על רקע המלחמה, לפני כשבועיים אושר בכנסת חוק שעוסק בהארכת תקופות ודחיית מועדים של החלטות מינהליות, תקופות כהונה ותאגידים. היבטים שונים של החוק רלווונטיים לפעילות של המשרד להגנ"ס, שפרסם הבהרה בנושא.

אחד ההיבטים האלה מתייחס לדחייה של חודשיים בביצוע החלטות ופעולות מינהליות שאמורות להתקבל או להתבצע עד המועד שקבוע בחקיקה הקיימת. היבט נוסף של החוק הוא דחייה של חודשיים את מועד הביצוע של פניות מסוגים שונים לרשות ציבורית.

חשוב לא להתבלבל עם חקיקה אחרת עליה דיווחנו לפני כחודש שעסקה בהארכת מועדים של רישיונות והיתרים, כולל בתחום איכות הסביבה (היתר פליטה, היתר רעלים, תנאים סביבתיים לרשיון עסק ועוד).

קישורים לנוסח החוק ולמסמך ההבהרה של המשרד להגנ"ס מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. חידוד ההנחיות להארכה של היתרים ורישיונות סביבתיים, 7.11.2023
2. הארכה אוטומטית של רישיונות עסק והיתרים סביבתיים, 29.10.2023
3. תוקף אישור הכשירות של ממונה בטיחות יוארך, 30.10.2023
4. ההקלה לחידוש היתר רעלים הוארכה, 24.10.2023
5. שלושה מיליון ₪ לתמיכה ברשויות מקומיות בעוטף עזה, 19.10.2023

דחיית מועדים שמופיעים בהחלטות מנהליות

כאמור, לפני כשבועיים אושרה בכנסת ופורסם חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים).

לפי ההסבר של המשרד להגנת הסביבה, החוק קבע כי בשל המלחמה אפשר לדחות ביצוע של החלטות/פעולות מסוימות שמועד ביצוען קבוע בחוקים שונים. לפי החוק, אותן החלטות ופעולות שהיו אמורות להתקבל או להתבצע בין התאריכים 7 באוקטובר ל-22 בנובמבר – יידחו בחודשיים.

להלן תמצית סוגי המקרים עליהם חלה ההארכה:

• חקיקה שקובעת תאריך מסוים. למשל, פרסום של דוח שאמור להיעשות בתאריך 31 באוקטובר בכל שנה, או ביום הראשון של כל חודש.
• חקיקה שקובעת פרק זמן מסוים, למשל של 3 חודשים, לביצוע פעולה מסוימת.
• חקיקה שקובעת מועד שניתן לדחות אותו. למשל, לפי חוק רישוי עסקים אפשר להגיש ערעור, ועל הגורם המוסמך לענות על הערעור בתוך 30 יום. אולם החוק מתיר לו להאריך את הזמן ב-60 יום. אם תקופת הארכת הזמן הייתה בין 7 באוקטובר ל-22 בנובמבר – ניתן לקבל דחייה נוספת כחלק מחוק דחיית מועדים החדש.

עם זאת, הרשות יכולה להחליט שלא תהיה הארכה על אף חוק הארכת תקופות. במקרה כזה היא צריכה לעדכן את הישות שאמורה לבצע את הפעולה שלא נדחית.

כמו כן, בחוק הארכת תקופות יש רשימה של נושאים שמוחרגים ממנו ועליהם הוא לא חל, כמו סעיף 7 בחוק הקרינה הבלתי מייננת, שקובע את כמות הימים שעומדת לרשות מהנדס הוועדה המקומית/מתכנן המחוז לתת היתר הפעלה.

החוק לא חל בין היתר גם על דיווחים מסוימים לכנסת, למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור. במקרה זה רשויות המדינה יידרשו לעמוד בזמנים ללא דיחוי.

פניות לרשויות ציבוריות

פרק אחר בחוק הארכת תקופות החדש מתייחס להארכה של חודשיים במועדים או פרקי זמן (שהוגדרו בחוקים קיימים) לפנייה של אדם או תאגיד לרשות ציבורית, בין היתר כדי להגיש ערעור על החלטה, למסור מידע, לדווח או להגיש בקשה. ההארכה של החודשיים חלה על מועדי ביצוע שחלים בין ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-7 בינואר 2024.

המשרד להגנ"ס פרסם הבהרה לגבי סוגי הפניות לרשות ציבורית עליהן חלה ההארכה של החודשיים. להלן תמצית הדברים:

• חקיקה שקובעת תאריך מסוים. למשל, חובת דיווח בתאריך 31 בדצמבר בכל שנה, או מדי חודש.
• חקיקה שקובעת פרק זמן מסוים, למשל מתן 30 יום להגשת ערעור.

• חקיקה שקובעת מועד שניתן לדחות אותו. למשל, לפי חוק רישוי עסקים אפשר להגיש ערעור בתוך 30 יום, אך גורם מוסמך רשאי להאריך את המועד ב-15 ימים נוספים. אם תקופת הארכת הזמן הייתה בין 7 באוקטובר ל-22 בנובמבר – ניתן לקבל דחייה נוספת כחלק מחוק דחיית מועדים החדש.

• כאשר נקבעו חובות דיווח מידי – לא מדובר במועד נקוב ולכן הוא לא נדחה.

עם זאת, הרשות יכולה להחליט שלא תהיה דחיית מועד ולנמק את החלטתה. יהיה ניתן לערער על ההחלטה.

על מה לא חל הסדר דחיית המועדים? על תשלומי קנס, אגרות והיטלים, על מתן מידע בכפוף לחוק חופש המידע, על דיווחים במקרה של נזקים סביבתיים כגון זיהום מים ועל מקרים נוספים. כלומר, במקרים אלה (ואחרים – יש לעיין בכל הרשימה המצורפת במסמכים בתחתית הכתבה) יש לעמוד בפרקי הזמן או המועדים שנקבעו בחוקים המקוריים ואין שינוי בשל המלחמה.

---

מסמכים רלוונטיים: