שלושה אירועי אכיפה נגד אתרי פסולת שפעלו לא כחוק התרחשו בחודש האחרון.

במקרה הראשון, המשטרה הירוקה, משטרת ישראל וכוח מג"ב פשטו על בתי חשודים בעבירות פסולת, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושוחד ועיכבו 4 מהם לחקירה, 2 מתוכם עובדי ציבור בעיריית רמת השרון. פרטים נוספים בהמשך הכתבה.

במקרה השני, המשרד להגנת הסביבה הגיש לאחרונה כתב אישום פלילי נגד מפעילי אתר פסולת פיראטי באזור חדרה בגין הפעלת אתר לסילוק פסולת שלא כדין, השלכת פסולת בנייה ופסולת יבשה ולכלוך רשות הרבים, זיהום מקור מים ועוד. פרטים בהמשך.

במקרה השלישי, גורמי האכיפה ניהלו חקירה סמויה בסיוע רחפנים נגד השלכת פסולת בניין באתר פיראטי בעומק הפזורה הבדואית אבו קוידר, בסמוך לבאר שבע. בתום החקירה עוכב לחקירה נהג משאית ומשאיתו נתפסה.

לדברי המשרד להגנת הסביבה, חוק פסולת בניין המקודם בימים אלה ימנע מקרים מסוג זה, שכן יהיה מעקב ופיקוח אחר משאיות פינוי פסולת הבניין ויצרני פסולת יידרשו להתקשר מראש עם מתקני קצה. 

כתבות רלוונטיות:

1. המחלוקות סביב הצעת חוק פסולת בניין, 13.6.2023
2. פורסם תזכיר חוק פסולת בניין להערות הציבור, 6.3.2023
3. חוק ההסדרים אושר, 01.3.2023
4. חוק פסולת בניין עבר קריאה ראשונה בכנסת, 13.11.2018
5. חוק פסולת בניין: האתגרים, הבעיות והפתרונות, 5.07.2018
6. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

אכיפה נגד אתר פסולת ברמת השרון

כאמור, בשבוע שעבר פשטו כוחות משטרה ומג"ב על בתי חשודים בעבירות פסולת, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושוחד ועיכבו 4 מהם לחקירה, 2 מתוכם עובדי ציבור בעיריית רמת השרון. מבצע האכיפה הגיע בעקבות חקירה סמויה, בה זוהו נהגי משאיות משליכים פסולת בניין בניגוד לחוק באזורים פתוחים ברמת השרון.

עלה החשד שבין קבלני בניין למספר גורמים בעירייה קיים שיתוף פעולה וכי האחרונים ניצלו את מעמדם ואפשרו את שפיכת הפסולת במודע, ואף קיבלו לכאורה תמורה כספית לכך, תוך שהם גורפים לכיסם סכומי כסף גדולים. בין היתר נתפסו והוחרמו 12 משאיות וכלי צמ"ה ששימשו לביצוע העבירות.

כתב האישום נגד אתר פסולת פיראטי בחדרה

כאמור, כתב האישום הוגש בגין עבירות פסולת שונות, ביניהן הפעלת אתרי הטמנת פסולת פיראטיים ואיסוף והובלת פסולת ללא רישיון אל אתרי ההטמנה הפיראטיים. בנוסף לכך, הנתבעים, שני תושבי חדרה, מואשמים בהסגת גבול כדי לעבור עבירה ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לדברי המשרד להגנת הסביבה, הנאשמים פעלו לאורך זמן במגוון רחב והיקף גדול של מצגי שווא וגרמו לתוצאות סביבתיות קשות ולמפגעים סביבתיים.

לפי כתב האישום, בשנת 2019 ניהלו הנאשמים חברה בשם "אילן הפקות" וסיכמו ביניהם כי במסגרת פעילותם בחברה הם יפעילו אתרי הטמנת פסולת פיראטיים. במהלך חודש פברואר 2020, פנה הנאשם אל ראש עמותת ידידי גבעת אולגה חדרה והציע לה, בהציגו מצג שווא, שכתרומה לעמותה בכוונתו לשפץ את מגרש הכדורגל, לרבות החלפת הקרקע, יישור קרקע ושתילת דשא חדש, וזאת בתמורה לשימוש בקרקע המוחלפת. לאחר חתימת ההסכם עם העמותה הציב בן חיים במגרש הכדורגל מגרסה ונפה אשר שימשה למיון ולמיפוי של פסולת.

כמו כן, הנאשמים שכרו חלקת אדמה הנמצאת דרומית לעוקף חדרה, ובה עמודי חשמל של חברת החשמל, המיועדת לשימושים חקלאיים בלבד. הנאשמים הציגו מצג שווא שבכוונתם להשתמש בחלקה לשימוש חקלאי. בנוסף לכך, הנאשמים פלשו והשתלטו על קרקעות פרטיות ברשות הרבים ועשו בהן כרצונם, וזאת מבלי שיצרו קשר עם בעלי הזכויות בהן ותוך קביעת עובדה בשטח.

את עבירת השלכת הפסולת ביצעו הנאשמים ועובדים שהם העסיקו באופן תדיר באתרי ההטמנה הבלתי חוקיים שהפעילו במגרש הכדורגל ובאתרים נוספים וכיסו אותה באדמה ובחול מנופה.

לפי כתב האישום, הם גזלו את הקופה הציבורית בכך שלא שילמו היטלי הטמנה כדין בגין פסולת שהובילו והטמינו בהיקף של 323,428 ש"ח. בנוסף לכך, היקף החיסכון מביצוע העבירות של הטמנת עשרות אלפי טונות של פסולת באופן לא חוקי, עלות אי פינוי פסולת זו לאתר הטמנה מוסדר ועלות השינוע ואי תשלום היטל הטמנה נאמדים בכ-3.5 מיליון ש"ח. לכך יש להוסיף עלויות שטרם יתבררו של שיקום הקרקע והנחלים בעקבות הנזקים הסביבתיים שנגרמו למקום מהפעילות האסורה. לפי כתב האישום הנאשמים הפיקו כתוצאה מפעילותם הפלילית סך הכנסה של לפחות 2.7 מיליון ש"ח.

הצעת חוק פסולת בניין

טיוטת חוק פסולת בניין נידונה בימים אלה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

לפי הטיוטה, יצרן פסולת בניין יידרש להתקשר מראש עם מתקן קצה ואילו מוביל הפסולת יקבל את שכרו מאותו מתקן קצה רק לאחר שיגיע אליו עם הפסולת. כך מבקשים למנוע ממובילים מסוימים להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים. בנוסף לכך, העברת האחריות על הפסולת למתקני הטיפול תצמצם את הצורך בפיקוח על יותר מאלף מובילים.  בשל מספר המובילים הגבוה, הפיקוח הוא משימה בלתי אפשרית עבור הרשויות.

מי צריך לממן את ניקיון השטחים האכיפה?

לפי המשרד להגנת הסביבה, עלות ניקוי פסולת בניין שהושלכה בשטחים פתוחים נאמדת בכ-70 מיליוני ₪ בשנה. מי שכיום נושאת בעלות הזו היא הרשות המקומית שבשטחה הושלכה הפסולת. לרוב מדובר במועצות אזוריות שבאחריותן שטח רב. ראשי רשויות מקומיות ביקשו לאחרונה מהמשרד להגנת הסביבה כי קרן הניקיון תקצה להן תקציב לניקוי השטחים הפתוחים.

ומה לגבי מימון האכיפה נגד השלכת פסולת בניין? לפי משרד הפנים, יש מקום להכניס לחוק קביעה לפיה רשויות מקומיות יזכו לקבל את דמי הקנסות שיגבו בשל עבירות פסולת בנייה, והן ישתמשו בהם כדי לממן אכיפה ופיקוח יעילים יותר.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן:

על האכיפה בפזורה הבדואית: "עוד פעילות אכיפה נחושה שביצעה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה הובילה לתפיסת המשאית והנהג המשליכים ולהפסקת המפגע. אנחנו נחושים במשרד להמשיך לקדם את חוק הטיפול בפסולת הבנייה, שיביא לצמצום משמעותי ולהפסקת השלכות הפסולת הלא חוקיות בשטחים הפתוחים".

על כתב האישום נגד עבירות הפסולת בחדרה: "כתב האישום החמור הוא תוצאה של שיתוף פעולה ממושך ואיכותי של המשטרה הירוקה של המשרד עם משטרת ישראל באכיפה סביבתית כלכלית. המשטרה הירוקה של המשרד תמשיך לשתף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים במאבק נגד העבריינות הסביבתית בדגש על אכיפה כלכלית חסרת פשרות לטובת בריאות כלל הציבור והסביבה".

---

מסמכים רלוונטיים: