הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לראשונה מדד איכות אוויר במסגרת פרסום מדדי איכות חיים לשנת 2022, בשיתוף עם המשרד להגנ"ס. הנתונים מתמקדים בחריגות מ'ערכי יעד' בלבד, קרי ערכי איכות אוויר שמוגדרים בחוק אוויר נקי כערכים שיש לשאוף להשיגם כדי לשפר את איכות האוויר, אך הם אינם ערכי סף מחייבים (בניגוד לערכי סביבה וערכי התראה שחריגה מהם גוררת נקיטת צעדים).

לפי הדוח, נמדדו חריגות ניכרות ברחבי הארץ מערך היעד עבור חלקיקים נשימים PM, חנקן דו חמצני N₂O ואוזון O₃ – שלושת המזהמים הנכללים במדד. חריגות גבוהות במיוחד נצפו בחשיפה לחלקיקים נשימים (עד יותר מפי 4 מערך היעד).

קישור לדוח המלא מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. 96% מתושבי הערים באירופה נחשפו לחלקיקים, 26.4.2022
2. "לא נעמוד ביעדי הפחתת זיהום אוויר", 20.8.2023
3. מרבית הפליטות לאוויר בישראל - ביישובי מעמד הביניים, 24.8.2022
4. תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, 14.3.2022
5. זיהום אוויר | infospot

באילו ערים ריכוזי המזהמים היו הגבוהים ביותר?

בשנת 2022 החריגות הגבוהות ביותר מערך היעד לחלקיקים נשימים PM נצפו בערים פתח תקווה וחדרה, והחריגות הנמוכות ביותר – בירושלים, בבית שמש ובאשקלון.

כמו כן נמדדו חריגות משמעותיות מערכי היעד של כל המזהמים ברחבי הארץ ובערים הגדולות. חריגות של עד פי 4 מהיעד נצפו בחלקיקים, בעיקר משום קרבתה של ישראל לאזורי מדבר שמביאים חלקיקי אבק וחול.

עם זאת, הדוח מצביע על כך שבשנים 2015-2022 צומצם הפער ברחבי הארץ בין החריגות הממוצעות לבין ערך היעד עבור החשיפה לחלקיקים נשימים מ-419 ל-340 (אולם בשנת 2022 נצפתה עלייה קלה לעומת השנתיים הקודמות).

כמו כן השתפרה איכות האוויר בריכוזי חנקן דו-חמצני מ-151 ל-114, שנזקפת בעיקר לשיפורים טכנולוגיים בענף הרכב.

לעומת זאת, היחס בחריגות באוזון ברמה הארצית באותה התקופה עלה מ-165 ל-182. בערים הגדולות הייתה חשיפה גדולה יותר לחלקיקים ולחנקן דו-חמצני מאשר ביישובים אחרים.

חריגות מערך היעד בחשיפת אוכלוסייה למזהמי אוויר בשנים 2015-2022

להגדלה לחצו כאן

היכן היו החריגות הגבוהות ביותר בחנקן-דו חמצני בשנת 2022? בערים רמת גן, בני ברק וראשון לציון, והחריגות הנמוכות ביותר – בחיפה ובבית שמש. לגבי אוזון, החריגות הגבוהות ב2022- נצפו בערים ירושלים, באר שבע ואשקלון, והחריגות הנמוכות – בחיפה, בבני ברק וברמת גן.

שיטת המדידה של מדד איכות האוויר

תקנות "אוויר נקי" קובעות ערכי יעד למזהמי אוויר, שחריגה מהם עשויה להוביל לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם, באיכות חייהם, בנכסיהם ובסביבה לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח.

המדד של הלמ"ס התייחס כאמור לחשיפה ארוכת טווח של הציבור (בערים גדולות ובכלל) ל-3 המזהמים הבאים:

1. חלקיקים 2.5 :PMערך יעד שנתי של 5 מק"ג/מ"ק
2. חנקן דו-חמצני (NO2): ערך יעד שנתי של 10 מק"ג/מ"ק
3. אוזון (O3): ערך יעד לעונת שיא של 60 מק"ג/מ"ק

לצורך חישוב המדד חושבו ממוצעים שנתיים לחלקיקים ולחנקן דו-חמצני, ואוזון נבדק בעונת השיא שלו (6 חודשים בשנה שבהם הריכוזים הממוצעים הגבוהים ביותר). בחישוב המשוקלל של כל מזהם הובא בחשבון גם גודל האוכלוסייה בעיר או ביישוב שנמדדו בהם ריכוזי המזהם. חישוב ממוצע משוקלל בוצע עבור 18 הערים הגדולות (שבהן 100,000 תושבים ויותר) וכן לכל אוכלוסיית ישראל.

התוצאה הרצויה הייתה ציון 100 ומטה, משום שציון 100 משמעו שרמת הריכוז המשוקללת של המזהם הייתה זהה לערך היעד שנקבע. אם התקבל ציון נמוך מזה, משמע שהריכוז היה אפילו נמוך יותר מערך היעד.

יצוין שערכי יעד הם ערכים לא מחייבים מבחינת החוק בישראל וגם באירופה יש חריגה נרחבת מהם. ערכי היעד קרובים או זהים ליעדים המחמירים שקבע ארגון הבריאות העולמי, שבאירופה (ובישראל) טרם אימצו כיעדים מחייבים. לעומתם, ערכי סביבה וערכי התראה הם ערכי איכות אוויר "שאפתניים" פחות אך מחייבים לפי חוק.

"לא נעמוד ביעדי הפחתת זיהום אוויר"

כפי שדיווחנו בעבר, לפני חודשים אחדים פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח המציג את סטטוס ההתקדמות שלו בהשגת יעדי התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר. התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר אושרה לפני כשנתיים בהחלטת ממשלה, וקבעה יעדי הפחתת פליטות מזהמים שונים עד שנת 2030.

לפי הדוח של המשרד, חלק מהצעדים שבתוכנית בוצעו, ביניהם: תמיכה בפרויקטי חלוץ ובמחקר ופיתוח בתחום זיהום האוויר ופליטת גזי חממה, קידום תקנות בתחום פסולת אורגנית, קידום הקמת מתקני טיפול בפסולת נוספים וקידום צעדים לצמצום זיהום האוויר מתחבורה.

מנגד, הדוח הדגיש כי ישראל רחוקה מאוד מהשגת יעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעומד על 30% עד שנת 2030. המשרד להגנ"ס הביע חשש כי חברת החשמל לא תשלים את הסבת תחנות הכוח הפחמיות לגז עד שנת 2026, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה, וכן שהתיקון לחוק אוויר נקי במסגרת חוק ההסדרים, המאפשר לעקוף את היתרי הפליטה ולהפעיל יחידות ייצור חשמל מזהמות מעבר למה שהותר להן – יפגע בהשגת יעדי התוכנית הלאומית.

התייחסויות

ד"ר אילן לוי, המערך לניטור ודיגום אוויר של המשרד להגנת הסביבה: "מדד איכות החיים של חשיפה לריכוזים מעל ערכי היעד מדגיש את הסיכון הקיים לאוכלוסייה בישראל מזיהום אוויר. לצד החריגות בחשיפה לחלקיקים, המדד ממחיש את התוצאות החיוביות של פעולות המשרד להפחתת חלק מרמות המזהמים לאורך שנים, במגוון תחומים ודרכים, בתחבורה ובתעשייה".

---

מסמכים רלוונטיים: