דומה לזה שעוברים דוחות כספיים. במסגרת דירקטיבת CSRD דוחות קיימות כפופים לביקורת חיצונית ומשמעות הדבר היא שחברות חייבות להקים מנגנוני בקרה ותיעוד ברמה שלא הייתה קיימת בעבר. במסגרת התקן החברות יידרשו להבטיח:

• מקור נתונים ברור
• תיעוד מלא של המתודולוגיות
• בקרות פנימיות
• אחריות עסקית מוגדרת
• יכולת שחזור ובדיקה של הנתונים
• מעורבות של ביקורת פנימית והדירקטוריון

התוצאה היא מעבר מדיווח "נרטיבי" לדיווח "מבוקר". בדומה לאופן שבו לא ניתן כיום להעלות על הדעת פרסום דוח כספי ללא חוות דעת רואה חשבון, כך בעתיד יהיה קשה לדמיין דוח קיימות שאינו כפוף להבטחת מהימנות.

סוף עידן הוולונטריות בדיווחי קיימות

עם אימוץ תקן ESRS-40a תחום הקיימות עובר את אותו תהליך שעברו הדוחות הכספיים במאה הקודמת, ולכן מדובר בהרבה יותר מאשר עוד תקן דיווח, אלא במעבר ההיסטורי מעידן שבו דיווחי קיימות היו וולונטריים, לעידן שבו הם הופכים לחלק בלתי נפרד ממערכת הדיווח התאגידי המחייבת.

הדרישה לשקיפות, האפשרות לשלב מידע באמצעות ,Incorporation by Reference החובה לעמוד בביקורת מסוג Limited Assurance והמפגש בין מהותיות האימפקט האירופית למהותיות הפיננסית הגלובלית יוצרים מסגרת דיווח חדשה שתעצב את שוקי ההון ואת הממשל התאגידי בעשור הקרוב. 

בסופו של דבר ESRS-40a אינו רק תקן אירופי, אלא צעד חשוב בדרך ליצירת שפה גלובלית אחידה לדיווחי קיימות, והוא מסמן את התבגרותו של התחום ממסגרת וולונטרית למרכיב מרכזי, מוסדר ומבוקר של הדיווח התאגידי בעולם.

---

את המאמר כתב  ד"ר ליעד אורתר, מנהל טכני בכיר ב- .EFRAG

ביום שלישי, ה 4 לאוגוסט, יתקיים וובינר שיציג את תקן הדיווח האירופאי החדש לקיימות ESRS 40a - קישור להרשמה ופרטים נוספים

ספקים לתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית ESG: